כסף וצרכנות

בעל השליטה בוילי פוד: "הגיע הזמן שיצרניות המזון הגדולות יורידו מחירים"

הצרכנים הישראלים הסתערו על הסופרמרקטים לקראת ראש השנה והסגר הקרב ושילמו אלפי שקלים על סל הקניות. יצרניות המזון מרוויחות מהמצב וגם גוזרות קופון שמן, אך נראה שביניהן יש גם את מי שחושב שאפשר להרוויח קצת פחות. ריאיון חג עם צביקה ויליגר

שרון טל | 19/9/2020 17:10 1

צביקה ויליגר בעל השליטה בוילי פוד (צילום יחצ, עיבוד ice)

משבר הקורונה תפס את חברות המזון ורשתות השיווק בתקופת שיא – הישראלים בסגר בבתים, צורכים יותר והרווח של יצרניות המזון צומח בקצב מסחרר. גם הפאניקה שליוותה את הגל הראשון מילאה היטב את כיסיהן של יצרניות המזון. לפי נתוני חברת המחקר סטורנקסט, היקף המכירות של מוצרים לבית ומזון עמד בחודש מרץ האחרון על כ-5.4 מיליארד שקל לעומת 3.9 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד - גידול של כ-40.8%. הגידול באופן יחסי לשנה שעברה, נמשך גם באוגוסט, אז היקף הצריכה נאמד בכ-4.2 מיליארד שקל, גידול של כ-4.6% בהשוואה לאוגוסט 2019. הצמיחה בהיקף הצריכה נמשכת על רקע גידול בהיקף הישראלים שנשארים בארץ ונוכח השהייה הגדולה יותר בביתם, בהשוואה לשנה שלפני הקורונה.

נתונים: סטורנקסט, במיליארדי שקלים.

על שוק המזון הישראלי חולשות כ-20 יצרניות מזון, אך מרבית נתח השוק (כ-53%), מרוכז בידי 10 מהן: תנובה (11.7%), שטראוס (10%), אסם (7.4%), החברה המרכזית למשקאות (5.3%), יוניליוור (3.9%), דיפלומט (3.8%), נטו (3.3%), סנו (3.3%), חוגלה (2.7%), שסטוביץ (1.9%). כשמרבית הכוח נמצא בידיהן של כל כך מעט חברות, הסיכוי להורדת מחירים באופן יחסי – הולך ופוחת.

ואכן, נראה שיצרניות המזון יודעות לנצל היטב תקופות ביקוש שיא וכאשר הביקוש גדול מההיצע – עולים גם המחירים של מוצרים רבים. מנתוני מדד המחירים לצרכן שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, עולה כי בחודש אוגוסט האחרון אמנם לא חל שינוי בערך המדד של מחירי המזון, אך כן נראית התייקרות של מוצרים רבים כמו מוצרי בשר לא מעובדים כשרים (2.5%+), עוף (1.7%+), חלקים פנימיים של בקר (1.3%+), אטריות ספגטי וכד' (1.1%+) חלב וגבינות מלוחות (1%+) ומשקאות קלים לא תוססים (1%+). נוכח החום הכבד ולקראת החגים, גם לא מעט ירקות התייקרו במיוחד בחודש אוגוסט - קישואים (15.5%+), שעועית (13.2%+), ברוקולי (13.2%+), מלפפונים (8.1%+). מנגד, הוזלו מחירי העגבניות (1.5%-), קלחי תירס (4.7%-) פלפלים (3.7%-), ועוד.

צילום להמחשה: Pixles

"לעם ישראל מגיע לקבל מוצרים טובים במחירים זולים"
צבי ויליגר, בעל השליטה בייבואנית המזון וילי פוד (1.1% נתח שוק), אומר בריאיון חג ל-ice כי הגישה כלפי הצרכן חייבת להשתנות: "הגיע הזמן שיצרניות המזון הגדולות קצת יורידו מחירים. בתקופה כזו, בה יש מיליון מובטלים, זה הזמן להירתם לטובת עם ישראל ולספק מוצרים טובים במחירים מוזלים".

ובכל זאת, לישראלים יש הרגלי צריכה מסוימים. למותג, לטעם, לצבע האריזה. כידוע, הרגלים קשה לשנות.
"נכון, יש הרגלי צריכה וזה ייקח זמן לשנות את זה, אבל אני מאמין שאם המוצר טוב והאיכות טובה, אז זה אפשרי. אם לדוגמה אני מוכר גבינה צהובה ב-29 שקל והמתחרה שלי ב-44 שקל, אז זו תמורה אדירה לצרכן הישראלי. לשלם בזול – ולקבל מוצר איכותי לא פחות. לא מדובר כאן במכוניות או בבגדים חדשים אלא באוכל, וזה לא מותרות".

צילום להמחשה: freepik

"Value For Money"
השנה האחרונה הייתה מוצלחת במיוחד עבור וילי פוד של האחים צביקה ויוסי ויליגר. החברה הרחיבה את היקף המוצרים שהיא מייבאת לישראל בתחומי החלב, החמאה, היוגורטים והקפואים, והגדילה את נתח השוק שלה בכ-28% בשנה בלבד. כך, הפכה וילי פוד גם לחברה הצומחת ביותר בשנה האחרונה בנתח השוק. אמנם בהשוואה למתחרותיה וילי פוד עוד קטנה משמעותית בנתח השוק וביכולתה לאתגר מבחינת היקף המכירות, אך לדברי בעל השליטה צביקה ויליגר, "רק התחלנו".

"מאז שהשתלטנו חזרה על החברה ב-2017, החלטנו לעשות שינוי דרסטי והשקענו מאמץ גדול בייבוא מוצרים שנותנים תמורה גדולה לצרכן הישראלי עם ערך תזונתי גבוה. בנינו מותג מחלבות חדש שנקרא יורו מחלבות אירופה, חיזקנו את המוצרים הקיימים וכיום אנחנו קונים מיותר מ-35 מדינות ומייצגים קרוב ל-130 ספקים בלעדיים במדינת ישראל. אנחנו גם רואים את השינויים גם בקרב הצרכן הישראלי, שמבין שהמוצר שלנו איכותי לא פחות מהמתחרים, ובמחירים אטרקטיביים יותר. אנחנו מגשימים את המטרה של וילי פוד – לתת "Value For Money" – ערך לכסף. זה דבר שלדעתי צריך להיות בראש מעיינו של הקמעונאי הישראלי".

בקרוב: מוצרים כשרים של וילי פוד גם בדובאי
הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות הופך את היעד לאטרקטיבי עבור התיירים הישראלים. בוילי פוד כבר זיהו את הפוטנציאל, והחלו במלאכה. "לפני שבוע חזרתי מדובאי ובחנתי מגוון אפשריות", חושף לראשונה ויליגר. "היו לי פגישות מאוד מעניינות עם רשתות מזון באמירויות ושתלנו זרעים ראשונים לשיתופי פעולה. אנחנו צופים שתהיה תיירות ישראלית בדובאי וגם יהודית דתית, כך שכשיצטרכו מוצרים כשרים בסופרים, וילי פוד תהיה שם".

לאחרונה ייבאתם גם מארזים של קוקה קולה לישראל, זה איתות לחברה המרכזית למשקאות?
"זה לא מהלך אסטרטגי. היה לספק באוקראינה חוב כלפינו וניסינו לגבות אותו וזה פחות צלח. במקום זאת, הציעו לנו שנקנה מוצרי מזון ואמרנו שנלך על זה עם כמות קטנה. בכל אופן, זו לא השאיפה שלנו".

מה השאיפות האסטרטגיות שלכם בתחום המזון?
"אנחנו מתכוונים ללכת יותר לכיוון המוצרים הקפואים בעקבות הביקושים הגוברים בתקופת הקורונה, נייבא פיצה מקורית מאיטליה ונמכור מגש ב-15 שקל וזה דבר משנה שוק. כמו כן, נחזק את מותגי היוגורטים ומוצרי החלב. נתח השוק שלנו יעלה, בשאיפה לגידול אורגני של כ-20-25% בשנה, תוך שנמשיך להשקיע בפיתוח מוצרים חדשים ובחיזוק הקיימים. זו רק תחילת הדרך".

הכתבות החמות

אייל רביד, צילום: פייסבוק/ אייל רביד, פלאש 90/ מרים אלסטר

ריאיון

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה

תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה

1.

הכל על חשבון הייצור המקומי

רמי 09/2020/20

הגב לתגובה זו

1 0

קודם כל, לדעתי המוצרים שלהם לא זולים. ושוב זו דעתי בלבד אבל ההרגשה שלי שרוב הספקים הגדולים עולים לנו ברשתותיקר מאוד בלי הצדקה. שנית, הרשתות יקרות מאוד בעיני פשוט כי הן יכולות. כי אף אחד לא סופר את האנשים השקופים, כי אנחנו מטומטמים ומשלמים פי כמה מאשר בחול בגלל שלל תירוצים. המחאה הכלכלית צריכה להיות רגולטורית ופוליטית. להגביל מחירים של מוצרי יסוד ואמצע יותר מהיום ובשיעור פחות נדיב, לעודד ייצור מקומי מעסקים קטנים ולנהגביל ריכוסיות נחברות הגדולות, לשבור רשתות גדולות לחלקים קטנים יותר ולהוזיל את מתחי הרווחים בירקות ובפירות תוך יותר חלג לחקלאי והרבה פחות לשאר. וזה לפני מענקים ועידוד לחקלאות ולתעשיות מזון קונות ומקומיות, בעיקר הפריפריה. אבל, כל זמן שהחתול אוכל מהשמנת הלי הגבלה ראיונות כאלה הם, בעיני, לא משקפי מציאות והדגשה של העלבון של מי שלא בחציון העליון מול היושבים בכנסת.
סגור