יום הסביבה העולמי 2020

פרחים במדבר: חמישה ישראלים שהטבע המקומי חייב להם

ערן בן ימיני נאבק נגד כביש 6, איתן אטיה קידם את אימוץ התקן הישראלי לבנייה ירוקה, עו"ד עידית רייטר מסייעת לחברות להטמיע מדיניות סביבתית, אלון טל מקדם שיתופי פעולה ירוקים עם המדינות השכנות, ופרופ' יהודה כהנא מחבר בין קיימות להצלחה כלכלית. היכרות עם אריות סביבה
רועי בהריר-פרל |  1
איתן אטיה, אלון טל, עידית רייטר (צילום מתוך עמודי הפייסבוק של איתן אטיה, אלון טל, 2050 Environment)
איתן אטיה 
מנכ"ל פורום ה-15 (פורום הערים העצמאיות שאינן זכאיות לסיוע ממשלתי) איתן אטיה - ששימש בעבר כיועצם המקצועי של חברי הכנסת יוסי ביילין, מאיר שטרית וצחי הנגבי - עומד מאחורי מיזמים סביבתיים חשובים רבים, ביניהם התוכנית לצירוף הערים הגדולות בישראל לאמנה הבינלאומית להגנת אקלים ולצמצום פליטות גזי חממה של הארגון הבינלאומי ICLEI קידם את ההחלטה לאמץ את התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת"י 5281) כתקן מחייב בכל בנייה חדשה והוביל את אישורה של תוכנית ״ברית ערים לאיכות חיים וסביבה״, המקדמת תחומים שונים בפעילות שנוגעת לקיימות ולשמירה על הסביבה בערים.
בימים אלה, תוך כצדי משבר הקורונה והתחשבות בהשלכותיו הציבוריות והסביבתיות, אטיה ופורום ה-15 מתמקדים ביצירה של תוכנית רב שנתית שתהווה בסיס להתמודדותן של הערים בישראל עם אתגריהן בעתיד הקרוב והרחוק. לאחרונה הוא גם הביע את התנגדותו למה שנהוג לכנות "ערים חכמות" בטענה שהן פוגעות בסביבה ובכלכלה כאחד וטען באחד הראיונות ש"כולנו נעדיף בסופו של דבר את אמסטרדם המטומטמת על פי אבו דאבי החכמה".
ערן בן ימיני 
ערן בן ימיני, מייסד הארגון הסטודנטיאלי למען איכות הסביבה "מגמה ירוקה" ויו"ר  "התנועה הירוקה" (לשעבר), עשה לא מעט צרות באמצעות הארגון הפרטי שהוא עומד בראשו למשרד התחבורה סביב הקמת כביש חוצה ישראל (כביש 6). המאבק ההוא צלח רק באופן חלקי - הכביש נבנה בסופו של דבר תוך התחשבות מסוימת בטבע שסביבו - אבל בן ימיני עדיין עם היד על הדופק. לאורך השנים הוא עסק לא מעט בעניינים שנוגעים לצדק סביבתי ובמרץ 2017 מונה לתפקיד מנכ"ל ארגון "חיים וסביבה", המאגד בתוכו כ-130 ארגוני סביבה מקומיים שפועלים בדרכים שונות לקידום איכות הסביבה בישראל.
במהלך השנתיים האחרונות, הוא מתמקד בהצפת הנושא הקריטי, לדעתו, של פיצוץ האוכלסין בישראל ומשתתף בוועדות ובדיונים שונים בכנסת סביב העניין. סערה זוטא כשיצא נגד המדיניות הממשלתית בעניין ילודה בישראל ובעיקר נגד מי שרואה בהגדלת האוכלוסייה כיעד לאומי. בדיון שנערך בכנסת ביוני 2018, לרגל יום איכות הסביבה, אמר בן ימיני לזאב אלקין, אז שר איכות הסביבה, שהנחה את השיח: "העיקרון של 'פרו ורבו' צריך להיחשב מעתה לברכה ולא למצווה".
אלון טל 
בתור המייסד של כמה וכמה ארגוני איכות סביבה - לרבות "אדם, טבע ודין", מכון הערבה ללימודי הסביבה ופורום "צפוף" לאוכלוסיה, סביבה וחברה - אלון טל היה שותף עד כה לעשרות מיזמים, פעולות והחלטות שסייעו באופן ישיר ועקיף לשמירה על הסביבה הטבעית בישראל. בעבר הוא גם היה חבר דירקטוריון בקרן קיימת לישראל ויו"ר הוועדה לפיתוח הקרקע, שם עסק בעיקר בשיקום הייעור בישראל, תוך הטמעת גישה אקולוגית של ייעור בר קיימא והרחבת ההתערבות של קק"ל בשיקום אזורים מיוערים במגזר הערבי. הישגיו בתפקיד באו לידי ביטוי במיוחד בהצלחתו לשמר חלקים מיער ירושלים, כמו גם את מצפה נפתוח.
גם טל, כמו ערן בן ימיני, מתריע כבר זמן רב על בעיית צפיפות האוכלוסין בארץ. בין השאר, הוא חתום על הספר המרתק והחשוב "והארץ מלאה, התמודדות עם פיצוץ אוכלוסין בישראל" שיצא לאור ב-2016 (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). כמו כן, הוא עוסק בקידום שיתופי פעולה אזוריים עם המדינות השכנות בנושאי סביבה ואקלים, הוא חבר במשלחת הישראלית לאמנת האו"ם ללוחמה במידבור ומאז שנת 2014 הוא מתמקד במאבקים נגד זיהומים סביבתיים. בין השאר, הוא ניצח בתביעה ייצוגית נגד חברת קצא"א בקשר לאירוע דליפת הנפט בשמורת עין עברונה, הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נוספת נגד מפעלים במישור רותם נוכח הזיהום של אקוויפר יהודה, נחל בוקק ואזור ים המלח - תביעה שדרשה את הפיצויים הכספיים הגבוהים ביותר שאי פעם נדרשו במסגרת תביעה ייצוגית בישראל.
פרופ' יהודה כהנא 
פרופ' יהודה כהנא (76) - ראש מכון אקירוב לעסקים וסביבה, מיסד חברת איתוראן, הבעלים של פנגו ומרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב לביטוח ולעסקים (בגימלאות) - הוא אחד הצירים המרכזיים שמחברים כאן בין קיימות לכלכלה. כבר שנים הוא מטיף לאסטרטגייה סביבתית וטוען כי האתגר הסביבתי הוא-הוא המפתח כיום להצלחה עסקית.
בראיון ל"הארץ" מ-2014 הוא הסביר כי "חברות ישראליות חייבות ליישר קו עם העולם בתחום הסביבתי והחברתי - הן בהתייחס לתקנים הבינלאומיים, הן בהתייחס לאיכות הסביבה והן בתחום כיבוד זכויות עובדים" והדגיש כי "כדאי להיות עסק סביבתי - גם מפני שגופים פיננסיים וגופי שירות לא משקיעים בחברות שלא פועלות על פי הכללים החדשים".
פרופ' כהנא מייעץ לחברות להטיל על עצמן רגולציה יזומה בתחום איכות הסביבה, עוד לפני שהמדינה תעשה זאת וטוען כי מדובר, בסופו של דבר, בפעולה רווחית: הוצאותיה של חברה מסחרית, לדידו, עשויות לרדת מאוד על ידי תאורה נכונה יותר במפעל, למשל, או מחזר חומרים. האסטרטגיה הסביבתית הכרחית, לדבריו, כשם שאדפטציה דיגיטלית היתה מחויבת המציאות נוכח השינויים הטכנולוגיים בסוף שנות ה-90. כדאי להקשיב לו.
עו"ד עידית רייטר 
עו"ד עידית רייטר, ראש מחלקת דיני סביבה וקיימות במשרד גולדפרב זליגמן, היא חלוצה בתחום  עריכת הדין הסביבתית בישראל. בין השאר, היא הייתה הראשונה שהקימה, עוד בשנת 2000,  מחלקה ייעודית לדיני איכות הסביבה במשרד עורכי דין גדול, היא נבחרה על ידי "דה מרקר" כאחת משבעת האנשים המובילים בתחום איכות הסביבה בישראל והיא סומנה על ידי "פורבס ישראל" כאחת המשפיעות הדומיננטיות בתחום איכות הסביבה.
עו"ד רייטר הייתה הראשונה להקים מחלקה ייעודית לדיני איכות הסביבה במשרד עורכי דין מסחרי מוביל, עוד בשנת 2000, והייתה הראשונה בישראל אשר הוענקה לה שותפות על בסיס המומחיות בתחום איכות הסביבה. פעילות המחלקה הייעודית לנושא משמשת מודל לחיקוי במשרדי עורכי דין נוספים בישראל. היא עוסקת בתיקים שמעורבים בהם גורמי סביבה כמו אוויר, מים, ים, קרקע, רעש, ריח, פסולות, חומרים מסוכנים וקרינה, והיא מומחית בהטמעת מדיניות סביבתית ומערכות ניהול סביבתיות, ולאורך השנים סיעה לייסד אינספור פרויקטים פנים-ארגוניים של אכיפה והתנהגות מניעתית. בנוסף,  היא מייעצת למוסדות פיננסיים בנושא של ניהול סיכונים סביבתיים, מלווה פרוייקטים של בניה ומשגיחה על עסקאות מסחריות בעלות היבטים סביבתיים.
תיקים רבים שעו"ד רייטר אחראית, או הייתה אחראית, להם הניבו פסקי דין תקדימיים בתחום - מה שהביא להעלאת המודעות לאיכות הסביבה ולחדירת התחום לסדר היום הלאומי. אלה ועוד מרוכזים בספרות מקצועית מקיפה שהיא היתה שותפה לכתיבתה.
תגובות לכתבה(1):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    אלופים.ות אחד אחת ! (ל"ת)
    צוף 06/2020/06
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור