עסקים

הביטוח הלאומי: מעסיקים שלא פיטרו קיצצו בשכר העובדים שהשאירו

העובדים שניצלו מחל"ת ומפיטורים בכל זאת ספגו הפחתת שכר, כך עולה מדיווחי מעסיקים בחודשים אפריל-מאי. עוד נראה כי גם ההחזרה של עובדים מהחל"ת עלתה בקיצוץ המשכורת של עמיתיהם שהמשיכו לעבוד
איתי פת-יה | 
צעירים בשוק העבודה (צילום unsplash)
מעסיקים שבחרו לשמור על העובדים שלהם בכל זאת קיצצו בשכרם - כך עולה מדיווחי המעסיקים לחודש מאי שמפרסמים כעת בביטוח הלאומי.
בניתוח שמתבסס על 211.6 אלף מעסיקים שהדיווחים שלהם היו מלאים בין החודשים ינואר-מאי 2020 נמצא כי עם היציאה מהסגר, מספר המשרות גדל ב-16.9% במאי ל-2.15 מיליון, לעומת 2.52 במאי. השכר הממוצע לעומת זאת ירד ב-7% מ-11,567 שקל ל-10,757 שקל – מה שמוסבר בכך שמעסיקים החזירו מחל"ת עובדים בשכר נמוך, שהוצאתם לחל"ת היא זו שהסיטה מלכתחילה את הממוצע כלפי מעלה.
"השכר הממוצע הכלל משקי באפריל זינק ב-21% בהשוואה למרץ וירד ב-7% במאי בהשוואה לאפריל", מוזכר בניתוח. "תנודות אלה בשכר הממוצע הינם מלאכותיים במובן מסוים ואינם משקפים נאמנה את מצב המשק, כיוון שנובעים אך ורק מהתנודות במספר המשרות, בעיקר ברמות השכר הנמוכות".
כפי שכבר היה ידוע, ענפי האירוח וההסעדה והבידור, האמנות והפנאי נפגעו בצורה קשה מהמשבר, כמו שמשתקף גם בשיעור השינוי בשכר הממוצע בענפים אלה בין מרץ (אז הוטל הסגר) למאי. במרץ השכר ירד ב-29.3% בענף האירוח וההסעדה וב-20.6% בענף הבידור, האמנות והפנאי בעוד שבאפריל הוא עלה ב-59.9% ו-97% ובמאי שוב ירד ב-17.3% ו-33.2% בהתאמה. השכר הממוצע במאי בענפים אלה עומד על 91.3% ו-103.3% מרמתם בינואר.
 
קראו עוד ב-ice
"ישנו כוח נוסף המשפיע על השכר הממוצע והוא הפחתה בהיקף המשרה וביטול הטבות נלוות", מסבירים בביטוח הלאומי. על כך נכתב כי "בקרב מעסיקים שהגדילו או לא שינו מצבת העובדים השכר הממוצע ירד ב-2.9% ו-3.3% בהתאמה. תוצאה זו מרמזת כי מעסיקים שבחרו לא לפטר או להוציא לחל"ת בכל זאת נקטו באמצעים לצמצום הוצאות השכר".
מחד ייתכן וחלק מהמעסיקים "ניצלו" את המשבר כדי לצמצם את שכרם של העובדים הקיימים, אולם מאידך אפשרי כי חלקם יכלו לשמור על העובדים רק הודות לקיצוץ זה. בדומה לכך ייתכן כי באשר לעסקים שהגדילו את מצבת העובדים במאי לעומת אפריל, הגדלה זו, שסביר שמקורה בעובדים שהוחזרו מחל"ת, גם כן התאפשרה בזכות הורדת השכר של העובדים האחרים.
בצד זאת בביטוח הלאומי מותחים ביקורת על הסיוע שהעמידה המדינה לעסקים וכותבים כי "הגבלות שהוטלו על אזרחי ישראל והעסקים פגעו בצורה לא אחידה ושוויונית במעסיקים השונים. בעוד שישנם המעסיקים שמצאו הדרך לשמר את תפקודם, למשל במעבר לעבודה מהבית, למעסיקים אחרים אין אפשרות לעשות זאת ובעקבות כך ניזוקו קשות. יתכן ומאמצי הממשלה לתמיכה במשק ע"י מענקים הייתה צריכה להיות בעלת מיקוד רב יותר, כלומר דיפרנציאלית ביחס לעוצמת הפגיעה".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה