Content Point - Sponsored

תוכנית הלימודים שמאפשרת להבין את צעירי המחר

כתיבת המומחים | 
acadamit (צילום המכללה האקדמית תל אביב יפו)
מה זה האשטאג, איך זה שקמפיינים ממסדיים הולכים ומאבדים רלוונטיות, מי הם המליניאלז ולמה חשוב כל כך לפצח את תרבותם ושפתם? אם אתם זקוקים לגוגל כדי להבין טוב יותר למה התכוון המשורר – אתם לא לבד.
הג'יבריש הנ"ל לקוח מעולמם של דור ה- וה- ,Zפעם ילדי שנות השמונים והיום אחד הכוחות החזקים והמשמעותיים בשוק. הם מכונים "מילניאלז", הגדרה המתארת את ילידי שנות השמונים עד תחילת שנות האלפיים, שהיו כאן כשהטכנולוגיה החלה להשתלט על כל חלקה טובה. המילניאל המצוי מאופיין בתחכום, זיקה טכנולוגית חזקה וכוח על שעיקרו להיות מבוגר בלי הצורך להתבגר. קצת כמו פיטר פן, רק עם הרבה יותר כסף בארנק, מה שהופך אותם לאחד מקהלי היעד המחוזרים ביותר בשוק. לראייה, הם שולטים בעולם התקשורת, נמצאים במקום טוב בהייטק, מתברגים היטב בפוליטיקה, ובכל הנוגע לכוח קנייה - שווים הרבה מאוד כסף. מספיק להציץ בחברי הפאנל השונים במהדורת החדשות, ברשימת הכותבים של להיטי הפריים טיים ובזמרים המככבים בראש המצעדים, כדי להבין את מקומם של המילניאלז בטבלת המשפיעים. אז מדוע מדובר באגוז קשה כל כך לפיצוח, ואיך בכל זאת אפשר להגיע, לגעת ולתקשר עם הדור הכי רלוונטי בסביבה?
"לא סתם נראה לנו שאנחנו, כמנהלים או הורים, לא מבינים את העובדים או את הילדים שלנו ולא מצליחים לדבר בשפה שלהם", מסבירה ד"ר נועה לביא, מנהלת אקדמית של התוכנית ללימודי צעירים ושל החטיבה לתקשורת פוליטית באקדמית תל אביב יפו. "יש פער משמעותי בהבנה, בטיפול ובעבודה עם ומול צעירים. דור ה-Y ודור ה-,Z שמגיע מיד אחריו, גדלו בחשיבה מסוימת ובחסות טכנולוגיות מתפתחות, ובהתאם לכך פיתחו צורת מחשבה מסוימת השונה משמעותית מהדור הקודם. כיום מהווה השכבה הדורית הזו את לב ליבו של שוק העבודה, כך שהפער הגדול בשפה ובצורת המחשבה הוא חיסרון ניכר בכל תחום ותחום - החל משוק העבודה, דרך המגזר הציבורי ועד התחום הטיפולי".
בין כל שכבות הגיל יש פער מסוים בשפה ובמונחים. מדוע חשוב כל כך לגשר על פערי הדורות?
"בני דור ה- Y וה-Z ממלאים כבר היום את שוק העבודה, חלקם עדיין לא הגיעו לעמדת מנכ"ל, ועבור אחרים זהו תפקיד ראשון או שני. היות שמדובר בדור שגדל בעולם שהייתה בו פריחה כלכלית אך עם השנים חווה שינויים כלכליים ופסיכולוגיים, נוצר דיסוננס מהותי בין הרצונות והשאיפות להתקדם ולהגיע למה שההורים שלנו הגיעו, לבין העובדות הכלכליות – חברתיות בשטח. המציאות החדשה מאפשרת מסלול שונה לגמרי, והפער המהותי מייצר תגובות ומושגים שונים, שפעמים רבות משפיעים על תפוקת ואיכות העובד. כך למשל, ארגונים רבים חווים אי יציבות ותחלופת עובדים גבוהה, מנהלים מדווחים על עובדים שמעדיפים לעבוד מהבית, מבקשים ימי חופשה רבים לצורך התרעננות וממהרים לחפש תנאים טובים יותר עוד לפני שהם צוברים וותק. מדובר בשורה התחתונה בפערי גישות, ואם הדור שנמצא על כיסא המנהל ילמד להבין טוב יותר את הכוח שמהווה את לב ליבו של הארגון שלו, סביבת העבודה תהיה נוחה, נעימה ואפקטיבית הרבה יותר".
הלם תרבות
הפער הבין דורי לא מתחיל ונגמר בטכנולוגיה. מחקרים רבים מדברים כיום על נרקיסיזם כמונח תרבותי, בתוכו חיים ופועלים המילניאלז האוחזים באג'נדת ה"מגיע לי". יתכן שהאשמה העיקרית בכך היא האמריקניזציה המקדשת את תרבות החומר והרדיפה אחר פרסום, וייתכן שזוהי הטכנולוגיה שמהווה כר נוח למוחצנות והשווצה. בין כך ובין כך, כשתחרות על תשומת לב, כסף ופרסום אורבת בכל פינה – קצת קשה לרצות להישאר מחוץ לאור הזרקורים. בהתאם, דור הצעירים הפך עם השנים ליותר ויותר מתוחכם במטרה להתבלט, להרוויח ולהשפיע בכל מקום בו הוא נמצא. הוא חריף, תופס בקלות, משתעמם במהירות, צרכן אדיר של תוכן ובידור, אך גם מזהה ברגע ניסיונות מכירה מ"העולם הישן".
 ואם בתוכן עסקינן – תנו למילניאן תוכן טוב, והוא ידאג להפיץ אותו הלאה באמצעות שייר בפייסבוק, לייק באינסטגרם וגם סנאפצ'ט קצר שמהלל את המוצר. כל זאת כמובן, בתנאי שמדובר במוצר ויראלי, כזה שנדמה שהוכן באופן מחתרתי, חובבני, חתרני וביקורתי, ולא, חלילה, על ידי ארגון גדול וקפיטליסטי שבכיסו תקציבי עתק.
"מי שיצליח לפצח את אופן הצריכה של הדור הצעיר, ישחה בים הביטויים שהמציא וידע איך לדבר איתו ואת שפתו – ירוויח אוכלוסיה שלמה, עסקית, פוליטית וחברתית", מסבירה לביא. "דור שבו הרשתות החברתיות, הטכנולוגיה והמחשוב נוכחים בחייו ואחראיים במידה רבה על  עיצוב העצמי שלו, הוא דור שהמפגש עמו גובל בהלם תרבות. כדי למלא את החלל וליצור גשר בין דורי, הקמנו את  התכנית ללימודי הצעירים".
 
שיימינג, מיתוסים וזוגיות בעידן המודרני
התוכנית בראשות ד"ר לביא תאפשר למשתתפים בה ללמוד ולהבין כבר היום את הצעירים של המחר, וככזו היא מיועדת לכל מי שעובד עם ובעבור הצעירים של היום ומי שיהיו הצעירים של מחר: החל מעובדים במגזר הציבורי, דרך מנהלי משאבי אנוש, אנשי  פרסום, תקשורת ושיווק שתרים אחר אסטרטגיות שיווק עכשוויות, ועד לקואצ'רים, הורים ואנשי חינוך שרוצים לשפר את הקשר עם צעירים גם בחיי היום יום.
מתוך המכלול העצום המכונה "עולם הצעירים", איך בוחרים אילו קורסים להכניס לתוכנית הלימודים?
"כל אחד מהקורסים הנלמדים במסגרת התוכנית שופך אור על נושאים רלוונטיים המרכיבים את עולמם של הצעירים, ומיועד לייצר גוף ידע ופרקטיקה שאיתם אפשר יהיה לעבוד באופן גמיש מול הדור המשפיע. כזה הוא למשל הקורס "פסיכולוגיה של דור הZ -: מצלמים סלפי ומאבדים את עצמם", שיועבר על ידי הפסיכולוג הקליני אלדר חבושה ויעסוק בהתפתחות הרגשית והחברתית של ילדי דור ה Z -. בקורס "צעירים מתמודדים, זוגיות: הפער בין פנטזיה למציאות", ידון הפסיכולוג ד"ר עופר גורביץ'' בדילמות הנוגעות לזוגיות בעידן המודרני. בכל הנוגע לכלכלה ולעתיד הצעירים בשוק העבודה ידון ד"ר סני זיו, כלכלן ובלוגר מצליח. ינון מילס וחן ליברמן מערוץ 10 יספקו הצצה לעולם החדשות, ולאבולוציה שעובר המושג בעידן בו כל גולש יכול להיות עיתונאי וספק סקופים. בקורס מרתק נוסף העיתונאי והקולנוען וארי ליפסקר יתמקד בניסיונם של צעירים להצליח בעיר הגדולה ובמגבלות הכלכליות העומדות בפניהם, כך שכל אחד מהיבטי חיי הצעירים יבוא לידי ביטוי בתוכנית".
במסגרת קורס המבוא שיועבר על ידי ד"ר לביא, יועלו על שולחן הדיונים מיתוסים הנוגעים לדור ה-y, שייבחנו וינותחו על ידי הבלוגרית והעיתונאית צליל אברהם, שתתארח בשיעור. אברהם, שאף כתבה סדרת כתבות בנושא, תציג את גישתה כלפי הדור המדובר, תנפץ מיתוסים רווחים, תפרק ותבנה מחדש את דימוי הדור הצעיר.
במסגרת הסטראוטיפ הרווח, מהו המיתוס הנפוץ והמוטעה ביותר שמקשה עלינו להבין את הדור המדובר?
"אחת הטענות כלפי הדור הצעיר היא שהוא לא מתנתק מהמסך ובייחוד מהטלפונים הניידים. בהתאם לכך, המחשבה הרווחת היא שצעירים מעדיפים לתקשר באמצעות טכנולוגיה דוגמת פייסבוק, וואטסאפ וסנאפצ'אט מאשר להיפגש פנים אל פנים וממש לדבר. מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מפריכים באופן חד משמעי את ההנחה, ומלמדים שצעירים מעדיפים ואף נהנים מתקשורת מילולית בלתי אמצעית. מדובר באחת ההבנות המשמעותיות ביותר הנוגעות לדור ה-Z וליכולת להגיע ולהשפיע עליו, בין אם בתחום הטיפולי ובין אם בכל הנוגע לאסטרטגיות שיווק עכשוויות".
אז אם נפצח את הקודים המסתוריים הבין דוריים, נוכל ליצור עולם טוב יותר?
"נוכל ללא ספק ליצור עולם ברור יותר, בו מנהלים יבינו את העובדים הצעירים ולא רק יעסיקו אותם, והם בתמורה יהיו מרוצים ויעבדו בצורה אפקטיבית. אני מאמינה שאם שתי האוכלוסיות ידברו באותה שפה או יבינו זו את שפתו של זו, ההתנהלות בחדר הטיפולים תהיה טובה ויעילה יותר, וכך גם בכל הנוגע לקמפיינים פרסומיים ופוליטיים. הכל הרי מתחיל בחשבונות הפייסבוק של הפוליטיקאים, ואם הם ישכילו להבין את למי ואיך הם פונים – יש סיכוי שהעולם באמת יהיה טוב יותר".
תוכנית לימודי הצעירים של האקדמית תל אביב יפו הינה לימודי תעודה המיועדת לבעלי תואר ראשון
תוכנית הלימודים בשיתוף "קרן גנדיר" ותפרש על פני 7 חודשים
הלימודים יתקיימו אחת לשבוע בשעות אחר הצהריים
התוכנית תוכר כלימודי תעודה, יתרון בקבלה לתואר שני בלימודי צעירים (בכפוף לקבלת היתר מהמל"ג)
 לפרטים נוספים: 03-6803459

 
תגיות אקדמי
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה