ועדת הערר בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה את ערעורן של חברות {גב ים} ו {אמות}  נגד מנהל מיסוי מקרקעין, וקבעה בפסק דין תקדימי כי יש לחשב מס רכישה לפי התמורה אותה שילמו עבור מניות חברה אותה רכשו, ולא לפי שווי השוק של המקרקעין שלה.

גב ים ואמות השקעות החברות תכננו להקים על קרקע שבבעלותן בתל אביב פרויקט משרדים, כאשר בין השטחים הפרידה חלקת קרקע שהיתה בבעלות איגוד מקרקעין ועליה בניין ישן שעמד בחזית המבנה שתוכנן, על אחד מצירי התנועה המרכזיים הצמודים למתחם.

בשנת 2015 החברות רכשו את מלוא הון המניות של איגוד המקרקעין בתמורה לכ-37 מיליון שקל ודיווחו לרשות המיסים על שווי העסקה לצורך חישוב מס הרכישה של כ-20 מיליון שקל בלבד, המשקף לגישתן את שווי השוק של הקרקע.

לטענתן, התמורה החוזית שהסכימו לשלם בעד המניות עולה בהרבה על ערך המקרקעין, וכי התשלום הנוסף, של כ-17 מיליון שקל, נבע מרצונן לסלק את הבניין הישן שהיה על הקרקע, והיווה "מטרד" מבחינתן, שפגע בנראות הפרויקט שהתכוונו להקים. רשות המיסים מצידה דחתה את טענת החברות וסברה שיש להעמיד את שווי הקרקע בהתאם לתמורה החוזית ששולמה בעד המניות -  37 מיליון שקל.

על פי החוק, מס רכישה המוטל על רכישת מניות באיגוד מקרקעין, מחושב לפי שווי הזכויות במקרקעין וזאת להבדיל משווי המניות. פסק הדין הנוכחי דן בשאלה האם כחלק מהעסקה, רכשו החברות זכות נפרדת מהמקרקעין, ומהו שוויה של הזכות הנרכשת – האם שווי השוק? או התמורה החוזית ששולמה בפועל?

ועדת הערר קיבלה את עמדת רשות המיסים והחליטה לשייך את מלוא התמורה החוזית בעד המניות של איגוד המקרקעין לזכויות בקרקע, והסבירה כי בידי איגוד המקרקעין הנרכש לא היו זכויות נוספת מלבד הקרקע והבניין שמעליה. בנוסף, התקבלה טענת רשות המיסים לפיה היכולת להרוס את הבניין אינה מהווה זכות בפני עצמה, אלא היא נטמעת בעצם הבעלות במקרקעין.