הגל השני של משבר הקורונה והסגר בראש השנה, גרם להוצאתם לחל"ת של כ-200 אלף ישראלים נוספים, ומספר מחוסרי העבודה קרוב כעת למיליון. מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו היום (ד'), כיום רשומים בשירות התעסוקה 950,989 דורשי עבודה, מהם 606,899 בחל"ת.

עוד עולה כי מאתמול (ג') נרשמו נרשמו 4,256 דורשי עבודה חדשים, מאז החלת הסגר השני – כ-223,272 דורשי עבודה חדשים, מהם 199,519 עקב יציאה לחל"ת ו-23,753 מסיבות אחרות. מבין דורשי העבודה שנרשמו מאז 17.9.2020, עבור 159,899 זהו רישום שני או יותר מאז תחילת משבר הקורונה בחודש מרס, כ-72% מהנרשמים בגל השני.

את הפגיעה בכיס של הישראלים ניתן לראות גם בהוצאות האשראי, אותם מפרסם בנק ישראל ומבוססים על נתוני שב"א (שירותי בנק אוטומטיים). אלו משרטטים תמונה עגומה: מאז תחילת אוקטובר נרשמה צניחה של 22.2% בממוצע היקף השימוש היומי בכרטיסי האשראי לעומת חמשת הימים האחרונים של ספטמבר ושל 11.2% ביחס לממוצע הרב שנתי בתקופה שלפני המשבר. הירידה החדה באה לידי ביטוי כמעט בכל ענפי המשק, בדגש על התיירות, הפנאי, החינוך והדלק.

הירידה הדרמתית בהיקף השימוש היומי הממוצע בכרטיסי אשראי לעומת השבוע שעבר (בין ה-25 ל-30 בספטמבר) באה לידי ביטוי כמעט בכל ענפי הצריכה, לרבות הדלק, התחבורה, המסעדות, החשמל, הביגוד, הריהוט, החינוך והפנאי. האחרונים חוו את הירידה התלולה ביותר בהיקף העסקאות בכרטיס אשראי, כשממוצע היקף השימוש היומי בענפים אלה מאז תחילת אוקטובר עמד על 50%- ביחס לתקופה שלפני המשבר ועל 24%- ביחס לשבוע הקודם.

בקטגוריית הדלק והתחבורה נרשמה ירידה של 46% בהיקף השימוש היומי בכרטיסי אשראי ביחס לתקופה שלפני המשבר ושל 22% ביחס לשבוע הקודם, בענף המסעדות חלה ירידה של 52% ביחס לתקופה שלפני הקורונה ושל 21% בהשוואה לשבוע הקודם, ובקטגוריית הביגוד, החשמל והריהוט תועדה ירידה של 38.5% בהיקף השימוש היומי בכרטיסי אשראי לעומת התקופה שלפני פירוק העולם ושל 24% ביחס לשבוע האחרון של ספטמבר. המצב בתיירות, מן הסתם, היה ונותר עגום: בשבוע החולף, היקף העסקאות היומי בכרטיסי אשראי בענף היה נמוך ב-66% מהממוצע היומי בתקופה שלפני המשבר וב-8.5% יחסית לשבוע הקודם.

 

לירידות בהיקף השימוש בכרטיסי האשראי יכולות להיות מספר סיבות. הראשונה היא הפגיעה הכלכלית בכיסם של הישראלים בשל הסגר השני, אך יש גם לקחת בחשבון כי ישראלים רבים נוהגים לערוך קניות מרוכזות לקראת החגים בהיקף גדול יותר, וכך הם מוציאים פחות בהמשך תקופת החגים. אולם עדיין, הנתונים מראים כי הישראלים הוציאו 11.2% פחות ביחס לממוצע הרב שנתי בתקופה שלפני המשבר, נתון מדאיג שצריך להדליק נורה אדומה למקבלי ההחלטות.