כסף וצרכנות

השנה שלא עמדה בציפיות: תעשיית קרנות הנאמנות מסכמת את 2020 ולא בחיוך

נכסים בשווי של 330.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-6.2% לעומת 2019, התעשייה האקטיבית קטנה בשיעור של 13.4% - המספרים המאכזבים מאוד נחשפים. וגם: מה הקטגוריה הפודה ביותר?
כפיר אדר | 
אילן רביב מנכ"ל מיטב דש (צילום רמי זרנגר יחצ)
שנת 2020 נפתחה כרכבת הרים של ממש. היה נראה בתחילה שהיא תמשיך את התשואות החלומית של 2019 כאשר שוקי המניות כבשו פסגה אחר פסגה וקרנות הנאמנות גייסו סכום נאה של כ-1.4 מיליארד שקל בינואר, אבל ב-19 בפברואר, ההתפרצות של נגיף הקורונה בישראל, שוקי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות קרסו בשיעורים דו-ספרתיים ניכרים ותעשיית הקרנות הגיבה בהתאם.
תעשיית הקרנות מסכמת את השנה עם פדיון של 24.7 מיליארד שקל, מהם 22.8 מיליארד שקל בקרנות האקטיביות המסורתיות, גיוס של כ-8 מיליארד שקל בקרנות המחקות, ופדיון של כ-3.6 מיליארד שקל בקרנות הסל, ופדיון של 6.3 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. אם בתחילת השנה עמדו נכסיה על סך כולל של 352.3 מיליארד שקל, שהגיעו, כאמור, לשיא, של 357 מיליארד שקל, הרי שהיא סוגרת את שנת 2020 עם נכסים בשווי של 330.6 מיליארד שקל, קיטון של כ-6.2%.
הקיטון נבע בעיקרו מיציאת כסף מהן בסכום גדול יותר שהתקזז חלקית מול עליית ערך הנכסים שמחזיקות הקרנות. קרנו. בתוך התעשייה הפסיבית היה הבדל ניכר בין הקרנות המחקות שצמחו בנכסיהן בשיעור של כ- 24.7% לבין קרנות הסל שקטנו בכ-3%.    

 
התעשייה האקטיבית
התעשייה האקטיבית על שני חלקיה, הקרנות המסורתיות והקרנות הכספיות סבלה מיציאת כספים מסיבית ויחד פדו 29.1 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות פדו בפברואר-מרץ 2020 סכום כולל של 32.1 מיליארד שקל. הן אמנם התאוששו וחזרו לגייס מאפריל ועד לסוף השנה (למעט חודשי יוני, יולי וספטמבר) אבל לא היה בכך כדי להחזיר להן את הסכומים שיצאו.      
תעשיית הקרנות הכספיות רשמה פדיונות חזקים השנה, המהווה כ-21% מנכסיהן בראשית השנה, שמסתכמים בכ-6.3 מיליארד שקל. סכום זה כולל יציאת כספים הן מהקרנות הכספיות השקליות (קרוב לשני שלישים מהסכום) והן מהקרנות הכספיות הדולריות (קרוב לשליש). יצויין, כי הקרנות הדולריות סבלו מתשואה שלילית של כ-6.4%, וגם יותר ממחצית מן הקרנות השקליות השיגו תשואה שלילית.
הקטגוריה הפודה ביותר בשנת 2020, איך לא, הייתה הקטגוריה של קרנות אג"ח כללי שהייתה הקטגוריה המגייסת ביותר בשנת 2019. היא פדתה ב-2020 סכום של כ-9.18 מיליארד שקל. זאת, למרות שברבעון האחרון של השנה הן גייסו יותר מ-4 מיליארד שקל. בחודש מרץ לבדו הקטגוריה פדתה יותר מ-15 מיליארד שקל. כך, בסיכום שנתי, למרות החודשים הטובים שהגיעו אחר כך, היא נותרה בטריטוריה שלילית עמוקה.
קרנות אג"ח מדינה, שאף הן רשמו גיוסים נאים בשנת 2019, מסיימות את שנת 2020 כקטגוריה השנייה הפודה ביותר. למעשה, מלבד הרבעון השני של השנה, שהאיר להן פנים (גיוסים של כ-910 מיליון שקל), בכל שאר הרבעונים הן פדו בהובלת חודש מרץ הנורא מכולם. בסיכום שנתי קרנות אג"ח מדינה פדו כ-6.17 מיליארד שקל.
קרנות אג"ח קונצרני מסיימות שנה גרועה מבחינתן עם פדיונות הנאמדים בכ-4.3 מיליארד שקל, פדיון גבוה מאוד ביחס להתאוששות שרשמו מדדי התל-בונד והאג"ח החל מחודש אפריל, גם תודות לרוח הגבית של בנק ישראל. לעומת זאת, המסה הגדולה של הגיוסים בקטגוריה זו זרמה לקרנות הפסיביות בהובלת הקרנות המחקות אשר עוקבות אחרי מדדי איגרות החוב של החברות.  הקרנות השקליות רשמו אף הן יציאת כספים בסך של כ-1.1 מיליארד שקל, כאשר עיקר הפדיונות נרשמו, כרגיל, בחודש מרץ.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה