3 שבועות לאחר ש העיצומים בקול ישראל הוקפאו , המתח במתחם הקריה בתל אביב הולך וגובר. לאייס נודע כי ועד עיתונאי הרדיו בתל אביב, מקיים בשעה זו (יום ב\') פגישה עם מנכ\"ל רשות השידור יוני בן-מנחם, ועם מנהל קול ישראל מיקי מירו, יממה לאחר שפתח \"בעיצומים שקטים\".

הוועד נקט אתמול בעיצומים בין השעות 11:00 ל-17:00, עם פטורים כאלה ואחרים. בסופו של דבר, מי \"ששילמו את המחיר\" היו השעה השנייה של \'הכל דיבורים\' והתכנית \'צבע הכסף\' שלא שודרו. לדברי גורם בקול ישראל, היום לא יתקיימו שיבושים במטרה לאפשר קיומם של מגעים פוריים.

* לדף הפייסבוק של אייס - לחצו כאן

כזכור, הוועד התל אביבי פגע במשך כמה שבועות בשידורים מאולפני תל אביב, במחאה על כך שההנהלה החליטה להעביר את מתחם תל אביב לעיר לוד מבלי להתייעץ עם העובדים, ובניגוד להסכמי העבודה עמם. העובדים גם מחו על יחס ההנהלה לקרן נויבך, ש\"זכתה\" למגישים אורחים לצידה כדי שיאזנו אותה, מהלך שבוטל בשלב זה על ידי מליאת רשות השידור.

יו\"ר הוועד בתל אביב, ברוך אסקרוב, שלח בסוף השבוע מכתב קשה למירו, שהגיע לידי אייס. \"עצובים כעוסים פגועים\", פתח אסקרוב, \"מרגישים שמושכים אותנו באף, בכיס, בעתיד, בכבוד האלמנטארי לעובד ולזכויותיו. את העובדים מושכים באשליית משא ומתן, בהידברות מדומה, ובתוך כך ההנהלה ומוסדותיה צוחקים כל הדרך ללוד\".

ביוזמתך ישבנו אצל המנכ\"ל לפני שבועיים בדיוק - ודבר לא קרה מאז לטובת טענותינו הקשות בעניין לוד. להיפך. תהליך לוד רק מתקדם ומתקבע, לרעתנו. שבנו וישבנו אצל המנכ\"ל לפני 11 ימים - וכנ\"ל. תהליך לוד רק מתקדם ומתקבע, לרעתנו. והלא עצרנו עיצומינו לפני שבועיים וחצי לנוכח בקשתך, לטובת מו\"מ\".

הבהרתי אז שבמילים \'הידברות ומו\"מ\' אנו מתכוונים לתהליך מהיר ענייני מקצועי וסמכותי, ולא למילים ריקות מתוכן שמשפיע על המציאות. במציאות ההנהלה המוסדות והיו\"ר לא עצרו את תהליך ההפרה החד צדדית הבוטה והחמורה. לא עצרו את התקדמותם בעניין לוד, לא ביקשו מעיריית לוד וגופיה (כגון החברה הכלכלית) לעצור, ולא החזירו המצב לקדמותו בנושא שבמחלוקת\".

לדברי אסקרוב, \"אתם, ההנהלה, טסים קדימה על כל העצמה הארגונית שלכם, ומוסיפים לה את כל הבולדוזריות של מאיר ניצן בלוד, שמבין שחשוב להזדרז ולהעמיק את קביעת העובדות בשטח. מבין, מזדרז, וקובע. ואילו לנו אתה קורא לא לנקוט בצעדים? במקום לסייע לנו - עוד עוצרים אותנו... לפיכך בקרב רבים מאיתנו, אמונם נפגע קשות. הם בטוחים ומשוכנעים שאתם עובדים עלינו בעיניים... אם היו\"ר לא התבייש לשקר לנו יותר מפעם ובמצח נחושה בעניין כה מרכזי ורגיש, מדוע שלא נחשוב שכל המערכת שהוא מופקד עליה - הולכת בעקבותיו? ואם למחאותינו הכואבות והצודקות קורא היו\"ר מעל במה פומבית \'רעשים מבפנים\' - מדוע שלא נראה בזה אימות בכיר ומוסמך לכך שלא רק שאינכם סופרים אותנו, אלא מזלזלים בעובדים במופגן!\".

\"אישיותך הטבעית נאלצת לכוף ראשה תחת האישיות התפקידית\"

אסקרוב פונה אישית במכתבו למירו: \"איני מסוגל לראותך רוצה להרע לעובדים. להיפך. מתאים לי לראות אותך כאישיות שנפשה יוצאת לעזור לעובדים. אלא שאני נוכח שאישיותך הטבעית נאלצת לעיתים לכוף ראשה תחת האישיות התפקידית. עדיין אינך מקיים הידברות ומפגשים עם העובדים בתל אביב, כל העובדים, לשמוע בעיות שחובתך לשמוע ולטפל, החל מעניין לוד ועד הברז הדולף. ברור שבחלק מן הבעיות, כגון לוד, אינך מצויד בסמכות לשנות את ההחלטה החמורה ואת הפעולות החדצדדיות של הנהלת הרשות, אבל אתה מנהלנו! אתה צריך להיות - כמינימום - פרקליט נאמן של מצוקתנו, פרקליט לוחם של תביעתנו... אם במקום לטפל באמת-באמת-באמת בתוכן זעקתנו, תנסו להשתיק את הזעקה - נאלץ לשקול צעדינו ואולי להגבירם, כציפיית לא מעט מן העובדים. כבד את צעדנו המאופק וגם את אלה שיבואו אחריו אם ענייננו לא יטופל, ואם לא תיעצר לאלתר כל התקדמות תהליך לוד, ויושב המצב לקדמותו. רק אז יכולה להיערך הידברות כראוי... אנא ממך, כבד את מאבקנו מבלי להטיל מורא על עובדים כאילו העיצומים אינם חוקיים. דע לך כי באסיפת העובדים אתמול (בשבוע שעבר, א\"כ), כל העובדים הצביעו בעד העיצומים בנחישות ופה אחד\".

אחד מחברי הוועד, עורך חדשות החוץ של רשת ב\' ערן סיקורל, העביר בעקבות מכתבו של אסקרוב למירו, מכתב לעובדי הרדיו. \"אין לי אלא לחזק את דבריו של יו\"ר הוועד\", כתב סיקורל, \"אני תוהה כיצד יתכן שבטרם החתימה על הסכם לוד, לא העלתה ההנהלה על הדעת להידבר באופן ישיר עם עובדי תל אביב - לא עם נציגיהם ולא אתם ישירות. ניהול נכון ורתימת עובדי תל אביב היה יכול להציף את הקשיים ולחסוך לכולנו את כאב הראש\".

במכתב משווה סיקורל בן פרויקט לוד, ל\"תעלת בלאומליך\" המיתולוגית של אפרים קישון. \"אנחנו רק הדיירים וממש כמו בסרט \'תעלת בלאומליך\' אנחנו מנסים להתריע בשעה שכולם מבקשים שנשתוק. שהרי לא נעים שתחשף ערוותה של הבירוקרטיה... הרעשים הפנימיים שהיו\"ר (גילת, א\"כ) מדבר עליהם, הם אנחנו - השכנים שמריחים שמשהו חשוד קורה באלנבי וצועקים. לכולנו ברור שכשם שלא באמת צריך לגונה באמצע הרחוב, ולא צריך מרכז רדיו מפואר בלוד... מנהל הרדיו צריך להיות הראשון שיעמוד לצידנו במשא ומתן כזה, ידפוק על השולחן ויגיד שהמלך עירום.... היו\"ר? המנכ\"ל? משרד ראש הממשלה? אולי בומבה צור? כשנדע מי אחראי עליה (על ההחלטה לעבור ללוד, א\"כ), נוכל גם לנהל משא ומתן\".

ברשות השידור אישור כי מתקיימת פגישה בין ההנהלה לבין ועד עיתונאי קול ישראל בתל אביב.