המגפה העולמית מציפה אל פני השטח קושי מהותי: העברת מידע לציבור הרחב בשל השינויים התכופים בהנחיות של הרשויות, לרבות מערכות הבריאות. שינויים אלה גורמים לכך שהמידע לא מגיע, או מגיע באיחור קריטי, לקהלים רבים. כך למשל, בארץ, קהילות חרדיות מסוימות קיבלו מידע על הקורונה באיחור.

בנוסף, כאשר פונה הציבור למוקדי המידע, המוקדים הללו קורסים ברחבי העולם, ולא מצליחים למלא את ייעודם. ישנן שתי סיבות עיקריות לכך: הראשונה נוגעת להנחיות הריחוק החברתי, שאינן מאפשרות פעילות של מאות מוקדנים באופן-ספייס. 

הסיבה השנייה נוגעת לעלייה חדה במספר השיחות הנכנסות למוקדים הללו. הרבה אזרחים מודאגים מציפים את המוקדים ויוצרים עומס רב, וזאת במקביל לירידה הדרסטית במספר המוקדנים.  

על כן, בימים אלה נבחנת אפשרות לטפל בבעיה באמצעות אינטליגנציה מלאכותית - בעיקר כזו שנוגעת להזנת קבצי קול וכתב למערכות מחשבים - כך שיוכלו לעבד את הנתונים ולהעבירם לציבור. המערכות השיחתיות (Conversational) מבוססות אינטליגנציה מלאכותית (AI) נועדו לפתור את בעיית המוקדים הטלפוניים הכרחיים. 

מדובר במעין מערכות חכמות שמזהות בקשות, שאלות וצרכים של אזרחים, ומתוכננות כדי לספק להם באופן דיגיטלי תשובות מהימנות ומותאמות אישית. מערכות אלה מאומצות כבר היום בידי ממשלות וגופים שונים בעולם, תוך שהן מסייעות להפעיל מוקדי שירות בחמישית מכוח האדם הדרוש להפעלתם בדרך כלל. בדרך זו, אותם גופים יכולים גם להמשיך להתקיים מבחינה כלכלית במהלך המשבר. 

גם בפייסבוק עושים לאחרונה שימוש בבינה מלאכותית כחלק מפרויקט בזק גלובלי של החברה, שמטרתו לסייע למשרדי בריאות ברחבי העולם להנגיש מידע חיוני לאזרחים, באמצעות המסנג'ר, ולהאיץ את תשובותיהם לאזרחים במצוקה. 

היעד הוא להעביר מידע מדויק לציבור רחב ככל האפשר, באמצעים דיגיטאליים מגוונים ככל האפשר (פייסבוק, מייל, סמס וכו'). בנוסף, המערכות הללו יודעות לספק לשלטונות בכל מדינה פידבק בנוגע לסטטוס ההתמודדות שלה עם פניות הציבור. מידע זה כולל גם תוצאות של בדיקות קורונה למי שנבדק ולאיתור אנשים עם סימפטומים של המחלה.