בזמן שהמשק נמצא בתהליך מתמשך של יציאה מהסגר השני של הקורונה, אך  ישנה אי ודאות לגבי המשך היציאה מהסגר לנוכח העלייה המסתמנת בתחלואה, החליטה היום (שני) הוועדה המוניטורית של בנק ישראל להשאיר את הריבית ללא כל שינוי, על רמה של 0.1%.

החדשות מהעולם אודות ההתקדמות ביצור החיסונים הן חיוביות, אך בינתיים לא ברור מתי החיסונים יופצו בארץ ובעולם, ועד אז צפויה התחלואה להמשיך להשפיע על הפעילות הכלכלית. הפגיעה בפעילות הכלכלית כתוצאה מהסגר השני הייתה מתונה יותר מהפגיעה בסגר הראשון, אך היציאה מהסגר השני איטית יותר, וניכרת שונות בפגיעה בפעילות על פני ענפי המשק השונים. חלק מהעסקים הצליחו להתאים את הפעילות שלהם למגבלות הקורונה, אך ענפים כגון התיירות, המסעדות, החינוך והפנאי לא חזרו לרמת הפעילות שהייתה ערב המשבר.

הסגר השני הביא לעלייה חדה בשיעור הבלתי מועסקים לפי ההגדרה הרחבה, שהגיע לכ–23% מכוח העבודה במחצית הראשונה של אוקטובר לעומת כ-11% במחצית הראשונה של ספטמבר. עם תחילת ההקלות בסגר, שיעור זה התמתן לכ-18%. סביבת האינפלציה נותרה נמוכה, כאשר מדד חודש אוקטובר עלה ב-0.3%, והאינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים עומדת על 0.8%-. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מכל המקורות נותרו מתחת לגבול התחתון של היעד אך בציפיות משוק ההון נרשמה עליה. הציפיות לאינפלציה פורוורד בשנה השניה שבו אל תחום היעד, והציפיות לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך היעד.

בחודשים האחרונים נע שער החליפין האפקטיבי בטווח צר יחסית, אך מאז החלטת הריבית הקודמת, השקל התחזק בכ-1% במונחי השער האפקטיבי ובכ-1.7% מול הדולר, על רקע היחלשות משמעותית של הדולר בעולם. המשך הייסוף עלול לפגוע ביצוא, והוא צפוי לפעול להאטה נוספת באינפלציה. שוק האשראי ממשיך לתפקד כיאות עם ריביות נמוכות ויציבות, וזאת בתמיכת מגוון צעדי בנק ישראל והאוצר.

המשק נמצא בתהליך מתמשך של יציאה מהסגר השני, אך  ישנה אי ודאות לגבי המשך היציאה מהסגר לנוכח העלייה המסתמנת בתחלואה. החדשות מהעולם אודות ההתקדמות ביצור החיסונים הן חיוביות, אך בינתיים לא ברור מתי החיסונים יופצו בארץ ובעולם, ועד אז צפויה התחלואה להמשיך להשפיע על הפעילות הכלכלית.

על פי האומדן הראשון לנתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השלישי, לאחר הצניחה בתוצר ברבעון השני, חלה התאוששות מהירה בחודשי הקיץ  עד לכניסה לסגר השני באמצע ספטמבר, והמשק צמח ברבעון השלישי בשיעור של 38%. את הצמיחה הובילו הגידול ביצוא, בצריכה הפרטית, ובהשקעה בבנייה למגורים, בעוד ההשקעה בענפי המשק המשיכה להתכווץ.