חדשות

נשיא המכון לדמוקרטיה: "המשבר הכלכלי והפוליטי חשפו נקודות חולשה בדמוקרטיה ובכלכלה"

יוחנן פלסנר בביקורת קשה על תפקוד המדינה בקורונה בכנס אלי הורוביץ, נגיד בנק  ישראל אמיר ירון: "יש חשיבות באישור תקציב 2021", הנגידה לשעבר קרנית פלוג: "תקציב המשכי ומרסן - מחדל קשה", נשיא התאחדות התעשיינים בביקורת חריפה
כפיר אדר | 
יוחנן פלסנר (צילום רועי כץ)
כנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, נפתח היום (שני) בירושלים בפאנל תחת הכותרת "ממיתון לצמיחה – מדיניות מאקרו כלכלית", אשר עסק בדרכים להאצה מחודשת של הכלכלה הישראלית ובו התארחו אנשי כלכלה מהשורה הראשונה. 
יוחנן פלסנר, נשיא המכון לדמוקרטיה פתח את הכנס ואמר: "השילוב של המשבר הכלכלי והפוליטי חשפו נקודות חולשה בדמוקרטיה ובכלכלה הישראלית. העדר יכולת ותרבות מוסדית של תכנון לטווח ארוך, העדר שיטות מוטמעות לניהול אפקטיבי של משברים אזרחיים ואופן הפקת לקחים תוך כדי האירוע, ירידה קשה ברמת האמון בין האזרח למוסדות הדמוקרטיים, מערכת חינוך שאינה מותאמת לצרכים של המאה ה–21, פערים בהשקעה בתשתיות בריאות ובתשתיות ירוקות ועוד. אמנם בשבוע הבא צפוי להתחיל מבצע החיסונים בישראל. כדי להבטיח את היציאה מהמשבר, חובתנו לתכנן ולהניח את היסודות, כבר כעת, לכלכלת הפוסט-קורונה, כלכלה המבוססת על חשיבה ארוכת טווח וכלכלה שלוקחת בחשבון את השינויים שמתרחשים בעולם".  
 
שר האוצר ישראל כץ הסביר: "אנחנו מחזיקים קיר גבוה שמפריד בין תקציבי הקורונה המיוחדים לבין מסגרות התקציב. כמובן שהייתי שמח שהתקציב יעבור באופן פורמלי, אבל אנחנו מנהלים את העניינים במאקרו בדרך שראוי היה לנהל אותה".
פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, גרסה: "המשמעות של העובדה שעד עכשיו לא עבר תקציב, ושאנחנו עלולים להתחיל את שנת 2021 ללא תקציב, היא שנהיה עם תקציב המשכי ומרסן שלא מתאים בעליל לנסיבות הנוכחיות. זה מחדל קשה שיכול להעיב על התאוששות המשק".
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, אמר: "חשוב להמשיך ולפתוח את המשק ולמקסם פעילות כלכלית, בצורה אחראית בהתאם לתחלואה. המשבר גרם לפגיעה קשה בשוק העבודה, שכללה את כלל שכבות האוכלוסיה. חלקה של הממשלה ביציאה מהמשבר נרחב וחשוב, ומכאן החשיבות באישור תקציב 2021. רכישות המט"ח של בנק ישראל, שעמדו על כ-17 מיליארד דולר עד נובמבר, מיתנו את קצב הייסוף. ייסוף מהיר להקשות על ההתאוששות של המשק מהמשבר. הבנק מתכוון לרכוש מט"ח בכמות שתידרש גם ב-2021 כדי למנוע הימשכות של הייסוף מעבר למה שנגזר מהנתונים הבסיסיים של המשק".
עוד המשיך: "לשוק העבודה ייקח זמן לא מבוטל עד שיחזור לאיתנו. הפעילות הכלכלית שבה לפעול מהר אחרי הסגר השני, אך שוק העבודה מתאושש לאט יותר. ככל שעובדים מנותקים מהעבודה, ההון האנושי שלהם נשחק ויכולתם למצוא עבודה נפגעת. קורונת האבטלה פגעה בכל המשק ללא אבחנה, אולם קיים חשש ממשי שללא סיוע ממשלתי בתחום ההכשרות, אוכלוסיית בני ה-55+ לא יוכלו לחזור לשוק העבודה בשנים שנותרו להם בקריירה".
 
פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הוסיף: "יש שלושה דברים שמאפיינים את המשבר הזה. הריבית שאנו עובדים מולה מאוד מאוד נמוכה, ואנחנו משלמים היום פחות מאחוז על הלוואות לעשר שנים. וזו ריבית ריאלית שלילית ועוד לפני שבנק ישראל השתמש בכל הארסנל שעומד לרשותו ורכש אג"חים רק ב-40 מיליארד שקל במקום ב-80, כאשר בנקים מרכזיים אחרים זרקו לשוק הרבה יותר כסף מבנק ישראל. הריבית הנמוכה מאד משמעותית כי הבעיה בחוב ממשלתי היא הצורך לשרת אותו ולשלם את הריבית על ההלוואות. הממשלה סגרה מגזרים שלמים, לא בגלל שלא נצטרך אותם, אלא מסיבות זמניות ומחשש מהידבקויות. לא סגרנו את המסחר כי הוא לא יצרני. סגרנו מסעדות אבל נרצה שעוד חצי שנה הן יחזרו לפעול".
"אני לא חושב שהביקוש למסעדות יפתח בקיץ 2021. המשבר הזה הוא לא משבר קלאסי של "הרס בונה". היה פה הרס ולא נחזור בדיוק לאן שהיינו לפני שנה. ומה שאנחנו רוצים זה לראות את כל העסקים שהיו פה בפברואר 2020 חוזרים ופועלים ברגע שנגמור תהליך של התחסנות האוכלוסייה. המאקרו של ישראל מאד חזק. הבעיה שלנו במיקרו. אנחנו צריכים להשתמש בכספים שהכלכלה יכולה להרשות לעצמה להוציא כדי לתמוך בחלשים ביותר".
יעל מבורך, מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי: "המשבר הזה הרחיב פערים ובעיות במשק הישראלי. כך למשל ביחס לנשים בשוק העבודה – עבודה נוספת בבית נעשתה כולה על ידי נשים והטיפול בילדים האימהות נשאו בו בהיקף יותר משמעותי מהאבות, ולכן נשים כמעט בכל הסקטורים מבקשות דמי אבל ויוצאות לחל"ת בהיקף גדול יותר. גם בחברה הערבית שהייתה התקדמות משמעותית שלה בשוק העבודה – המשבר פתח פער שבמסגרתו מספר מבקשי העבודה גבוה יותר מאלה שחוזרים לשוק העבודה. גם אנשים מבוגרים עובדים בישראל כדי להתפרנס, לחיות לשמור על רמת חייהם והאוכלוסייה הזאת 45% מהם התעסוקה שלנם נפגעה בעקבות המשבר. ועל כל אלה כמעט לא מדברים כי יש בעיות תכופות יותר. מדובר בפספוס של האוכלוסיות הללו שהולכות וגדלות, וזה ישפיע על העוני בעתיד".
נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, תקף את אוזלת ידה של הממשלה בהחזרת העובדים לתעסוקה: "האוצר רוצה שכל החברות יתחרו על הגרוש, אבל מדינת ישראל מונעת מהתעשייה להיות תחרותית ומייצרת סביבה עסקית לא הגיונית. המפעלים בפריפריה לא יכולים להתחרות בשכר הזעום שמשלמים בטורקיה ובסין ובחוסר כוח האדם המקצועי שהמדינה לא פעלה כדי להכשיר. אותה ממשלה שקובעת את עלויות הייצור היקרות, ולעתים בין היקרות בעולם, הולכת וקונה ממפעלים שלא היו עומדים בשום חוק אם היו מנסים לייצר בישראל. כך הממשלה מייצרת מקומות תעסוקה בטורקיה במקום בפריפריה. ביקרתי בשבוע שעבר באיחוד האמירויות וראיתי את הרצון שלהם שנייצא אליהם את התעשייה ולא את התוצרת שלנו. הסביבה העסקית שם הרבה יותר מתקדמת מאשר בישראל והרבה פחות בירוקרטית".
דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, אמר כי "בשל מדיניות שגויה, בתכנית הכלכלית העדיפו לשלם לאנשים לשבת בבית במקום להאיץ ולפתח את המשק" - מתוך 138.6 מיליארד ש"ח שהוקצו במסגרת התכנית הכלכלית בשנת 2020 לטיפול במשמעויות הקורונה, רק 4.6 מיליארד שהם 3.3% מתוכם הוקצו בקטגורית האצה ופיתוח המשק, זאת לעומת כמעט פי 10 שהוקצו לתשלומי חל"ת וביטחון סוציאלי (49.6 מיליארד ש"ח). גם בקטגוריית ההמשכיות העסקית הכבידו על העסקים במקום לסייע להם - כאשר כ-2/3 מסך התקציב הן הלוואות לעסקים ולא מענקים לסיוע בשל הירידה בביקושים  (42 מתוך 69 מיליארד ש"ח). הכישלון הכלכלי של המשבר נובע מהאדישות או חמור מכך, מאי ההבנה בצורך להתערבות המכוונת לעידוד ביקושים וצמיחה ולא במתן הלוואות ו"הנשמה מלאכותית" לעסקים כמתרחש כשל שוק כה חריף".
כריסטיאן אסטרס, ראש צוות ומנהל אנליטי, דירוגי מדינות ומימון ציבורי S&P, "אנו צופים שכלכלת ישראל תתאושש בשלב כלשהו במחצית השנה הבאה. דירוג ישראל, נותר גבוה ועם תחזית חיובית בניגוד לדירוגי מדינות אחרות, וההתאוששות במדינות הללו תהיה איטית יותר, במיוחד בשווקים מתפתחים. אשררנו את דירוג ישראל בנובמבר האחרון. זו תוצאה של כלכלה יציבה שתתחיל להתאושש ב-2021 להערכתנו. לישראל כלכלה עשירה, ומדיניות כלכלית טובה לאורך שנים. מרבית דירוגי החברות בישראל המשיכו להיות טובים גם בשנה שחלפה. החוב הממשלתי אמנם עלה אך הוא יתייצב בהמשך 2021. מבנה החוב הממשלתי הוא טוב ולממשלת ישראל יש גישה טובה לשוק ההון העולמי ולגיוס חוב. בסך הכל, ישראל שומרת על יציבות פיסקלית ומוניטרית. נכון לעכשיו, איננו צופים כי דירוג ישראל ישתנה בשנתיים הקרובות."
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה