השוק

יהלומים ושייחים: אחרי המשבר בענף ב-2020, השלום עם איחוד האמירויות מספק סיבה לאופטימיות

כמו במרבית הענפים במשק, גם הענף היוקרתי ספג מכה קשה עם ירידה של כ-40% ביבוא יהלומי הגלם וירידה בשיעור זהה גם ביצוא. למרות זאת, נתוני החודש דצמבר, לצד ההסכמים עם מדינות המפרץ, מספקים פתח לתקווה
כפיר אדר | 
בורסת היהלומים הישראלית (צילום IDI המכון הישראלי ליהלומים)
מינהל היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה מסכם את שנת 2020, כאשר כפי שקרה לענפים אחרים בהם פגע משבר הקורונה - והמשבר הכלכלי העולמי שבעקבותיו, גם ענף היהלומים הישראלי (בדומה לזה העולמי) ספג פגיעה קשה. כל זאת על רקע שנה קשה (2019) שעברה על הענף בישראל עוד בטרם התפרץ הנגיף. 
עם זאת, שנה זו מסתיימת באופטימיות הנובעת מהעלייה בנתוני החודש האחרון של השנה, אשר רשם גידול משמעותי, המבשר, אולי התאוששות של הענף.
להלן סיכום הנתונים: יבוא נטו של יהלומי גלם לישראל עמד על סך של כ- 1.067 מיליארד דולרים, ירידה של כ- 40% לעומת שנת 2019. יצוא נטו של יהלומי גלם עמד על סך של כ- 860 מיליוני דולרים, גם כאן מדובר על ירידה של כ- 40% לעומת השנה הקודמת. יבוא יהלומים מלוטשים נטו עמד על סך של כ- 1.534 מיליארד דולרים, ירידה של כ- 37 אחוזים לעומת שנת 2019.יצוא יהלומים מלוטשים נטו עמד על סך של כ- 2.37 מיליארד דולרים, ירידה של כ- 30.5% לעומת השנה הקודמת.
נקודות האור כאמור, טמונות בנתונים של החודשים נובמבר ודצמבר. בחודש נובמבר התמתנו הירידות, ובדצמבר עלה יצוא יהלומי הגלם בכ-18% ויצוא היהלומים המלוטשים בכ-245% לעומת חודש דצמבר 2019 (כ- 190 מיליוני דולרים יצוא יהלומים מלוטשים בדצמבר 2020 לעומת כ- 55 מיליון דולרים בדצמבר 2019).
במינהל היהלומים רואה פוטנציאל גדול בהסכם השלום עם איחוד האמירויות, אשר נחתם בספטמבר השנה. רמת גן ודובאי נחשבות לשניים מחמשת מרכזי היהלומים המובילים בעולם, והגם שהיו קשרים בין תעשיית היהלומים הישראלית לזו האמירתית עוד קודם להסכם, הרי שמיסוד היחסים והחתימה על הסכם השלום, הביאה, באופן מיידי, להתהדקות ניכרת של קשרי המסחר, כשיותר ויותר יהלומים מיוצאים לדובאי מאז נשלחה לשם החבילה הישראלית הראשונה באופן ישיר בספטמבר, כשחלק מהתאוששות הענף בחודשי השנה האחרונים מיוחס כמובן לסחר זה.
התפתחות חיובית נרשמה גם בכל הקשור לאימוץ טכנולוגיות חדשות על ידי ענף היהלומים, בדגש על טכנולוגיות מקוונות. הפסקת הטיסות וביטולן של תערוכות בינ"ל וקיומן של עסקאות על בסיס בחינה פיסית של היהלומים והתכשיטים, האיצה תהליכים של כניסת טכנולוגיות להשתתפות וירטואלית בתערוכות בינ"ל, להתפתחות ערוצים אלקטרוניים של שיווק כמו גם שימוש בטכנולוגיות לבחינת יהלומים ובדיקתם מרחוק. מבחינה זו, תעשיית היהלומים הישראלית התקדמה כברת דרך ארוכה יחסית בזמן קצר.
אופיר גור, מנהל מינהל יהלומים, אבני חן ותכשיטים והמפקח על היהלומים במשרד הכלכלה והתעשייה, מציין: "אין ספק שענף היהלומים הישראלי חווה משבר קשה בשנה זו, עקב משבר הקורונה. יחד עם זאת, החודשים האחרונים של השנה הצביעו על התמתנות הירידות והתאוששות של הענף, ובמידה והמגמה הזו תמשיך, הרי ששנת 2021 עשויה להביא בשורות טובות לענף היהלומים הישראלי, בוודאי אם המגמה המסתמנת, של המשק הישראלי כאחד מהראשונים שיוצא מהמשבר הבריאותי והכלכלי, תגשים את עצמה". 
 
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה