פרסום ושיווק

התכונות הטכניות של "ליברה" הן לא הדבר הבאמת מרגש שמאחוריו

חלק גדול מהפרשנות על מטבע ה"ליברה" אותו צפויה להשיק פייסבוק בשנה הבאה מתמקד בחולשותיו כמטבע קריפטוגרפי, אך יותר מעניין לבחון את תהליך יצירת המטבע ולאו דווקא את התכונות הטכניות שלו // אהרון בראון, פרשן בלומברג
Bloomberg | 
מטבעות דיגיטליים (צילום Istock)
חלק גדול מהפרשנות על מטבע ה"ליברה" אותו צפויה להשיק פייסבוק בשנה הבאה מתמקד בחולשותיו כמטבע קריפטוגרפי - ריכוזיות, הגנות על פרטיות חלשות, או כמערכת לעיבוד תשלומים - תפוקה נמוכה ואי יכולת לטפל במספר מטבעות. אך יותר מעניין לבחון את תהליך יצירת המטבע ולאו דווקא את התכונות הטכניות הספציפיות שלו.
"ליברה" היא עבודה תוך כדי תנועה. דפי התשקיף שלה מתארים שאיפות, ולאו דווקא לא עיצוב טכני. העבודה החלה רק על חלק מהשאיפות, ויהיה צורך לשנותם בדרך לפתרון קונפליקטים, לסיפוק רגולטורים, למשוך משתמשים ומשקיעים ולהתמודד עם נושאים בלתי צפויים. "ליברה" מיועד לשחרור בשנת 2020 וצפוי להיות רק ​​"מדגם" יחסי לגודל החזון של הפרויקט, כאשר גרסה בוגרת של "ליברה" צפויה להגיע רק באיזור שנת 2025. אם המטבע ישרוד עד אז, הוא יהיה שונה מאוד ממה שכולם צופים היום.
מבחינה היסטורית, כסף התפתח כדי לספק את הצרכים של המשתמשים. מדי פעם אנשים וממשלות מציגים סוגים חדשים של כסף נמבוסס על תכנון רציונלי ולא מסורתי. אלה בדרך כלל נכשלים, כמו עם במקרה של הקצאות בזמן המהפכה הצרפתית או זיכויי מדינה ברוסיה, או שישנה הצלחה ראשונית אשר הופכת להיות בעייתית, כמו מערכת ברטון וודס או האירו, שמנסים להגיע למצב של שימוש מקומי או שימוש נישה.
ביטקוין לדוגמה היה ייחודי. זה היה סוג חדש של כסף, שעוצב על ידי יחיד או קבוצה קטנה, ללא שום קשר לערך המסורתי (הדרך שבה כסף נייר התחיל היה כהבטחה לשלם בזהב, או שהאירו התחיל כסל של מטבעות לאומיים), ללא שימוש בכוח, ללא הרשאות משפטיות, אך הוא השיג הכרה גלובלית מהירה, צבר ערך מסיבי ועורר מהפכה מתמשכת הן במערכות הפיננסיות המסורתיות והן במטבעות חדשים.
בעוד המצוינות הטכנית של הביטקוין הייתה הכרחית להצלחתו, חשוב לא פחות היה גל של פופוליזם אשר נבע מהמשבר הפיננסי של 2007 - 2009, אשר גרם לאנשים לאבד אמון במטבעות שהונפקו על ידי הממשלה ומוסדות פיננסיים.
"ליברה" היא בדיוק ההפך. פייסבוק הרכיבה "צוות החלומות" של מומחים לעיצוב כסף ושכרה אנשי מקצוע כדי ליישם את זה. זה סוג של תהליך מלמעלה למטה, אותו הפופוליסטים שונאים, במיוחד כאשר הוא מפוקח על ידי ישות חסרת אמון. :ליברה" היא לא משהו שפותח על ידי המשתמשים כדי לענות על הצרכים של עצמם, אלא רעיון שבו מומחים מאזנים את האינטרסים של ממשלות, ארגונים לא ממשלתיים, משקיעים, עסקים גדולים ומשתמשים רגילים.
בשלב זה "ליברה" לא מציגה איזשהי ברית חזקה. יש לה 28 תומכים, שרובם לא נתנו יותר מאשר את הלוגו שלהם, ורק מעטים מהם באמת חזקים. פוליטיקאים ופופוליסטיים כאחד היו שליליים בנוגע לדבר, ולא חברות טכנולוגיה גדולות או בנקים הצטרפו.
מצד שני, מאז "הלם ניקסון" ב -1971 שסיים את עידן ברטון וודס, אנשים המאמינים שאליטה גלובלית של מומחים צריכה לעצב את החברה, פועלים לקראת משהו כמו "ליברה" - מטבע עולמי מתוכנן באופן רציונלי, המנוהל על ידי קבוצה של טכנוקרטים אשר לא מונעים בידי כוחות דמוקרטיים. זה היה גם הדחף מאחורי היורו, גם המעבר ההדרגתי של הרגולציה הפיננסית מהרגולטורים הלאומיים עם אחריות עקיפה לבוחרים, לקבוצות רב לאומיות כמו הבנק להסדרים בינלאומיים, הארגון הבינלאומי של ועדות ניירות ערך וכוח המשימה הפיננסי.
אמנם "ליברה" מעתיק כמה תכונות ממטבעות דיגיטליים אחרים, אך ההיגיון מאחוריו הוא בדיוק ההפך. התחרות שלו היא מול מטבעות לאומיים, לא מול מטבעות קריפטו, וזה נאמר בצורה מפורשת. כאשר ה"נייר הלבן" של המטבע מתאר מצב בו המטבע יהיה זמיןן ל -1.9 מיליארד אנשים אשר הסתמכו עד כה אך ורק על מזומנים, זה בעצם אומר להחליף את המטבעות הלאומיים של מדינות כמו ניגריה, מקסיקו, אינדונזיה ופקיסטן עבור הרוב הגדול של האזרחים.
"ליברה" למעשה משלים את מטבעות הקריפטו. עיצוב הבלוקצ'יין של המבטע שלה ושפת התכנות בה נוצר מאפשר אינטראקציה חלקה עם הצפנה. ניסיונות לקשר את המערכת הפיננסית המסורתית לקריפטו אופיינו תמיד על ידי תנודתיות קיצונית, הונאות, אי ודאות משפטית ובעיות טכניות. תרחיש סביר בהחלט הוא ש"ליברה" יצליח להפוך למדיום החוקי הראשי עבור רוב המסחר המסורתי בעולם, ויגרום לכך ששאר מטבעות הקריפטו ישגשגו.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה