משפט

תשלם 20 מיליון שקל על הפרזה במחירי הקוטג'? תנובה תערער לעליון

נימוקי פסק הדין שפורסמו זה עתה מציגים את החברה כמונופול שניצל את כוחו כדי לגבות מחירים מוגזמים בין 2009-2011. תנובה הודיעה כי תערער לעליון, וכמוהה גם מגיש התביעה הייצוגית, לפיו הקנס אינו מספק
איתי פת-יה | 
קוטג' תנובה (צילום מתוך עמוד היוטיוב של תנובה)
לאחר שבשבוע שעבר התקבלה ההחלטה בתביעה הייצוגית נגד חברת מוצרי החלב, אתמול (ב') פורסמו הנימוקים של שופטת בית המשפט המחוזי מרכז אסתר שטמר להטיל עליה את הקנס בגובה 20 מיליון שקל.
בלב התביעה שהגיש ב-2016 אופיר נאור באמצעות עורכי הדין שחר בן מאיר ודוד דנינו עומד מחירם של גביעי הקוטג' 5% ו-9% שומן במשקל 250 גרם, כפי שהיו בינואר 2009, שלוש שנים לאחר שיצא המוצר מפיקוח מחירים, ועד המחאה החברתית בקיץ 2011 (סוף יוני). בתקופה זו צמח הרווח התפעולי של תנובה מייצור הקוטג' מ-19.8% ל-20.9% בסופה, ואף ל-22% בשיא, כשמחירו עמד על 7 שקלים.
השופטת שטמר קבעה ניצלה את כוחה כמונופול להעלאת המחירים במידה שלא הייתה מתאפשר בשוק תחרותי יותר. "העובדה שתנובה החזיקה בכ-70% משוק הקוטג', ביחד עם הביקוש הקשיח (עד למחאה החברתית), מלמדת על כוחה ועוצם ידה של תנובה בשוק זה", נכתב בפסק הדין. "גם אם אין מדובר בשליטה מוחלטת בשוק הקוטג'. על כן, אם אכן גבתה תנובה מחיר גבוה באופן משמעותי מזה שהיה נגבה בתנאי תחרות, הרי זו פעולה לא הוגנת מצד בעל מונופולין".
על כן כותבת השופטת כי אכן קיימת עילת המחיר הבלתי הוגן, ולצד זאת היא מציינת כי חישוב הנזק שנגרם לצרכנים בתביעות מסוג זה כרוך בקשיים, שכן "גם אם נקבע שמחיר מסוים בלתי הוגן במידת המופרזות שלו, עדיין לצורך הערכת הנזק יש לקבוע מהו המחיר שאינו מופרז, כך שניתן יהיה לחשב את ההפרש שביניהם".
בסופו של דבר חושב הנזק בהתאם לשיעור הרווח המקסימלי ממכירות הקוטג' של החברות הזרות שמכרו את המוצר – שב-2010 עמד על 18.5%, נמוך משל תנובה כאמור. מכאן חושב הפער בין נתון זה לרווח התפעולי שרשמה תנובה ממכירת הקוטג', חישוב שהעלה עודף של 1% ב-2009, 3.5% ב-2010, ו-2.5% במחצית משנת 2011 לטובת תנובה, עודפים שהסתכמו ב-15 מיליון שקל במונחי ערך השקל ב-2009.
בתנובה ביקשו לשלם את הפיצוי הכספי בדמות תרומה של גביעי קוטג' לעמותות הפועלות למען מעוטי יכולת, וכמו כן בהענקת גביע קוטג' נוסף בחינם לכל צרכן שירכוש גביע קוטג' שלה. צעד זה עשוי לעודד מלכתחילה צרכנים לרכוש יחידה אחת, כדי לקבל את השניה בחינם, דבר שעולה בקו אחד עם האינטרס של תנובה. ואולם, בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט.
תנובה מצדה הודיעה כי תערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, וכך גם התובע לפיו הקנס עליו הוחלט אינו מספק.
מתנובה נמסר: "לאחר שלמדה את פסק הדין, ולאור חוות הדעת של מומחים בעלי שם עולמי, בכוונת החברה להגיש ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט המחוזי קבע – ביחס לשנים 2009, 2010 ומחצית ראשונה 2011 - שרווח תפעולי של יותר מ- 18.5% מעיד על מחיר מופרז ובלתי הוגן. אך באותה נשימה הבהיר: 'אין שיעור רווח ראוי, מעין קו גבול אוניברסלי שממנו והלאה מדובר במחיר מופרז ובלתי הוגן, או אף שממנו ומטה אין מדובר במחיר מופרז, וכל מקרה ייבחן לגופו'".
"ואכן, חוות הדעת של מומחים רבים מגלה, כי העילה של מחיר מונופוליסטי מופרז כעילה לתביעה ייצוגית לא קיימת בשום מקום בעולם. כך למשל בארה״ב, קנדה, מקסיקו ואוסטרליה. במדינות אלה אין איסור על מונופול לקבוע מחיר גבוה (על מונופול חל האיסור לקבוע מחיר טורפני, קרי מחיר נמוך), ובאירופה מחיר מונופוליסטי גבוה נאכף רק על ידי הרשות (ולא על ידי תובע פרטי) ורק כאשר מדובר בעלייה של מאות ואלפי אחוזים במוצרים שהביקוש שלהם קשיח, דוגמת תרופות גנריות, חשמל, דואר וכדומה". 
"בנסיבות אלה לחברה ברור שרווח תפעולי בשיעור של 18.5%, אשר לא כולל הוצאות מימון ולא כולל את עלות ההון אינו יכול להוות רף לרווחיות מופרזת. יתרה מכך, גם לשיטתו של בית המשפט, תנובה חרגה רק ב-2% מאותו רף רווחיות שקבע. לפיכך, כאמור, תנובה הודיעה לבית המשפט על כוונתה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי. יצויין, כי לאחר החלטת בית המשפט המחוזי שניתנה עוד בחודש מרץ, והודעת תנובה כי תערער על פסק הדין - לאחרונה, במסגרת בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי קוקה קולה לבית המשפט העליון, הביע היועמ׳ש דעתו בנוגע לעילת מחיר מונופוליסטי מופרז. הוא קבע כי יש להחיל את העילה של מחיר מונופוליסטי מופרז בזהירות ובריסון ורק באותם מקרים מובהקים וברורים בהם התועלת עולה על העלויות והנזקים הכרוכים בה".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה