השוק

יוצאים מהזום ומביטים לניצולים בעיניים

יום השואה שנת 2021 ומדינה שלמה מתייחדת עם שישה מיליון יהודים שנרצחו בשואה, דליה בודינגר, דוברת ומנהלת אגף התקשורת בחברת החשמל בטור אורח מיוחד לאתר ice וכותבת על היחס לשורדי השואה
דליה בודינגר | 
דליה בודינגר (צילום פייסבוק)
השנה יציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה אחרי שנה שבה הקורונה מנעה קיום טקסים ואירועי זיכרון פרונטליים. פרויקט "זיכרון בסלון" עבר טרנספורמציה דיגיטלית ומנטלית. מורשת ומסורת קיבלו פרספקטיבה של ריחוק מאינטימיות וספק אם ההפרעות הדיגיטליות היום יומיות אפשרו ניתוק, כך שתתאפשר הקשבה אמיתית לעדויות השורדים בזום.
השנה יצאנו מהזום, ואנו מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בטקסי זיכרון פנים אל פנים. נחזור לשמוע עדויות מצמררות מהניצולים שמספרם הולך ופוחת, נביט בעיניהם של הגיבורים להם אנו חבים את קיומנו במדינת ישראל ונוקיר מקרוב את הזכות שניתנה לנו להיות נושאי הלפיד עבורם לדורות הבאים.
מסורת ומורשת הם עוגן בתרבות ארגונית. הם התשתית שנותנת את הלגיטימציה והמצפן לעשייה. תפיסה ארגונית של "דע מאין באת ולאן אתה הולך", ראוי לה שתהייה מוטמעת בערכים של ארגון, במיוחד בעידן של שינויים ותפיסות ניהול גמיש שמחלחלות לכל חלקה בתרבות קבלת ההחלטות.
הנהלת חברת החשמל הבכירה התכנסה השבוע, במפגש ראשון פנים אל פנים, אחרי שנת קורונה, בבית טרזין, המוזיאון להנצחת הנספים והשורדים במחנה ההשמדה. מדובר במסורת, שהנהלת החברה החלה בה לפני יותר מעשור. מדי שנה, בערב יום השואה, ההנהלה הבכירה עוצרת את עיסוקיה, את שגרת הלחץ, המשימות, הדיונים וההחלטות, ומקדישה שעות לביקור באתר אשר נקשר בזיכרון השואה. ברחבי הארגון מתקיימים אירועי זיכרון, לרוב עם גמלאים שורדי השואה, דור מייסדים שעבד בחברה לצד מסורת של משלחת שנתית למחנות ההשמדה.
ההנהלה ממשיכה את המהלך ההיסטורי, בעצם קיום עקבי של מסורת כזאת שדורשת לעצור את הכל, להתנתק לכמה שעות ולהקדיש את הזמן לסיפור עוצר נשימה, כמו זה של מרדכי לבני למשל, ניצול מחנה שעבר תופת בלתי נתפסת ושרד כדי להגיע למדינת ישראל ולקחת חלק בבניין הארץ. העיסוק של מקבלי ההחלטות ב"הדרת פני זקן" בחשיבות ובאחריות שיש לכל אחד מאיתנו בתמיכה בדור המייסד, בדיוק כפי שצעירים בגטו תמכו בזקנים במחנה, כל אלה מביאים שנה אחר שנה, את מיטב המוחות והעוסקים במלאכה לעצור, לא לשכוח ולאתחל את המערכות מחדש, כך שמחויבות, הדדיות, מסורת ומורשת ימצאו מקום בד בבד עם שינוי, רפורמות ואג'יליות ניהולית.
הנהלה שתדע לכייל את הדרך שלה ותדבר את המורשת שלה ושל החברה אליה היא משתייכת, תהיה לעולם טובה יותר, מדויקת במנהיגות ובהובלת שינויים, ומחויבת לדורות הבאים כחלק מאחריות תאגידית אותנטית, ולא כסיסמה ריקה מתוכן.
לזכור ולא לשכוח.
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה