עם זאת, מציין בנק ישראל כי "הפגיעה בפעילות חברות ההיי-טק בשיא המשבר היתה מתונה יחסית משום שהיכולת של העובדים בחברות אלה לעבוד מהבית גבוהה, ומשום שחלק מהחברות טרם מוכרות ולכן הן לא חוו פגיעה בפדיון. נכון למאי, שיעור הפגיעה הממוצע בפדיון של החברות במגזר ההיי-טק היה 14%, בעוד הממוצע של כלל החברות היה 20%. בנוסף, שיעור העובדים הפעילים במגזר ההיי-טק לא ירד מ-80% לאורך כל התקופה".

חוסר הוודאות במציאות הנוכחית עשוי להוביל חברות היי-טק קטנות לאקזיטים מהירים, אולם בנק ישראל מזהיר כי השפעתם של אקזיטים על המשק פחותה מזו של גיוסי הון סיכון, אותם מגדיר הבנק כבעלי "ביטוי משמעותי בחשבון הפיננסי של המשק", שכן הם מכניסים מט"ח לישראל - הן בשלב הגיוס והן במכירות. עם זאת, גם בגיוסי הון סיכון קיימת בעייתיות, שכן הם מחזקים את התלות של המשק הישראלי במטבע זר. "חברות היי-טק ישראליות מקבלות כ-4% מסך השקעות ההון-סיכון העולמיות - פי עשרה מחלקה של ישראל בתוצר העולמי", מציין הדו"ח וקובע כי משבר הקורונה מבליט את העובדה ש"הסתמכות של מגזר מרכזי בתוצר הישראלי על מקור מימון יחיד יכול להקשות על המשך המימון של חברות ההיי-טק הישראליות בתקופה של שפל עולמי".