לאחרונה אנו שומעים הרבה על הפקקים בנמלים, מהם המספרים שמאחורי הפקק בנמלים: אחת לחודש מגיעה לנמל אשדוד אוניית צובר עם פולי סויה לפעל סולבר, יצרן הסויה הגדול בארץ לרבים ממפעלי המזון בישראל.

לפי הנוהל, אמורה הפריקה לארוך חמישה ימים. אבל כעת נאלצת האנייה לשהות 10 ימים מחוץ לנמל בהמתנה לפריקה, והפריקה עצמה אורכת 10 ימים בגלל מחסור בעובדים בנמל, כך יעל פי נתונים באתר ynet.

"בגלל העיכובים חברות הספנות הכפילו את מחירי ההמתנה, ועל כל יום נוסף מעבר לחמישה הימים המתוכננים אני צריך לשלם לקברניט הספינה 30 אלף דולר", מספר טל שמעון, מנכ"ל סולבר. "בפעם האחרונה שילמתי 150 אלף דולר נוספים, ובקצב שהעיכובים גוברים, בפעם הבאה אשלם יותר, עוד עלות נוספת שמוטלת עלינו ובסוף תייקר את התוצרת שלנו ותשפיע על מחירי המזון בארץ. וסויה זה חומר בוטני, בקיץ החם הוא לא יוכל לעמוד בהמתנה הארוכה והאיכות שלו תיפגם".

כמו כן, מבדיקת אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים עולה כי נזקי זמני ההמתנה והפריקה האיטית בנמלי אשדוד וחיפה, שהחריפו בחודש האחרון בגלל מחסור בעובדים ושטחי אחסון בנמלים, עלו לתעשייה המקומית רק בשלושת השבועות האחרונים בכמעט מיליארד שקל: 960 מיליון שקל.

החישוב כולל את העלות של תשלום ההיטלים לאוניות המעוכבות, סחורה שפג תוקפה עקב ההמתנה, מפעלים שמפסיקים את ייצור חומרי הגלם כי לא הגיעו בזמן והעלויות הנוספות שבהם יצטרכו לשאת מפעלים שהסחורה המיועדת להם נפרקה בנמלים אחרים במזרח התיכון לאחר שספינות סירבו לעגון באשדוד בחיפה, לעצור את מסען לשבוע עד שבועיים, ובכך לעכב את שאר לוח הזמנים שלהן. העלות היומית לתעשיינים כבר עומדת על 50 מיליון שקל, וצפויה לגדול ל-75 מיליון שקל בקצב שבו גדלים העיכובים.