שירות התעסוקה פרסם היום (חמישי) את נתוני שוק התעסוקה כשבוע לאחר היציאה מהסגר, מהם עולה כי נמשכת העלייה בקצב החזרה לעבודה: לראשונה ב 2021 נקבע יחס חוזרים-נרשמים חיובי ועמד על 1.32. 14,317 איש חזרו לשוק התעסוקה במהלך השבוע הראשון לאחר היצירה מהסגר. מדובר בהמשך מגמה שהחלה עוד קודם לתום הסגר, בה בשבוע השישי והאחרון לסגר עמד יחס החוזרים-נרשמים על 0.55, קרי על כל אחד שחזר לעבודה כשניים נרשמו כדורשי עבודה. זהו שיפור עקבי ומשמעותי – מ 0.05 בשבוע השלישי, 0.14 ברביעי ו- 0.26 בשבוע החמישי. למעשה, קצב החזרה לעבודה בשבוע הראשון ליציאה מהסגר היה גבוה פי 2.4 מהקצב של השבוע השישי ויותר מפי 5 מהשבוע החמישי.

קצב החזרה של בני 35-54 גבוה פי 2.5 מהקצב הממוצע, יחס חוזרים-נרשמים של 3.25 לעומת 1.32: העלייה בקצב החזרה לעבודה מעידה על המשך התאוששות גוברת של המשק, בין היתר על רקע העובדה שהיחס שבין חוזרים-לנרשמים בגילאי 35-54, קבוצת הגיל העיקרית בשוק העבודה, עומד על 3.25 קרי – על כל 100 מקבוצת הגיל הזו שנרשמו כדו"ע בשבוע השישי חזרו 325 לעבודה, פי 2.5 מהממוצע. קצב החזרה לעבודה של עובדי המכירות והשירות עמד על 2.16: בהתפלגות לפי משלחי יד, יחס החוזרים-נרשמים הגבוה ביותר שנרשם השבוע היה של עובדי המכירות והשירות אשר עמד על 2.16. למעשה, על כל 100 עובדי המכירות והשירותים שנרשמו השבוע כדורשי עבודה 216 חזרו לעבודה. אחריהם, ההנדסאים והטכנאים עם יחס של 1.34.

מחד, נשים חוזרות בקצב הגבוה פי 1.8 מגברים, אך מאידך בהשוואה לשבוע שעבר שיעורן בקרב הנרשמים עלה ל 59%: קצב חזרתן של נשים לעבודה עמד השבוע על 1.6, כלומר על כל 100 נרשמות שבו לעבודה 160 דורשות עבודה, בעוד על כל 100 נרשמים שבוע לעבודה 90 דורשי עבודה בלבד. מנגד, בכל הנוגע להתפלגות המגדרית של הנרשמים נשים מהוות 59%, עלייה ביחס לשבוע שעבר, אז עמד שיעורן על פחות מ 54%.

רמי גראור, מנכ"ל שירות  התעסוקה: "בהמשך לשבועות האחרונים, המשק חוזר לחיים וככל שיעלה מספר המתחסנים ויוסרו עוד ועוד מגבלות, המגמה צפויה להתחזק ונחזור לשגרה בתקווה שהסגרים מאחורינו. עם זאת, ככל שחלילה נאלץ להיכנס לסגר נוסף על המדינה לשקול מחדש את מודל החל"ת ולבחון מודלים משלבים כדוגמת המודל הגרמני או הקנדי. השבועות הבאים יהיו קריטיים וכפי שראינו בסגרים הקודמים, מרבית החוזרים לעבודה עשו זאת במהלך החודשים הראשונים מפתיחת הסגר. אנשים שלא יחזרו לעבודה נמצאים בסיכון להיקלע לאבטלה ארוכת טווח".

בניתוח השפעת שנת הקורונה על מצב התעסוקה בישראל, מצא ד"ר זהר כי במהלך הסגרים, ובעיקר ככל שקרובים לתחילת הטלת המגבלות, מספר הנרשמים היה גבוה משמעותית בהשוואה לשנים קודמות.  אולם, בין הסגרים מספר הנרשמים די דומה לשגרת השנים הקודמות, כך שהגורם הישיר למספר הגבוה של דורשי העבודה בשנה זו הוא הסגרים. על כן, סבור מנכ"ל שירות התעסוקה רמי גראור, כי ככל שנידרש לסגר נוסף על ממשלת ישראל לבחון מודלים אחרים, כדוג' הגרמני והקנדי, וזאת במטרה לצמצם את פגיעת הסגרים בשוק העבודה. על בסיס זאת, טוען גראור כי צמצום תקופת האבטלה ודרבון, ואולי אף החזרה כפויה לעבודה, הם כלים אפקטיביים והכרחיים לצמצום השפעותיו השליליות של המשבר על שוק העבודה.  

בניגוד למגמת שלושת השבועות האחרונים לסגר, לפיה שיעור הנרשמים שבחל"ת ירד עקבית מ 69.7% בשבוע הרביעי, 61.6% ו- 50.2% בלבד בשבוע השישי, בשבוע הראשון ליציאה מהסגר שיעור הנרשמים שבחל"ת עלה ל 56.3% ושיעור המפוטרים ירד משמעותית מ 28% בשבוע האחרון לסגר ל 20.2% בשבוע הנוכחי.