"שלושת השבועות האחרונים הסתכמו בעליות רצופות של ה-S&P500, על רקע פרסום תוכנית התשתיות של ממשל ביידן, אך במקביל גם נתנו שיעור על שבריריות העולם: אוניה שנתקעה בבוץ לכמה ימים שיתקה כ-12% מהסחר העולמי, משרד משפחתי קטן (ארכגוס) הצליח לאיים על שמונה ממתווכי האשראי הגדולים בעולם, בניהם קרדיט סוויס, נומורה ומורגן סטנלי (כמה ארכגובים כאלה עוד יש שם בחוץ?), ומחסור בשבבים הביא להפסקת הייצור של תעשיית הרכב העולמית, שנשארה עם מכוניות שלמות ב-99%.

השבריריות נראית זאת שמלחיצה את הפד: יו"ר הפד פאואל, אמר בסוף השבוע בכנס של קרן המטבע כי החשש שלו מאינפלציה נמוך מהחשש להמשך התפשטות המגיפה" כותב אמש (ראשון) הכלכלן הראשי של אקסלנס, אמיר כהנוביץ'. 

"סימני האינפלציה מתרבים - מדד מחירי היצרנים בארה"ב עלה בשנה האחרונה ב-4.2% וללא אנרגיה ומזון ב-3.1%, החדה ביותר מאז 2011. חלק גדול ממנה מוסבר כתיקון לירידות המחירים שגרם משבר הקורונה, מה שצפוי להתבטא השבוע גם במדד המחירים לצרכן שם (CPI), שצפוי שעלה ב-2.5%.

"הקפיצה במדדים השנתיים צפויה להימשך לפחות עד מדד יוני, כשירידות המחירים המקבילות בשנת 2020 העמיקו, בעיקר בתחום האנרגיה. המדד ללא אנרגיה ומזון צפוי שעלה בשנה שהסתכמה במרץ רק ב-1.5%, נמוך מאד מבחינת היעד". הוא מוסיף

מדד המחירים לצרכן בישראל לחודש מרץ יפורסם ביום רביעי הקרוב וצפוי שעלה ב-0.5% ובשינוי שנתי של 0.1%. חודש מרץ בישראל מהווה גם את תחילת החזרה לשגרה ממשבר הקורונה, אף שבמובנים רבים זאת עדיין רחוקה: ההובלה הימית והאווירית בשיבושים קשים, מה ששומר את עלויותיהן גבוהות, קרטל הנפט עדיין בקיצוצים, ההגבלות הבריאותיות רבות וגוררות איתן עלויות, והמשך מענקי חל"תים משבשים את שוק העבודה. 

מחסור במלאי מלווה בהימנעות מהעלאות מחירים - השיבושים בייצור ובהובלה לא הביאו עד כה לתופעות משמעותיות של העלאות מחירים אלא בעיקר של מחסור במלאי. התופעה החריגה הזאת בלטה בעיקר במוצרים פיזיים אך ניתן לראות אותה גם בשירותים.

מסעדנים בישראל לדוגמה מתקשים למצוא עובדים ומעדיפים עד כה להימנע מהעלאות מחירים חריגות, אלא פשוט לצמצם פעילות. משיחות עם מסעדנים הם הסבירו שהאתגר הגדול יותר כרגע מבחינתם הוא לבסס מחדש את קהל הלקוחות ובמיוחד כשהמצוקה בשוק העבודה נתפסת כזמנית. נראה שנתוני למ"ס מיום חמישי משקפים הצדקה לחשש הזה, כשמאזן המדד הנוכחי של ענף שירותי מזון ומשקאות (הכולל מסעדות) נמצא במרץ, למרות השלכות סוף הסגר, עדיין בתחום השלילי (מתוך סקר מגמות בעסקים). 

"להשוות את הכלכלה בשנות ה-20 של המאה ה-20 לאלה של היום זו קריאה לא נכונה של ההיסטוריה" - ניקולאס קולאס מחברת המחקר Data Trek טוען כי הניסיונות להשוות בין עשור השגשוג של המאה ה-20 לעשור שאנו בראשיתו לא מבוסס, להיפך: אז, בשנות העשרים של המאה העשרים, ארה"ב פרעה שורה של אג"ח מלחמה גדולות שדרבנו את ההוצאה הצרכנית ואת שוק המניות. בימינו לעומת זאת הצרכנים עם חובות גבוהים ועם ממשלות ששואבות הון מהסקטור הפרטי. הקבלה אולי נכונה יותר לטענתו היא בין מה שמשבר הקורונה גרם לפסיכולוגיה הצרכנית לבין מה שהשפל הגדול גרם: הגדלת הנטייה לחסוך.