השוק
האקזיט של צה"ל: כמה עולה לנו רמטכ"ל שרוצה להיות ראש ממשלה?
צבא ההגנה לישראל הוא בבת עינינו, אבל כשהמפעל הכי גדול בישראל מוסיף מיליארדים לתקציבו דווקא בתום השנה הקשה ביותר לכלכלת ישראל, כאשר במקביל מתגלים מפקדיו בדימוס כפוליטיקאים בינוניים, ראוי לבחון את טיב הקשר שבין העם לצבא-העם
צה"ל הוא מדינת ישראל. הוא אתם ואני, הוא ההורים שלנו והילדים שלנו. אין כמעט נושא שמגבש סביבו את מרבית האוכלוסייה הישראלית כמו צבא ההגנה לישראל, וטוב שכך. גם אני, רגע לפני שאני מבקר את הצבא, משיל מעל רגליי את הנעליים האדומות ששחקתי פעם על כל גבעה בשטח אש, שכן המטרה היא לא לפגוע בצה"ל אלא להציל אותו. להציל אותו מעצמו.
שנה כלכלית לא פשוטה עברה על המשק הישראלי בצל הקורונה. עסקים קרסו, תשלומי משכנתא נדחו, ההלוואות בשוק האפור תפחו ועוד רעות חולות שמתלוות למשבר הכלכלי החמור מזה שנים. ובכל זאת היו כמה עסקים שהצליחו לפרוח, למרות הקורונה ואולי אף בגללה. אני לא מתכוון למניית Zoom, לפיצרייה השכונתית או לשליחים של וולט, אלא למי שהרוויחו סכום דמיוני של מיליארדי שקלים (2.5-3.5 מיליארד, הסכום הסופי עדיין אינו ברור) רק בזכות הלחץ שמסוגל להפעיל יו"ר הוועד שלהם, שידוע יותר בכינויו "הרמטכ"ל" על ראש הממשלה. אם זה היה קורה בחברת החשמל, ברשות שדות התעופה או בכל גוף אחר של הסקטור הציבורי, היינו זועקים "שחיתות", אבל כשיו"ר הוועד עונד דרגות רב אלוף, אנחנו סופרים עד עשר לפני שאנחנו מגיבים, רק שבינתיים זורמים מיליארדים אל מה שמתברר כבור ללא תחתית.
בכל שנה דורש צה"ל את הגדלת תקציבו. כך היה בעבר וכך גם בשנים שבהן אין למדינת ישראל תקציב מסודר, אלא רק כנגזרת של התקציב האחרון שעבר (מישהו זוכר בכלל מתי בפעם האחרונה הונח ספר התקציב על שולחן הח"כים?). לפעמים הדרישה הזאת מוצדקת: חזקה על איומים ביטחוניים שאינם מתחשבים במצב הכלכלי. רק שאפילו לדעת מומחים לצבא וביטחון, לא חלה בשנה החולפת החמרה באיומים על מדינת ישראל. כלומר – הם נותרו רציניים כשהיו והם עדיין דורשים שיתמודדו מולם טובי האנשים שיצויידו בטובי האמצעים, אבל אם האיומים הביטחוניים על ישראל נשארו כשהיו, הרי שדווקא האיום על תקציב הביטחון, מבפנים – הוא זה שהריץ את הרמטכ"ל כוכבי אל ראש הממשלה: מספר אנשי הקבע בצה"ל, שהציג ירידה עקבית מאז 2012, דווקא תפח השנה. למה? לא ברור.
צריך להיות הוגנים עם מערכת הביטחון: עידן הסייבר הציב אותה בתחרות על כוח אדם מול החברות העשירות ביותר בשוק האזרחי, וטוב לנו (אזרחי ישראל) שכוח אדם איכותי יישאר ויישמר במערכת גם בשעה במחכות לו הצעות אטרקטיביות בחוץ (וכאן יש להזכיר שיתרון אחד יש בצה"ל בכל זאת: הוא מקבל את כל האנשים המוכשרים לפני שהם יוצאים לשוק העבודה!). ובכל זאת, כמו כל גוף אזרחי שנדרש לקצץ במחלקה פחות חיונית כדי להסיט משאבים למסגרת אחרת, כך צריך להיות מנוהל גם צה"ל.
ופה בדיוק פוגשת הביקורת את הנתונים על ירידת אמון הציבור בצה"ל: כל עוד הנחנו שהעסק מנוהל על ידי טובי האנשים, סמכנו עליהם שלכל שקל יש כתובת. אלא שבשנים האחרונות גילינו במערכת הפוליטית כמעט כל מפקד בכיר בצה"ל (כולל מקבץ גדול של רמטכ"לים בדימוס) ואיך לומר בעדינות? לא התרשמנו שמדובר בפצצות הכי חכמות בבונקר. תארו לכם שהיינו מגלים שתאגיד מסחרי שיש לו קשרי גומלין כלכליים עם מדינת ישראל, הצליח להחדיר את פורשיו אל כנסת ישראל כדי שימשיכו לשמור על האינטרסים שלו?
כאן אנו מגיעים אל היעד הכי מבוצר בישראל: את מה שנכתב בפסקה האחרונה יודעים גם בצה"ל. לכן הוא פועל בניגוד לאינטרס המקצועי הצר שלו ונותר "צבא העם". במילים אחרות: תדע כל אם עברייה שחובת הגיוס לבני 18 (שגם לה, בניכוי מיעוטים, נשים דתיות ומי שתורתם אומנותם, שותף רק חלק מאזרחי ישראל) משרתת לא את הצורך ההישרדותי-ביטחוני של מדינת ישראל, אלא את מחלקת היח"צ של המפעל הגדול ביותר שלה.
הדברים נכתבים בכאב גדול: כבר אמרנו – צה"ל הוא אנחנו. ובנימה אישית – הוא אני ומשפחתי לדורותיה, הוריי, אחיי, ילדיי. אני אוהב את צה"ל ומייחל לניצחונו-ניצחוני-ניצחוננו בכל החזיתות בהן הוא נלחם. כולן למעט אחת, זאת שבה האויב הוא אני: האזרח שייאלץ לממן את הגירעון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל בתולדותיה, בעוד צה"ל נהנה מתוספת של מיליארדי שקלים לתקציבו ללא שום סיבה מוצדקת.
הכתבות החמות
תגובות לכתבה(8):
תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חזור לתגובה
-
8.תקציב מנופחאמל יונס 01/2021/14הגב לתגובה זו0 0אפשר לגלות לא מעט פינות בתוך הצבא בהן אפשר לחסוך, אך הבסבוז הגדול נמצא בתחום הפנסיות של יוצאי הצבא. אין ולו גוף ממשלתי או פרטי בארץ ובעולם שחלק נכבד מתקציבו משולם עבור פנסיות. מאות אלפי יוצאי צבא פורשים בשנות הארבעים לחייהם כשהם עדיין מהווים כוח עבודה משמעותי. למרות שחלק נכבד מהם משתלב בשוק האזרחי, הם עדיין ממשיכים לקבל את הפנביות הצה"ליות השמנות שלהם.סגור
-
7.ניהול מקצועיפנחס 01/2021/14הגב לתגובה זו1 0אם יאפשרו בצבא לכלכלנים לנהל את התקציב , לדעתי אפשר יהיה לחסוך הרבה כסף . ואם מה שנשאר אפשר יהיה לעשות הרבה יותר , זאת בהנחה שהם לא יהיו כפופים לרשויות הצבא .סגור
-
6.צהל והתקציבדליה 01/2021/14הגב לתגובה זו0 0עם כל הכבוד ויש הרבה כבוד לצהל ,הוא מקבל יותר מידי מתקציב המדינה הכי הרבה,צריך לעשות קיצוצים בפנסיות ובתדלומי הפיצויים של משרתי הקבע,לא להיות יותר מידי גרידייםסגור
-
5.הבעיה היא לא הכסף אלא הרוחשאול בן-קיש,מיסד צהל 01/2021/14הגב לתגובה זו0 0הצבא מסורס על ידי המערכת המשפטית מכאן ושלוחיהם הפסיכיים הדתיים של רבנים מכאן. לכן, לתקופת קבע שניה ואילך נשארים רק הבינוניים מינוס, לרוב ממעמד סוציו אקונומי נמוך. ואז, במעגל קסמים, האיכות יורדת, המוטיבציה נשחקת וחוזר חלילהסגור
-
4.תוספת תקציב לצהליעקב 01/2021/14הגב לתגובה זו2 0לא מבין על מה בדיוק תוספת.נניח שהתוספת הינה להצתידות צבא היבשה מקובל.נניח שהתוספת הינה לשפור התנאים של הלוחמים בקוו הראשון מקובל.הרי ברור שהתוספת היא לעורף לבטלנים הגדולים של המערכת אכא.אלפי קצינות וקצינים שבקושי אחראים על עצמם דואגים מבוקר עד ערב לשפור התנאים והפנסיות.לפטר במידי עוד כ2500 מהם הם נטל על כולנוסגור
-
3.תקופת צינון 10 שנים מרמטכ"ל לח"כ..יוני פ 01/2021/14הגב לתגובה זו0 0רק תקופת צינון בין הצבא לפוליטיקה יכבד לנו כעם את הצבא ואת הרמטכ"ל... דיי עם החרפה והבזיון של רמטכל כמו גרעינים הם עטים על ה"כסאות" ולאאאאא רמטכ"ל שמנהל אנשים עם פקודות.. זה לא דומה לעם. נ ק ו ד ה. לא רק זה גם כולם יודעים שהוא יחכה להם בסיבוב... אם לא תבוצע הפקודה... בין רמטכ"ל לראש ממשלה יש יחסי "גומלין" יוכם שריםובכירים... יחסים שנוצריפ עבור יום "המחר" והעם לא טיפשסגור
-
2.ניר קיפניס אתה לא יודע כמה שאתה צודקדוד 01/2021/14הגב לתגובה זו1 0המזל שלנו שיש חוק גיוס חובה כי השכבה הבכירה מסא"ל ומעלה היא בינונית ומטה ורק מפריעה לצעירים לעשות את העבודה .סגור
-
1.לדעתי הצבא הוא בסיס הכוח של העם לכן חייבים להיזהר בביקו (ל"ת)אני 01/2021/13הגב לתגובה זו0 1סגור