וירוס הקורונה לשמחתנו לא הגיע לישראל, אבל משהו נוסף גם לא הגיע, בין השאר, והוא משלוחי הקולקציות החדשות של מותגי האופנה הגדולים. אז זה הזמן להזכיר שיש לנו ארץ נהדרת, שבה מנעד מותגי אופנה כחול-לבן שהנגיף הסיני דווקא גרם לחלקם להגדיל את המכירות.      

זה לא סוד שחלק מרכזי ממוצרי הצריכה מגיעים מ'המפעל של העולם' – סין, ובעיקר פרטי אופנה והנעלה הנמצאים בארונות הבגדים של כל אחד מאיתנו. אך המפעלים שנסגרו לרגל ראש השנה הסיני נותרו סגורים והקווים האוויריים אף הם שוממים, מה שמוביל לעיכוב משמעותי באספקת בגדי הקולקציות השונות ברשתות הגדולות והקטנות כאחד.

ואם לא דיי בזאת, גם חבילות שהוזמנו באחד מחמשת האתרים הסינים האהובים על ישראלים, בהם עלי אקספרס, מתעכבות ומשבשות את תוכניותיהם של קונים רבים שהזמינו במיוחד בגדים חגיגיים לקראת אירוע קרוב, או תחפושות לילדים לכבוד חג הפורים הקרב ובא. אז נשאלת השאלה - האם כל זה גורם לייצור המקומי לפרוח? מסתבר שכן.             

ייצור מקומי שאינו תלוי במיליארד סינים
בעוד רשתות אופנה גדולות מתחילות לחפש ייבוא חלופי ממדינות שונות כמו ברזיל וטורקיה, דווקא מותגים בייצור כחול-לבן נהנים מהמצב. אומנם רבות דובר על העלויות הגבוהות יחסית של ייצור מקומי, אבל ישנם מותגים בודדים שדווקא מצליחים 'לשרוד' ודווקא בתקופה זו הם חווים עלייה במכירות. כך, למשל, נד נד (NadNed), מותג יוקרתי לבגדי ילדות המחזיק באתר מכירות וחנות בדיזינגוף (תל אביב), הרואה באיום הלא מוכר הזדמנות לפריצת דרך, שאולי תשפיע על תרבות הצריכה של חובבי אופנה ישראלים.  

כלל הקולקציות של המותג נתפרות כאן בישראל, נטו כחול-לבן, למרות הטרנד של יבוא מסין. לדברי רוית משעלי, הבעלים של מותג נד נד; "בעוד שתעשיית האופנה שבונה על סין נותרת ללא סחורה, דווקא מותגים ישראלים קטנים-בינוניים נהנים מעלייה במכירות. לקוחות מגיעות אליי לאחר שהזמינו בגדים לאירוע מאתרים סינים, ובשל העיכוב הן צריכות במיידי בגדים חגיגיים, ופתאום הן מגלות מחדש את האיכות של תפירה עילית מקומית. אני חושבת שהגיע הזמן לחזור לייצור מקומי ולא להיות תלויים במיליארד סינים".        

אולי זה הזמן ליהנות מאיכות
כשמדברים על איכות, אין ספק שמותג אופנה ישראלי תמיד ינצח. התפירה תהיה מפוקחת בצורה טובה יותר והבדים יהיו עדינים ונוחים יותר, כאשר אלו נבחרים אחד אחד ונתפרים אל מול עיניהם של המעצבים המקומיים. לדברי משעלי; "בגדי הקולקציה של המותג שלי נתפרים כאן בישראל, למרות העלויות הגבוהות שמתחילות מהעסקת עובדים ישראלים, מיסים, דמי נדל"ן וכו'. אבל אין מה להשוות בין בגד שנתפר בסין לבין בגד שנתפר כאן בישראל. כאן הלקוח משלם יותר ומקבל הרבה יותר", מסכמת משעלי.    

מסתבר שמשעלי לא לבד. ככל שהשיתוק בסין יימשך, כך יותר ויותר מעצבי אופנה ומותגים ישראליים ייהנו מגידול בהכנסות, ומאידך קהל הלקוחות ייהנה מאופנה איכותית, ממש כפי שהיה לפני שני עשורים, הרבה לפני שתרבות השפע מסין פרצה לחיינו.