ענף ההייטק הישראלי ידוע בזכות הצלחתו העולמית, אך משבר הקורונה פגע קשות גם בו וכתוצאה מכך, בעובדים בענף. בוועדה לביקורת המדינה בכנסת שעסקה בענף ההייטק, הוצגו היום שורת נתונים מדאיגים על ענף ההייטק. חשפו כי חברות הייטק רבות, בראשן סטארטאפים, ספגו פגיעות קשות בהכנסות ובהשקעות, מה שהוביל אותן להוציא עובדים לחל"ת ולבצע קיצוצים נרחבים בתקנים ובשכר.

הנתונים המבוססים על סקר שנערך בתחילת חודש יולי 2020 על ידי רשות החדשנות והאיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI). הסקר נעשה במשותף בקרב 825 חברות היי-טק בישראל (רובן מעסיקות עד 50 עובדים), וכן נתונים שהתפרסמו לאחרונה ממקורות נוספים. על פי הסקר, למרות מגמת שיפור קלה, עדיין מרבית החברות שנשאלו חוות פגיעה מהותית עקב משבר הקורונה, ושיעור גדול יותר מהן נאלץ לבצע צעד כואב של פיטורים.

על פי הנתונים שהציגה רשות החדשנות בראשות ד"ר עמי אפלבום, 43% מחברות ההייטק נאלצו להוציא עובדים לחל"ת בחודש מאי, וכ-45% קיצצו בשכר העובדים. כמו כן, יותר מחצי מהחברות הקפיאו גיוסי כוח אדם בתקופת הקורונה. מגמת הפיטורים נמשכה גם ביולי, כאשר יותר פיטורים נראו בקרב חברות בינוניות – 60% מהחברות של 51-100 עובדים פיטרו עובדים לעומת 23% מחברות עם 1-10 עובדים.

ענף הייטק חווה פגיעה קשה גם במכירות. 78% מהחברות דיווחו על פגיעה בהכנסות, כאשר 60% מהחברות דיווחו על פגיעה של יותר מ-25%. את הפגיעה האנושה ביותר בשל הקורונה חוו סטאטרטאפים המעסיקים עד 10 עובדים. 33% מאותם סטארטאפים ספגו ירידה במכירות של בין 76%-100%.

השקעותיהן של החברות גם נפגעו קשות. לפי הנתונים שהוצגו, כ-50% מהחברות בשלב ה-SEED מדווחות על עצירות תהליך השקעה. לכ-60% מהחברות הקטנות ה-Runway קצר מחצי שנה.

משבר הקורונה פגע גם בהיקף האקזיטים שביצעו חברות ישראליות - 52 עסקאות במחצית הראשונה של 2020 לעומת 77 אקזיטים בתקופה המקבילה אשתקד. ההייטק הישראלי הכניס 5.82 מיליארד דולר בלבד מאקזיטים במחצית הראשונה של השנה, לעומת כ-7.47 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.

ד"ר עמי אפלבום, יו"ר רשות החדשנות והמדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה, אמר בדיון עקב הנתונים שהציג: "המצב היום הוא פגיעה בכוח אדם. שיעור הפיטורים הגיע ל-7 אחוז, פגיעה במכירות, פגיעה בהשקעות. אנחנו נמצאים כרגע בנפילה חופשית. כשפרץ משבר הקורונה יצאנו ב'קול קורא' לחברות. קיבלנו קרוב ל-800 בקשות לסיוע תוך שבועיים בלבד. חודש אחרי כבר נתנו ל-78 חברות 52 מיליון כדי להתמודד עם בעיות הקורונה. האוצר נתנו 600 מיליון ש"ח ע"מ לסייע להתמודדות עם הקורונה ולאחמ"כ נקבע עוד 500 מיליון שקל. חברה יכולה לקבל תוך 4 שבועות סיוע אם היא מראה שאין לה יכולת לשרוד עד סוף הקורונה. מתוך ה-500 מיליון יצאו כבר קרוב ל-200 מיליון שקל ועוד 300 יצאו עד סוף אוגוסט. יש הסכמה עם האוצר שאם נסיים את ה-500 עד סוף אוגוסט, ישקלו להוסיף עוד 250 מיליון שקל".

מדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ״לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI): ״הסקר הנוכחי אשר דוגם באופן נרחב במיוחד את חברות ההייטק בישראל מציג מגמות בעייתיות מאוד בתעשיית ההייטק בישראל וצריך להדליק נורות אדומות בוהקות בקרב מקבלי ההחלטות. תמונת המצב אשר מתקבלת מהסקר היא עגומה מאוד וקשה בהרבה מהמצב אשר הערכנו שנהיה בו בשלב זה בהתמודדות עם המשבר. כעומדת בראשות ארגון הגג של חברות ההייטק בישראל, אני שומעת ימים ולילות את קולם של אנשי התעשיה וחברות ההזנק בישראל, והם זועקים לעזרה!  אנו עומדים לצידה של רשות החדשנות במהלכים המבורכים לטובת התעשיה בישראל. ללא פעילות הרשות, המצב היה רע בהרבה. זהו בדיוק הזמן של הדרג המדיני לקרוא את הסיטואציה המורכבת לנגד עיניהם, לקבל החלטות משמעותיות ולהתחיל לפעול בעצימות מירבית.  מדינת ישראל מצפה מהתעשייה המקומית לפתור את הבעיות המורכבות ביותר, בראשון הבריאותיות והכלכליות, אך צר לי לבשר כי לא נוכל לעשות זאת ללא הסיוע הנדרש".

ד"ר צבי מרום, יו"ר הנשיאות של איגוד ההייטק הישראלי, התריע אף הוא ממצב מדאיג בעקבות הקורונה: "מרבית הכנסות ההייטק הישראלי הם מבעלות אמריקאיות וזה נותן להעביר את התעשייה מכאן. הבעיה העיקרית של מדינת ישראל היא שהיא אי והוא לאט נסחף מיבשת הכלכלה העולמית. יש בעיה רצינית עכשיו בעולם של ביקושים ומדינות רוצות להיות יותר עצמאיות ובכך הן מקצצות בייבוא. מהר מאוד אנחנו מרגישים זאת בירידות בביקוש של לקוחות לעבודות. וכשאין עבודות, יותר ויותר אנשים יוצאים לחל"ת ומפטרים אותם".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "נאמרו בוועדה דברים מדאיגים מנציגי התעשייה ורשות החדשנות. דובר פה על ענף שהוא בנפילה חופשית. חשוב לנצל את ההזדמנות כדי להכשיר אנשים מהאוכלוסייה החרדית והערבית. יש לנצל את הקושי בקורונה לתכנית הכשרות עשירה שתגדיל את כמות האנשים שמסוגלים לעבוד בתחום החדשנות וההייטק, והם כבר ימצאו את הדרך לענפים שיצמחו עם סיום המשבר. בנוסף, צריך לבדוק טוב את נושא הרגולציה והשקעות מקומיות. אנחנו חייבים לצאת מהמשבר הזה כשהייטק הישראלי יכול למשוך את הכלכלה מהבוץ כי בצד השני של המשבר, ההייטק יהיה הענף שיכול לקדם אותנו.