צרכנות

לא צורכים: הישראלים חוששים מהקורונה הכלכלית - ומבזבזים פחות

כולם נפגעו מהמשבר הכלכלי - החל מהאדם הפרטי ועד הבנקים והמדינה. כעת המשק יוצא מהסגר ועולה השאלה - האם נצליח לחזור לצמיחה הכלכלית שלפני הקורונה? 
אנגלינה יוסים | 
קניון (צילום pexels)
משבר הקורונה והנזק שהכלכלי עימו הביאו לצמצום הצריכה הפרטית, עולה חשש לעצירת התפתחות הכלכלה הישראלית. היקף עסקאות האשראי ירד באופן משמעותי בזמן הסגר אך הדאגה העיקרית, שלא רואים התאוששות במהירות מספקת. וכפי שמלמדים נתוני שב"א (שירות בנקים אוטומטיים) והדוחות הרבעוניים של הבנקים שפורסמו בימים אלו. על פי נתוני שב"א, אם מצרפים את סך ההוצאות ואת המשיכות היומיות ממכשירים בנקאיים, שעמד על כ–148 מיליון שקל בחודש יולי ביום בממוצע, מתקבלת צמיחה שנתית של 1% בלבד ביולי, לעומת 16% בינואר.
התוצר המקומי הגולמי ירד ב-28.7% ברבעון הנוכחי לעומת התקופה המקבילה אשתקד ומדובר בירידה הגבוהה ביותר ב-40 השנים האחרונות, כך על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע שעבר. הירידה בשימוש באשראי מתכתבת עם ירידת ההוצאה לצריכה פרטית, הכוללת את ההוצאות למזון, משקאות וטבק, דיור, דלק, חשמל, אחזקת בית, שנפגעה בצורה משמעותית ממשבר הקורונה וירדה ב-43.4% ברבעון השני של שנת 2020 בחישוב שנתי (13.3% בחישוב רבעוני). הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-44.2% בחישוב שנתי (13.6% בחישוב רבעוני).
בתחום הבנקים הפגיעה מהיקף העסקאות באשראי בולטת, בנק הפועלים ירד ב-85% מהרווח הנקי שלו ועומד על 133 מיליון שקלים בהשוואה ל-871 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד – כך עלה מהדוח הכספי לרבעון השני של הבנק. ההשפעה העיקרית על תוצאות הרבעון היא הוצאה להפסדי אשראי שהסתכמה ברבעון ב-1.2 מיליארד שקלים, מתוכה הוצאה קבוצתית להפסדי אשראי של 806 מיליון שקלים.
בחינת חברות האשראי, דרך הדוחות הרבעוניים שלהן, מראה כי שיעור הירידה במחזור הכספי של העסקאות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי עומד על 13% בממוצע, המהווים 11.9 מיליארד שקל במחזור הרבעוני של החברות לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה