כסף וצרכנות

ירידה של 8% בעלויות השכר של החברות הציבוריות בשנת הקורונה בשל החל"ת

על פי הכלכלן הראשי של BDO: הירידה בעלויות השכר נובעת מעצם הוצאת העובדים לחל"ת, כאשר הסכום שנחסך לחברות צפוי להתגלגל לכיסו של הציבור שידרש לממן את תשלומי החל"ת העצומים
כפיר אדר | 
ירידות בבורסה (צילום Gerd Altmann from Pixabay)
בשנת 2020 נרשמה ירידה של 8% בעלויות השכר של החברות הציבוריות, כך עולה מניתוח שערך הכלכלן הראשי של BDO ישראל, חן הרצוג, המתבסס על נתוני 30 חברות בורסאיות המשקפות את ענפי הכלכלה המרכזיים.
לדברי חן הרצוג, הירידה בעלויות השכר נובעת מהוצאת עובדים לחל"ת, כשהסכום שנחסך להן צפוי להתגלגל לכיסו של הציבור שידרש לממן את תשלומי החל"ת האדירים. לצד החיסכון בשכר של העובדים שהוצאו לחופשה, האמירו עלויות השכר של עובדים קיימים וחדשים מאחר והחברות נאלצו להתמודד עם החלופה של קבלת שכר מובטח גם ללא עבודה באמצעות עליה עודפת בשכר ובתנאי התעסוקה.
הדו"ח של BDO מגלה הבדלים משמעותיים בין הענפים. בתחומים שרשמו צמיחה בשנת הקורונה ובהם ההייטק, אנרגיה ומזון, גדלה עלות השכר ב-9%, אולם היא גבוהה יותר משיעור הגידול בהכנסות שלהם שהיה 7% בלבד. בענפים הנפגעים כמו מלונאות, מסחר ושירותים תעשייה ופיננסיים ירדה עלות השכר ב-11%. זאת במקביל לירידה של כ-12% במחזור ההכנסות. אולם, התאמת עלויות כח האדם לירידה במחזור ההכנסות לא הספיקה כדי למנוע פגיעה קשה ברווחיות חברות אלה, שהרווח התפעולי שלהם ירד השנה בכ-23% בממוצע. בענפים שנפגעו קשה ביותר מהמשבר, כדוגמת ענף המלונאות, הפגיעה ברווח התפעולי אף גבוהה יותר והגיע לירידה של 57%.
התוצאות מצביעות על אפקטיביות נמוכה של שיטת החל"ת בהתמודדות עם המשבר, אומר הרצוג. מנגנון החל"ת יצר תמריץ שלילי להעסקת העובדים ולהתאמת הפעילות העסקית למציאות החדשה. כתוצאה מכך תמרץ עסקים להקטין פעילות, ותימרץ אבטלה במקום תעסוקה.
התוצאה הינה לא רק פגיעה במשק אלא גם פגיעה בתוצאות העסקיות של החברות הציבוריות. בעוד שמדינות אחרות בעולם בחרו במנגנון סיוע של תמיכה בתעסוקה וסיוע לחברות הממשיכות להעסיק עובדים בתקופת המשבר, בישראל המדיניות היתה הפוכה. התוצאה הינה שבאופן פרדוקסלי, מנגנון החל"ת יצר תמריץ שלילי לעבודה, ולכן פגע גם באותן חברות שיכלו לצמוח חרף אתגרי ההתמודדות עם המשבר הכלכלי והסגרים.
במבט לשנת 2021 האתגר העומד בפני הממשלה והחברות הציבוריות כאחד, הינו היגמלות משיטת החל"ת ומעבר לעידוד תעסוקה, צמיחה ומניעת פגיעה ברווחיות החברות בענפים שנפגעו מהמשבר. משבר הקורונה האיץ שינויים מבניים בענפים רבים, עודד מעבר לדיגיטל, עבודה מרוחקת ושינויים בהרגלי הצריכה. כל אלה מחייבים השקעה בתשתיות לאומיות, הון אנושי ותשתיות פיזיות הן ברמה הלאומית והן ברמת החברות העסקיות.
כדי לאפשר חזרה לתוואי של תעסוקה וצמיחה מכילה, לכלל ענפי המשק ובהם העסקים והעובדים בענפים שעדיין נפגעים מהמשבר, הממשלה חייבת להחליף את שיטת החל"ת במנגנונים המעודדים צמיחה, תעסוקה ופיריון במקום אבטלה והגדלת עלויות שכר מלאכותית, אומר הרצוג.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה