הפגיעה הכלכלית העצומה בעקבות משבר הקורונה הניעה ממשלות ובנקים מרכזיים ברחבי העולם לנקוט צעדים חסרי תקדים כדי לתמוך בכלכלה ולמנוע קריסה מסיבית של עסקים. דו"ח של בנק ישראל קבע היום (שלישי) כי ישראל נמצאת בין המדינות שנתנו את הסיוע בהיקף הקטן ביותר למשק בתקופת משבר הקורונה. הנתונים מציגים את המדיניות הפיסקלית, משמע הגדלת ההוצאות באופן גרעוני לטובת תמיכה במשק, בצורת אחוזי ההשקעה של המדינה במשק ביחס לתמ"ג הכולל שלה.

אוסטרליה תמכה בהיקף של כ-12% מהתמ"ג שלה במשק; ארצות הברית בהיקף לכ-10%; גרמניה כ-4.5%; בריטניה כ-4% וישראל בין המדינות שהשקיעו את היחס הקטן מהתמ"ג לטובת המשק עם קצת פחות מ-4%.

ממשלות רבות נקטו צעדים בהיקף ללא תקדים, בהם: תמיכות במובטלים ומענקי תעסוקה, הלוואות ומענקים לעסקים, העברות כספיות למערכת הבריאות. במספר מדינות בהן ארצות הברית ויפן ביצעו העברות כספיות ישירות לתושבים. צעדים אלו צפויים להביא לגידול משמעותי של הגירעון ולעלייה חדה של יחסי החוב לתוצר במדינות, דבר שעלולות להיות לו השלכות ארוכות טווח על הצמיחה הגלובלית.

באפריל פורסמה תחזית האביב של קרן המטבע העולמית של האו"ם ובה צפי להתכווצות של 3% בפעילות הכלכלית לעומת התכווצות של 1% ב-2009. אולם לקראת סוף יוני פורסמה תחזית חדשה, לפיה הכלכלה הגלובלית תתכווץ השנה ב-9.4%. הסחר העולמי מוסיף להצטמצם, ומדדים מקדימים מצביעים על המשך המגמה השלילית. לעת עתה קשה להעריך את היקף הפגיעה הכולל של המגיפה בפעילות הכלכלית, משום שזו תושפע מאוד מאופן התפשטותה של המגיפה, מצעדי התגובה הממשלתית ומהתפתחויות רפואיות, ובראשן מציאת חיסון למחלה. החששות העיקריים הם מגל של פשיטות רגל, בנוסף לגל תחלואה נוסף.