בשבוע הבא צפויה להיערך הישיבה הראשונה של צוות משותף שכולל את אנשי רשות התחרות, הרשות להגנת הפרטיות והרשות להגנת הצרכן בניסיון להתמודד עם "אתגרי הכלכלה הדיגיטלית" כהגדרתם. הקמת הצוות היא הפועל היוצא של דיונים בנושא בשנה האחרונה כולל קול קורא של רשות התחרות לציבור הרחב, "בנוגע להיבטי תחרות של כלכלת האינטרנט". 

הקמת הצוות המשותף של 3 הגופים תיצור למעשה שילוב בין משרד המשפטים, שתחתיו פועלת הרשות להגנת הפרטיות, ומשרד הכלכלה שתחתיו פועלת הרשות להגנת הצרכן יחד עם רשות התחרות שפועלת כרשות עצמאית. "הכלכלה הדיגיטלית היא תופעה המעוררת בשנים האחרונות עניין רב בהיבטי צרכנות, תחרות ופרטיות והנושא מצוי על סדר יומן של רשויות רבות בעולם, בין היתר, לאור התעצמותן של ענקיות האינטרנט וכוחן הגובר של רשתות חברתיות ופלטפורמות דיגיטליות שונות", נאמר בהודעה. "הדברים בולטים במיוחד בעידן הביג דאטה שבו נוצרים יתרונות לגודל למי שמחזיק מידע רב יותר על הרגלי צריכה והעדפות של צרכנים".

ההתייחסות לביג דאטה ואיסוף מידע על הרגלי צריכה והעדפות הוא המכנה המשותף של 3 הרשויות. הכלכלה הדיגיטלית מוגדרת בפשטות ככל דבר שמייצר כלכלה ונעשה על גבי פלטפורמה דיגיטלית. כל פלטפורמה דיגיטלית בה אנחנו נעזרים בימים אלו ניזונה מאיסוף דאטה עלינו שמתורגמת לטירגוט יעיל עבור המפרסמים וכוללות, כמעט כולן, גם זירת מסחר פנימית, או שהיא משמשת כפלטפורמה לפרסום ומעל כולן בולטות פייסבוק וגוגל במקרה זה. מנגד, פלטפורמות כגון בוקינג (Booking) להזמנת מלונות הפועלת בישראל ואמזון שצפויה להיכנס בסערה לישראל, גם היא על הכוונת. 

היבטי הרגולציה במדינת ישראל מפגרים בצורה משמעותית לעומת הנעשה במקביל במדינות האיחוד האירופי, כולל בריטניה (לפני או אחרי הברקזיט). בזמן שענקיות האינטרנט כפופות לחוקי ה-GDPR המגנים באופן תקיף על פרטיות הגולשים ובזמן שפייסבוק וגוגל מפוקחות ונקנסות חדשות לבקרים במאות מיליוני שקלים, בישראל אנחנו עוד רחוקים מכך.

בין המטרות המוצהרות בהקמת הצוות המשותף, "בחינה מחודשת של האסדרה הקיימת, וכן פיתוח ושילוב של כלי ניתוח ואכיפה מתקדמים" כך נמסר. הנחת העבודה היא שהשוק הישראלי יאמץ ויישם רבות מההחלטות שקיבל האיחוד האירופי בשנים האחרונות.