פרסום ושיווק

מיסוי רילוקיישן – איך עוברים לארץ אחרת וחוזרים מזה בשלום?

כתיבת מומחים |  1
חשבונית מס (צילום Pixabay)
מיסוי ורילוקיישן צועדים יחד אל עבר היעד הבא וחשוב להכיר את כל הסוגיות הכרוכות במעבר ובחזרה ממנו. האם ייעוץ מס לפני רילוקיישן יכול להשפיע על כדאיות המהלך?
בשנים האחרונות נדמה כי יותר ויותר חברות שולחות את עובדיהן מעבר לים, חברות צדות כישרונות חדשים ביבשות אחרות, ובכלל, עובדים רבים משלל תעשיות מגוונות בוחרים לחפש את מזלם, ואת אפשרויות התעסוקה הבאות שלהם, בארצות אחרות.
על רקע העלייה במה שאנחנו מכנים "רילוקיישן" – מעבר אל ארץ אחרת עבור עבודה, עולים גם הקונפליקטים הברורים הקשורים לענייני מיסוי רילוקיישן וביטוח לאומי, ולאור שינויים שמתרחשים ברשויות המס (שינויים בהם ניגע עוד רגע), מדובר בנושאים שהעדר מידע וטיפול נכון בהם יכולים לעלות לכם, אלו המבצעים רילוקיישן (או שבים ממנו ארצה) הרבה מאד כסף.
אספנו שלושה רואי חשבון מובילים בתחומם, הצועדים בקדמת הטכנולוגיה ומתמחים במיסוי ישראלי ובינלאומי, בכדי שישתפו אותנו במספר סוגיות משמעותיות בהן עשויים להיתקל בתקופת הרילוקיישן.
מהו ניתוק תושבות ואיך זה קשור למס הכנסה?
הדבר הראשון שחשוב להבין מבחינת מס רילוקיישן הוא תהליך הנקרא ניתוק תושבות – ניתוק הקשרים הקיימים עם ישראל. החל משנת 2016 דורש מס הכנסה בישראל מכל שכיר שיוצא לרילוקיישן במדינה אחרת, להגיש דוח הצהרת תושבות, על מנת לבסס את טענתו כי הוא אינו תושב ישראל ולכן לא חייב לשלם מיסים בישראל על הכנסותיו מרילוקיישן בחו"ל. תיקון זה שינה את המצב שהיה קיים עד לאותה שנה, בו ישראלים רבים אשר היו יוצאים לרילוקיישן לא היו מגישים דוח ולכן היו נשארים מתחת לרדאר של רשויות המס.
 
כיום, הגשת הדוח מעלה את היוצאים לרילוקיישן על הרדאר של רשויות המס ומספקת מידע חשוב לצורך בחינת שאלת ניתוק התושבות של אותם ישראלים. חשוב להבין כי בישראל, חבות המס היא על בסיס אישי (ולא גיאוגרפי), כך שתושב ישראלי חייב במס בישראל גם על הכנסה שהפיק מחוץ לישראל, אלא אם ניתק תושבות. מענה על השאלה האם מתקיים ניתוק תושבות הוא קריטי, ויכולות להיות לו השלכות משמעותיות מאוד ולא רק בהיבט של מיסוי רילוקיישן, אלא גם בהיבטים של ביטוח לאומי (בעיקר במדינות בהן לא קיימת אמנת ביטוח לאומי).
עוד נקודה חשובה שדורשת התייחסות בטרם מבצעים רילוקיישן היא היעד אליו מתכוונים לעבור. כאשר המעבר מתבצע למדינה המקיימת אמנת מס עם ישראל, לדוגמת ארה"ב או אנגליה, אזי לאמנה מעמד חוקתי מיוחד, שיכול לגבור במקרים מסוימים על "הקריטריונים היבשים" לקביעת ניתוק תושבות.
כיצד קובעים תושבות?
כפי שבוודאי כבר הצלחתם להבין, לעניין התושבות ישנה חשיבות מכרעת בהיבטים של מיסוי רילוקיישן. המבחן המרכזי לבחינת התושבות הינו מה שנקרא בעולם המקצועי "מבחן מרכז החיים" - מי שנקבע כי מרכז חייו בישראל, יחשב תושב ישראל ויחוייב במס בישראל גם לגבי הכנסותיו מחו"ל. הנה מספר פרמטרים מרכזיים אותם בוחן מס הכנסה לצורך בחינת מבחן מרכז החיים:
  1. מקום ביתו הקבוע, "הבית" של אותו אדם.
  2. מקום המגורים שלו ושל בני משפחתו.
  3. מקום העבודה המרכזי
  4. מקום פעילות השקעות, נכסים, חשבונות בנק וכרטיסי אשראי
  5. חברות בארגונים ומוסדות שונים
  6. מספר הימים בהם שוהה הנישום בישראל
כל אחד מהפרמטרים הללו יכול לסייע לכם בדרככם להיות זכאים להגדרה של תושב חוץ לענייני מס הכנסה. כלומר, אם תמכרו את הבית בישראל ותרכשו נכס במדינת היעד, תסגרו חשבונות בנק ותתפקדו למפלגה מעבר לים אז בהחלט תגדילו את הסיכויים להיחשב כתושבי חוץ לענייני מס.
אז איפה מדווחים ולמי?
רואי החשבון במשרד "ויסקינד-ביטס", משרד המתמחה במיסוי ישראלי ואמריקאי, מדגישים שוב ושוב את חשיבות הסנכרון בדיווחים בין המדינות השונות, במיוחד כאשר מדובר ברילוקיישן לארה"ב.
"בשנים האחרונות התחילה מגמה בינלאומית ואף ספציפית בין ישראל לארה"ב" אומר רו"ח עמרי ביטס. "בה מתבצע שיתוף פעולה בין רשויות המס והגברת האכיפה. הכלכלה, כמובן, הופכת גלובלית, אנשים מתניידים ממקום למקום ורשויות המס הבינו שעל מנת לאכוף ולגבות את המס, הן צריכות לשתף פעולה בחילופי מידע, כך רשויות המס בישראל כיום יכולות לזמן מארה"ב מידע לגבי ישראלים שיש להם חשבונות בנק בארה"ב, ואף להפך".
כפי שציינו בפסקאות הקודמות, בשנת 2016 התבצע שינוי החקיקה המחייב שכירים שיוצאים לרילוקיישן להגיש דוח הצהרת  תושבות. עד אותה שנה, רוב השכירים בישראל לא הגישו מעולם דו"ח למס הכנסה ואינם בקיאים בנושא; המעסיקים היו מנכים את המס מהתלוש, והם איכשהו היו חומקים מתחת לרדאר. קיומו של החוק החדש ושל שיתוף המידע בין הארצות, מחייב את אותם עובדים להגיש את הדוח שמסביר את כל מאפייני ניתוק התושבות שלהם בכדי לבדוק אם מס הכנסה בכלל מסכים עם עמדתם. המטרה, כמובן, היא להימנע מתשלום כפל מס, הן בישראל והם במדינה אליה הם עוברים.
מס הכנסה לוקח בחשבון את כל הפרמטרים עליהם דיברנו מעלה ומבצע שני מבחנים עיקריים – האחד נקרא "מבחן מרכז חיים" והשנים נקרא "מבחן הימים". במבחן מרכז חיים נבדק היכן נמצא מרכז החיים של העובד, היכן הוא גר, היכן עובד וכו', ומבחן הימים בודק כמה ימים מתוך כל שנה מעביר העובד בארץ המקור, ישראל.
"אם בשנת המס הרלוונטית שהה העובד מעל 183 ימים בישראל" מפרט רו"ח רותם ויסקינד, "אז הוא נכשל במבחן הימים. המבחן השני הוא אם היית בישראל באותה שנת מס כ-30 יום ומעלה, וביחד עם השנתיים האחרונות – מעל 425 יום. ברגע שנכשלת במבחנים הללו, החובה עליך לבוא ולהראות מדוע בכל זאת אתה לא תושב ישראל".
רו"ח ביטס מוסיף ומדגיש: "משום שיש הגברת אכיפה ובשל השינויים שבוצעו במס הכנסה, כל ההתנהלות צריכה להיות הרבה יותר מחושבת. מומלץ להתייעץ עם אנשי מקצוע, אלו המבינים ויודעים להסביר את כל ההיבטים של המיסוי, הן בישראל והן בארה"ב, הדיווחים חייבים להיות מסונכרנים בין המדינות כדי למנוע חיכוך עם רשויות המס בישראל ובארה"ב כאחד, להימנע מכפל מס ומכפל ביטוח לאומי, ואולי אפילו לקחת בחשבון את כפל המס כתנאי למעבר, או כסעיף שיש לדון עליו במשא ומתן מול המעסיק הפוטנציאלי בארה"ב".
 
גורמים כה רבים המשפיעים על השלכות המיסוי מעורבים בתהליך הרילוקיישן, כך שההמלצה הגורפת היא להיערך מבעוד מועד עם ייעוץ מס רילוקיישן, ואף חשוב יותר כאשר מדובר על ייעוץ מס לפני רילוקיישן לארה"ב, אפילו לפני קבלת ההחלטה הסופית לעבור.

משרד ויסקינד - ביטס
כתובת: שיבת ציון 21, חיפה
טלפון: 073-7693688
קישור לאתר
http://www.wb-tax.com

 
ואיך ביטוח לאומי נכנס לתמונה?
דיברנו הרבה על מס הכנסה, אך חשוב להבין כי גם ביטוח לאומי דורש תשלומים גבוהים, ובמידה ולא ביצע ניתוק תושבות, העובד היוצא לרילוקיישן ממשיך לשלם את חובותיו למדינת ישראל בביטוח לאומי, גם כאשר אינו גר בה.
עמית גרינברג ממשרד רו"ח "גרינברג", הניצב בחזית הטכנולוגיה ויוצר פתרונות מתקדמים ללקוחות בתחום המיסוי בכלל ומיסוי רילוקיישן בפרט, מסביר: "השלב הראשון כאשר יוצאים לרילוקיישן יהיה לבדוק האם האדם יכול להיחשב שאינו תושב ישראל, באותה שנה בה הוא יוצא מהארץ או בשנה שאחריה. הוא מבצע את מבחן הימים וצריך לקחת בחשבון את כל ההשלכות הרלוונטיות, בעיקר מול ביטוח לאומי. כיום, לא קיימת אמנת ביטוח לאומי בין ישראל לבין ארה"ב ולכן, כאשר אדם יוצא לרילוקיישן בארה"ב ועדיין נחשב תושב ישראל, הוא עלול להתחייב בכפל ביטוח לאומי".
 
כמעט בלתי נמנע לשלם כפל ביטוח לאומי במצבים כאלה, אך חשוב לתכנן את זה מראש, הן מבחינה תזרימית והן מבחינת התזמון. ניתוק התושבות מתרחש לרוב קודם כל בביטוח לאומי ורק לאחר מכן במס הכנסה, לכן מומלץ להפעיל שיקול דעת עמוק, בשילוב ייעוץ מס רילוקיישן עם איש מקצוע מומחה, כדי לאתר את המועד הנכון לבצע את ניתוק התושבות על מנת שלא להיפגע. כמו כן, חשוב לעיתים לשקול אם במקרה הספציפי של אותו אדם, יתכן ויהיה כלכלי וחכם יותר שלא לנתק תושבות. "אדם שמשלם ביטוח לאומי בישראל צובר זכויות" מסביר עמית. "חלק מהזכויות הללו היא הזכות לטיפול רפואי.
במידה ויש לאדם רצון לשמר את הזכויות הללו, אז יתכן ומומלץ לשמר את התושבות. בנוסף, צריך לחשוב גם על החזרה ארצה לאחר הרילוקיישן. ביטוח לאומי משלם לכל אזרח ותיק בישראל קצבת זקנה, אך כדי להיות זכאים לה, צריך שיהיה רצף של לפחות 10 שנים של תשלום ביטוח לאומי. כך, אם אתם מתכננים חזרה לישראל לאחר רילוקיישן, בו ניתקתם תושבות ולא שילמתם ביטוח לאומי, כדאי מאד לשקול לחזור לארץ מספיק שנים לפני גיל הפרישה, בכדי לצבור שוב את הותק בביטוח לאומי ולהיות זכאי לקצבה".
 
משרד גרינברג בע"מ
כתובת: קלישר 7, כפר סבא
טלפון: 09-765-2255
קישור לאתר
https://www.greenbergm.co.il

 
אז מה באמת קורה כשחוזרים ארצה?
רוב אלו היוצאים לרילוקיישן יוצאים לכמה שנים, ועל מנת לשוב לישראל, וגם בחזרה ארצה ישנם היבטים שונים של מיסוי וזכויות שיש לקחת בחשבון, ויש לתכנן בצורה המיטבית, טרם החזרה.
 
עופר עקיבא ממשרד רו"ח "עקיבא" שופך מעט אור על הנושא: "כאשר אדם נמצא ברילוקיישן וניתק את התושבות שלו, הוא זוכה למעמד חדש כאשר הוא חוזר ארצה ואותו מעמד נקבע לפי מספר השנים בהן אותו אדם מוגדר כתושב חו"ל. אם אותו אדם כבר שש שנים תושב חוץ הוא נחשב לתושב חוזר, ואם הוא כבר למעלה מעשור תושב חוץ, הוא נחשב תושב חוזר ותיק. תושבים חוזרים זכאים להטבות מס משמעותיות".
הטבות מס ברילוקיישן?
מהן אותן הטבות מס רילוקיישן? במידה ואותו תושב חוץ חוזר מוגדר כתושב חוזר רגיל, הוא זכאי לפטור מהכנסות פאסיביות שנוצרו בחו"ל במשך חמש שנים מיום חזרתו. כך, אם אותו אדם משכיר נכס במדינה אחרת, הוא לא מחויב להצהיר על הנכס הזה בפני מדינת ישראל ולא מחויב במס על ההכנסה שמגיעה מן הנכס. תנאי זה נכון גם לכל הכנסה שמקורה בקצבה, תמלוגים, ריבים או דיווידנדים בתנאי שההכנסות הנ"ל הופקו מחוץ לישראל מנכסים שנרכשו בזמן שהתושב החוזר לא היה תושב ישראל. תושב חוזר המוגדר ותיק מקבל פטור רחב יותר, כאשר משך הפטור הוא לעשר שנים ולא לחמש, והוא תקף גם להכנסות מעסק בארה"ב. כלומר, אם אותו אדם בעל עסק בארה"ב, חוזר לישראל אך העסק ממשיך להוות לו הכנסה, מבלי שהוא יצטרך לעבוד בשבילה, הוא פטור ממס ואינו נדרש לדווח על הכנסה זו.
 
"יש לאדם את הזכות לבקש להצהיר על הכנסות כאלה" מסביר עופר, "אבל יש לעשות את זה רק אם זה מטיב עם האדם. כלומר, יתכן ובארץ דיווח ותשלום מס יעלה פחות מאשר דיווח ותשלום מס בארץ האחרת, אז אותו אדם יכול לבקש להיות ממוסה בישראל ולא בחו"ל. מסיבה זו מאד חשוב לבדוק כל מקרה לגופו בשיתוף איש מקצוע, כדי לקבל את ההחלטה המשתלמת ביותר, בשקלול כל המשתנים".
 
משרד רואי חשבון עקיבא
כתובת: הבנקים 16, חיפה
טלפון: 04-853-2777
קישור לאתר http://akivacpa.co.il/


ייעוץ מס לפני רילוקיישן - סוף מעשה במחשבה תחילה
חשוב להבין כי הכנות מראש הן מפתח להצלחת הרילוקיישן או החזרה ממנו. ישנם גורמים שונים שמשפיעים על תהליך הרילוקיישן כגון מס הכנסה, ביטוח לאומי, משרד העלייה במידה ואתם תושבים חוזרים, ואפילו המעסיק הפוטנציאלי שיכול להציע תנאים שיהפכו את ההיבט הכלכלי במיסוי כפול למתוק וקל יותר. בנוסף, יש לקחת בחשבון את החוקים השונים בכל מדינה שמשפיעים על המיסוי שם ויכולים לעלות לכם לא מעט, אם אתם מגיעים לא מוכנים וללא כל ידע.
הדגש העיקרי הוא שתהליך רילוקיישן או חזרה ממנו יתבצעו בצורה הטובה ביותר אך ורק עם הכנה מראש של איש מקצוע מומחה, המבין ברזי המיסוי, ביטוח לאומי ועוד, ידע לבחון את המקרה הספציפי שלכם לגופו, להתאים לכם פתרונות תפורים למידותיכם, ויבטיח שתיסעו לשלום ותחזרו לשלום, עם ארנק מלא.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    הכי חשוב - המדינה צריכה לעודד אותנו לחזור!
    יורם 13/02/2020 20:42
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סיבת העזיבה מראש היתה כלכלית ולכן המדינה צריכה להחזיר אותנו עם תמריצים כלכליים לארץ, אחרת רילוקיישן יהפוך להיות הפתרון הברור
    סגור