משפט

"צרכן פגיע": הצעת החוק שתשים סוף לתופעת עוקץ הקשישים?

תיקון לחוק הגנת הצרכן יאפשר להקים מאגר של מספרי טלפון של קשישים אליהם אסור יהיה לבצע שיחות שיווקיות. בין היתר, תתאפשר הטלת קנסות אישיים על בכירי חברות "עוקץ" וגם חברות האשראי יצטרכו לתת דין וחשבון
שרון טל | 
קשישים (צילום freepik)
"עוקץ הקשישים" – צמד מילים שהפך בשנים האחרונות לנפוץ יותר ויותר. השיטה קלה –אנשים ערמומיים מזהים את הקורבן הפגיע, כשלרוב מדובר בקשישים, ניצולי שואה, נכים או בעלי מוגבלויות, ולעתים גם אנשים תמימים שנופלים בחכה. 
לא מעט שיטות קיימות לנוכלים – התחזות, יצירת חיבור אישי לקבלת גישה למידע רגיש ופיננסי, ולעתים אף סחיטה בכוח של אותם נתונים. מבצעי העוקץ באופן מניפולטיבי כדי לשכנע את הקורבנות להוציא מכיסם אלפי ולעתים עד מאות אלפי שקלים, שהולכים לטובת אותם נוכלים.
לא מדובר רק ביחידים, אלא כאלו שהפכו את העוקץ למקצוע של ממש, באמצעות חברות מאורגנות הנחזות לעסק לגיטימי ועוסקות בתחומים רבים כמו: אשראי חוץ בנקאי (דה-פקטו שוק אפור), חברות ביטוח פיקטיביות, מכירות מוצרי קצה באמצעות שיווק אגרסיבי המשולב בהבטחות שווא, ועוד רבים אחרים. לרוב, בראש אותן חברות קש עומדים "קופים" - מנהלים למראית עין, בפועל, שלוחה עבריינית של בוס גדול מהם. לאחר ביצוע העוקץ, החברות נסגרות ונפתחות תחת שם אחר במטרה להימנע ממעקב של הרשויות, מה שמאפשר להן ולמפעיליהם להתחמק מעיצומים כספיים ומאימת הדין.
אינספור תלונות בתחום ההונאה הצרכנית התקבלו גם על חברות סלולר, שעל פניו פועלות על פי החוק, אולם המציאות מעידה על אנשי מכירות ש"דחפו" ללקוחות מוצרים תוך הבטחות כי מדובר במוצרים ללא תשלום אלא "כלולים בחבילה". התוצאה היא חיוב בנקאי של מאות שקלים בחודש ללקוחות, ביניהם גם קשישים חסרי ישע, שמתקיימים לעתים מקצבאות של כ-2,000-3,000 שקל בחודש.

אינספור שיטות לעוקץ הקשישים. צילום להמחשה, freepik
אותן שיטות נכלוליות הולידו בעשור האחרון מאות תחקירים על מקרי עוקץ, רבים מהם כלפי הקשישים, בין היתר בתוכניות כמו "הכל כלול", "ברקוד", "יצאת צדיק", סדרת "הנוכלים" עם אדוה דדון ועוד. ועדיין, בכל פעם הבעיה נותרת זהה – הטיפול המשטרתי עובר לזירה המשפטית האזרחית וכך הנוכלים נמנעים מהדין הפלילי. הנפגעים נותרים קירחים גם מול חברות האשראי שמסרבות להפסיק את העברת הכספים לחברה החשודה בעוקץ, כיוון שעל פניו מדובר בעסק לגיטימי. מרבית הנפגעים נותרים לבדם ללא היכולת כלל לקבל מענה לבעיותיהם. כעת, יש קצת אור בקצה המנהרה.
הצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן שמקדמים השרה לשוויון חברתי מירב כהן ושר הכלכלה עמיר פרץ, צפויה להביא לשינוי דרמטי בהליך הטיפול בחברות עוקץ, נוכלים ועוקצי קשישים. על פי ההצעה לתיקון חוק הגנת הצרכן – תוגדר "פגיעה בנסיבה מחמירה", כלומר פגיעה בצרכן "פגיע" כגון קשיש או ניצול שואה, מה שיאפשר הטלת עיצומים גבוהים יותר על העוקצים. כמו כן, תתאפשר הטלות קנסות על נושאי תפקידים בחברות עצמן כדי לצמצם את התופעה של חברות שנסגרות ונפתחות מחדש בשמות אחרים, ובכך מתחמקות מהעיצומים הכספיים עליהן. חברות שיוגדרו "עוקצות" לא יוכלו לפתוח תיקי הוצאה לפועל לקשישים, גם אם לא יקבלו "תשלום".

תיקון נוסף שכוללת ההצעה קשורה למאגרי מידע הנמכרים לחברות וכוללים מאות אלפי מספרי טלפון של ישראלים, עבור החברות - לקוחות פוטנציאליים. לפי ההצעה, יוקם מאגר של מספרי טלפון של קשישים שאליהם אסור יהיה לבצע שיחות שיווקיות, כאשר הקשישים עצמם יהיו אלה שיבחרו אם להיכנס למאגר או לא.
תיקון אחר קשור לחברות האשראי, שברוב המקרים לא מוכנות להפסיק את העברת הכספים לאותן חברות עוקץ, כיוון שעל פניו מדובר בעסק לכל דבר וחברות האשראי אינן צד לאותו "סכסוך עסקי". הצעת החוק באה לתקן זאת, בכך שתאפשר להטיל עיצומים על חברות אשראי שלא פועלות להפסיק את העברות התשלום לחברות העוקץ ואינן מאפשרות קבלת החזרים כספיים. השרה כהן שמובילה את המהלך אמרה: "מאחורי כל אחד מסעיפי ההחלטה עומדים סיפורים של אנשים מבוגרים שנפגעו באופן קשה מאוד".

מי יאכוף?
בעיה נוספת בתופעת עוקץ הקשישים היא נושא האכיפה. תלונות רבות לרשות הגנת הצרכן ולמועצה לצרכנות נותרות ללא ענישה כלפי העוקצים, ולכן השר עמיר פרץ שתחתיו פועלת הרשות, פועל להוספת תקנים שיאכפו את המדיניות החדשה. השר פרץ אמר בנושא: "הגיע הזמן לשמור על הקשישים החלשים בישראל ואנחנו מקווים שלאחר אישור הרפורמה בממשלה נצליח למגר את התופעה הבזויה הזו".
 
על החתום, כתב לשעבר בתכנית החברתית "הכל כלול".
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה