הכלכלן הראשי של אי.בי.אי, רפי גוזלן אומר היום (שלישי) כי לדעתו, מניתוח פרוטוקול הוועדה המוניטרית של בנק ישראל - הבנק מרגיש בנוח עם שער חליפין של 3.3 שקל לדולר.

"הועדה המוניטארית הותירה כצפוי את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. עם זאת, בהודעה נרשם שינוי מסוים בהכוונה העתידית על רקע התקדמות בהתאוששות המשק, כאשר הדגש עובר לניהול מדיניות מוניטארית מרחיבה וזאת לעומת נקיטת צעדים מרחיבים תכופים שאפיינה את המדיניות המוניטארית מאז פרוץ המשבר.

"למעשה הבנק מסמן כי על רקע הצפי להתאוששות המשק, מסגרת המדיניות הנוכחית מספיקה ולא נדרשת נקיטת צעדים נוספים, אלא אם יחול מפנה של ממש לרעה בתמונת המאקרו. בהיבט זה, הנגיד ירון ציין כי בקצב רכישות איגרות החוב הנוכחי תכנית הרכישות (85 מיליארד שקל) תסתיים סביב הרבעון האחרון של השנה, ואז, בהתאם להתפתחויות, תתקבל החלטה על עתיד התוכנית" אומר גוזלן.

הטון העולה מהודעה לגבי הפעילות הריאלית הצפויה היה אופטימי למדיי, וזאת  על רקע יעילות החיסונים ופתיחת המשק, שלהערכת הבנק מציבה את הפעילות הנוכחית ברמתה הגבוהה ביותר מאז פרוץ המשבר. הדבר קיבל ביטוי גם בתחזית של מחלקת המחקר שצופה צמיחה של 6.3% וירידה באבטלה של 7.5% ב-2021 וצמיחה של 5% וירידה נוספת באבטלה ל-6% ב-2022, כאשר רמת התוצר צפויה לסגור פערים לכ-1.5% מתחת למגמה טרום המשבר בסוף 2022. הנגיד ציין את ההערכה לשיפור בשוק העבודה, אך הדגיש כי החזרה לרמות התעסוקה של טרום המשבר תהיה ממושכת. זאת, בין היתר, על רקע סגירת עסקים ותהליכי התייעלות. 

"התחזית ל-2021 עקבית עם תרחיש החיסון המהיר שהוצג בינואר השנה, ונתמכת גם בתמונת מאקרו גלובלית חיובית יותר. כמו כן,  התחזית נשענת על הערכה לעלייה חדה בצריכה הפרטית עם הסרת מגבלות הפעילות, כאשר מבחינת פעילות הממשלה ההנחה היא שקופסאות הקורונה לא ינוצלו במלואן ושבשנה הבאה הממשלה תפעל לצמצום של הגירעון המבני.

"עצם הצגת תרחיש אחד ולא מכלול תרחישים משקפת ודאות גבוהה יותר לגבי השיפור במשק. סיכון עיקרי לתחזית נובע כמובן לתרחיש שבו מתפתחות מוטציות עמידות לחיסונים שמובילות להרעה מחודשת במצב הבריאותי".

גוזלן אומר עוד כי העלייה באינפלציה נתמכת בעליית מחירי הסחורות ובפתיחת המשק, אך להערכת הבנק קיימת אי ודאות האם מדובר בהתאמת מחירים או בשינוי בסביבת האינפלציה. בכל אופן, הנגיד ירון אימץ את גישת ה-FED בדבר סבלנות בנוגע לעלייה מסוימת באינפלציה והדגיש כי יעד האינפלציה בישראל רחב ומספק גמישות גבוהה, ומאפשר בשלב זה לתת דגש רב יותר לצמיחה ולתעסוקה.

"לגבי שער החליפין, לא נרשמה התייחסות מיוחדת אלא לשינויים הקלים מאז ההחלטה הקודמת, ואיזכור של הכוחות הבסיסיים החזקים הפועלים להתחזקות השקל, כאשר מולם הושקה תכנית הרכישות בהיקף של 30 מיליארד דולר. הנגיד חזר על המחויבות להשלמת תכניות הרכישות ובמידת הצורך להרחיב אותן. באופן כללי, מהטון העולה מההודעה ניראה כי הועדה מרגישה נוח עם הרמות הנוכחיות של שער החליפין סביב 3.30 שקל לדולר."