פרסום ושיווק

תבעה את בעלה ב-5 מיליון שקל: "לא גילה לי שהוא הומוסקסואל"

השופט דחה את התביעה וקבע: "אל מול זכות האישה עומדת חירותו האישית של האיש, המובילה לתפיסה כי אדם לא ייענש על מחשבותיו, אמונתו, לרבות נטיותיו המיניות"
צילום Istock
בפסק דין שניתן לפני כחודשיים נמחקה על הסף תביעת מיליונים שהגישו אישה ואמה נגד בעלה לשעבר של האישה, בטענה כי הסתיר מהן טרם הנישואים ובמהלכם את עובדת היותו הומוסקסואל. השופט: "אל מול זכות האישה עומדת חירותו האישית של האיש, המובילה לתפיסה כי אדם לא ייענש על מחשבותיו, אמונתו, לרבות נטיותיו המיניות"
בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מחק בפברואר האחרון תביעה בשווי 5 מיליון שקל שהגישו אישה ואמה נגד בעלה לשעבר של האישה, בטענה כי הסתיר מהן במשך שנים את היותו הומוסקסואל. לאחר שעמד על השיקולים השונים הקשורים בנושא, לרבות הקושי בהכנסת המשפט למרחב המשפחתי האינטימי, הגיע בית המשפט למסקנה כי לא מתקיימת במקרה זה עילת תביעה וכי גם משיקולי מדיניות משפטית לא ניתן להשלים עם תביעה כאמור.
הצדדים היו נשואים זה לזו במשך עשר שנים, ומנישואיהם נולדו להם 3 בנות. בשלב מסוים פרץ משבר בין בני הזוג אשר הוביל לשורת הליכים משפטיים ביניהם בנושאי רכוש והמשמורת והמזונות על בנותיהם. בין היתר, הגישו האישה ואמה תביעה נזיקית בסך 5 מיליון שקל נגד האיש, בגין נזקים כלכליים ונפשיים שנגרמו להן לטענתן, כתוצאה מהונאתן והטעייתן על ידי האיש טרם הנישואין ובמהלכם בכל הנוגע לנטייתו המינית.
לטענת התובעות, הנתבע הוא הומוסקסואל שחי חיים כפולים, כאשר מחד הציג עצמו כאדם דתי והטרוסקסואל, ומאידך פעל מאחורי גבה של האישה וניהל אורח חיים חילוני הומוסקסואלי במסגרתו נאף ובגד בה, ניהל רומן עם מאהב ואף הציע לו נישואין בעודו נשוי לה. לשיטת התובעות, מטרתו היחידה של האיש הייתה להשתלט על כספי האישה ומשפחתה ולהשתמש בה כסיפור כיסוי לדמותו האמיתית.
הנתבע מנגד, טען כי יש לדחות את התביעה על הסף מפאת התיישנות והיעדר שפיטות. לטענתו, מדובר בתביעת סרק קנטרנית שרובה ככולה התיישנה, וכי ממילא יחסי נישואין אינם נחשבים כחוזה ואינם מקימים עילת תביעה בנזיקין. נוסף לאמור הכחיש האיש את כל המיוחס לו בתביעה, וטען כי היא נועדה לפגוע בו ובבנותיהן הקטנות של הצדדים תוך עשיית שימוש ציני במערכת המשפט לשם כך.
סגן הנשיא נמרוד פלקס דחתה בתחילה את טענת ההתיישנות שהעלה האיש, וכן את הטענה כי בין בני זוג קיימת חסינות מפני תביעות חוזיות או נזיקיות. לגופה של התביעה, קבע סגן הנשיא כי  דינה של התביעה שהגישה החמות נגד האיש דינה להימחק על הסף, היות שבכתב התביעה אין ולו משפט אחד המפרט את עילות התביעה שלה, להבדיל מתיאור הנזקים הכספיים שלטענתה נגרמו לה כתוצאה מהתנהגותו המתוארת בכתב התביעה כלפי האישה.
למעשה, ציין השופט, כלל העובדות שנטענו בכתב התביעה נשענו כולן על טענות האישה כלפי האיש כמי שנפלה שולל להונאה מחפירה, אולם אין כל פירוט ענייני של העובדות המקימות עילת תביעה לחמות, ומשכך לא נותר אלא למחוק את תביעתה מחמת היעדר עילה.
בכל הנוגע לעילת תביעתה של האישה, סבר השופט כי גם זו אינה ברורה דיה, שכן טענותיה לפיהן קיימו שיחות ומפגשים ארוכים עומדות בסתירה לטענות לפיהן האיש התחזה למישהו אחר או שיקר לה כי הוא אדם דתי וסטרייט. לאור האמור, ניתן לדעת השופט לומר כי לכל היותר עילת תביעתה של האישה מתייחסת לרשלנות האיש במחדל, בכך שלא גילה לה את נטייתו ועברו המיניים הנטענים למרות שצפה את הנזק שיגרם לה כתוצאה מכך או היה עליו לצפותו.
לדעת השופט, עילת התביעה של האישה נובעת ויונקת את כוחה מחובת הגילוי הקיימת בין בני זוג ערב הנישואין ואף במהלכם, ומהיקפה של חובה זו. בעניין זה, ציין השופט כי כאשר בני זוג מחליטים להינשא חלה עליהם חובה לנהוג בתום לב זה כלפי זו, אלא שמנגד אין להתעלם מכך שיחסי נישואין הם מורכבים, רגישים ושקיימים הבדלים בין מקרה למקרה ובין זוג לזוג. זאת ועוד, קיימת שאלה כללית עד כמה ניתן להסדיר את יחסי המשפחה, ובכלל זה היחסים שבינו לבינה, באמצעות כלים משפטיים – האם בכוחו של המשפט לקבוע מה יספר איש לאשתו או מה תגלה אישה לבעלה. לדעת השופט, מדובר בשאלות סבוכות שנדמה שעדיין לא נמצאה להן תשובה במשפט הישראלי.
"הומוסקסואליות אינה מעשה פלילי ובוודאי שאינה בגדר פגם או מום", עוד הוסיף השופט כי בפסיקה אמנם רווחת הגישה לפיה דיני החוזים בישראל אינם נעצרים על סף הבית המשפחתי, והמשפט מעניק תוקף לחוזים המבוססים גם על אדנים רגשיים ונוצרים בנסיבות אינטימיות בינאישיות. עם זאת, בשל ייחודיות התא המשפחתי נקבע בפסיקה כי אין לאפשר לדיני הנזיקין מסלול אוטומטי וחלק ועל בית המשפט לנקוט משנה זהירות קודם שיכניסם לפתחו של המרחב המשפחתי.
לדעת השופט, הקושי האמיתי המאפיין את הסוגיה טמון באיתורו של אותו קו גבול, שספק אם ניתן כלל להניחו, וככל שיש לאפשר הכרה מסוימת בעילת תביעה נזיקית או חוזית הנעוצה בחובת האמון וחובת הגילוי הקיימת בין בני זוג, הרי שזו עשויה להשתנות ממקרה למקרה, ותלויה בנסיבות הייחודיות שיובאו בפני בית המשפט בכל תיק ותיק, ובכל מקרה יש לפרשה על דרך הצמצום.
מכאן, פנה השופט לבחון את השאלה הקונקרטית שעלתה בתיק הנוכחי - האמנם הסתרה או אי גילויו של מידע אודות נטיותיו המיניות של אדם באה בגדרי אותה התנהגות בלתי מוסרית או דתית שאין לייבאה אל תוך המשפט, או שמא עולה היא כדי עוולה נזיקית או עילת תביעה חוזית. לדעת השופט, נדמה כי במקרים בהם המידע שהוסתר עולה כדי עבירה פלילית יקל יותר לסבור כי מדובר במידע שאי גילויו או הסתרתו מבן הזוג ראוי שיקים לו עילת תביעה, וייתכן כי כך הוא גם באשר לפגמים או למידע שיש בהם להשליך על לב ליבה של המערכת הזוגית המשפחתית.
עם זאת, לדברי השופט, הומוסקסואליות אינה מעשה פלילי ובוודאי שאינה בגדר פגם או מום שדבקו באדם, וגם אם טענות התובעת יוכחו במלואן הרי שלא היה בהן להשליך או לגרוע מלב לבה של המערכת הזוגית והמשפחתית, שכן ניתן ללמוד מטענות האישה על קיום יחסי אישות בין הצדדים והבאת ילדים לעולם. זאת ועוד, הלכה למעשה, אותו מידע מהותי המתייחס לנטיותיו המיניות הנטענות של האיש, אינו אחר מאשר סוג של בגידה או ניאוף, שכבר נקבע בפסיקה כי קיים מפניהן מחסום שיפוטי.
עוד הוסיף השופט כי ניתן לפעול לפי מבחן שהוצע בפסיקה, לפיו הכנסת דיני הנזיקין למרחב המשפחתי תהא אך ורק בקבלת תביעות שעניינן בעוולות הגורמות לנזק ישיר וברור לבן הזוג האחר, כגון: אלימות פיזית, אלימות מינית, אלימות נפשית מכוונת, סרבנות גט וכיוב'. זאת, להבדיל מהתנהלות הנובעת מאופיו של בן הזוג, המביאה את בן הזוג האחר לאכזבה מחיי הנישואין ולנזק נפשי העוקב לאכזבה זו. במקרה זה, לא עלה בידי האישה להצביע על נזק ישיר וברור שנגרם לה, אלא לכל היותר על שיברון ליבה עקב אכזבתה מחיי הזוגיות. כמו כן, למרות שלאישה עומדת הזכות לאוטונומיה, הרי שאל מול זכותה אישה עומדת חירותו האישית של האיש, המובילה לתפיסה כי אדם לא ייענש על מחשבותיו, אמונתו, לרבות נטיותיו המיניות, וזאת כל עוד אלה לא גרמו לנזק ישיר וברור לבן הזוג.
גם משיקולי מדיניות משפטית סבר השופט כי קיימת הצדקה לא להכיר בעילת תביעה נזיקית במקרה זה. שיקולים אלו קשורים לשיטתו לחשש ממשי מפני מדרון חלקלק, ומהצפת בית המשפט בתביעות מסוג זה.
לבסוף ציין השופט כי החלטתו לוותה בלבטים רבים, שכן לא ניתן להתכחש לערך החשוב ביותר במערכת יחסים של בני זוג – והוא האמון, ולכך שהסתרת מידע כזה או אחר מבן הזוג ערב הנישואין, מהווה פגיעה קשה בו, ובתא המשפחתי כולו, בפרט כאשר מדובר במידע מהותי, ובפרט כזה המתייחס לעצם זהות האדם עמו מתעתדים לקשור את החיים בגורלו. לשיטתו, לא ניתן שלא להזדהות עם עוצמת הכאב והפגיעה הרגשית הקשה של אישה, אשר לטענתה גילתה לאחר שנות נישואין ולאחר שהרתה לבחיר ליבה וניהלה עמו חיים משותפים, כי הוא אינו מי שהוא נחזה להיות בעיניה. יחד עם זאת, באיזון שיש לערוך בין שיקולי המדיניות שבבסיסם הקושי להסדרה משפטית של הממד הרגשי בחיי הנישואין וכן שיקולי תועלת ומדיניות ציבורית  - גוברים שיקולי המדיניות, ובפרט בנסיבות הפרטניות של המקרה הנוכחי.
נוכח האמור, התביעה נמחקה על הסף מחמת היעדר עילה. התובעות תישאנה בהוצאות הנתבע בסך 5,000 שקל.
כתבות משפטיות נוספות ניתן למצוא באתר תקדין
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    נמרוד פלקס מפתיע כאן, כי הוא נחשב מיושן ביותר ואגרסיבי
    שמעתי עליו רעות 26/04/2019 09:43
    הגב לתגובה זו
    1 0
    פלקס לא מבין איפה עומד המחקר על ניכור הורי. הוא פוסק באופן כוחני שרק מזיק למשפחות. שמעתי סיפורי זוועה בחג הזה משתי עובדות במרכז לטיפול בירושלים. משהו נורא. הכי גרוע הסיפור של ילדי שכנינו: של משפחה בה הילדים טוענים להתעללות קשה מצד האם, והוכח בפוליגרף שהם דוברי אמת, ופלקס ממשיך לרדוף אותם. זו ממש בורות וחוסר הבנה שלו מהו ניכור הורי. בחו"ל כבר מזמן ירדו מהעניין הזה, בדיוק בגלל מקרים כאל, אחרי שגילו שילדים נמלטו ממתעללים. הדבר הטוב- שתי חברות שלנו התלהבו מהשיחה וחושבות לכתוב מאמרים אקדמיים על הפסיקות המיושנות ונזקיהן למשפחות האלו. זה הרי מטורף שבישראךל פוסקים כמו באמריקה לפני 15 שנים ולא מתעדכנים. מחכה בקוצר רוח למאמרים שלכן ד"ר ודוקטורנטית יקרות. http://www.israelhayom.co.il/article/493443
    סגור
  • 1.
    מה היא מלינה, הרי היא התחתנה עם שמאלן
    זוועה גלון 11/04/2019 17:36
    הגב לתגובה זו
    0 2
    90% מהשמאלנים הם נושכי כריות, לכן זה לא הפתעה, זה היה צפוי.
    סגור