מדיה

רן שריג נפתח: "חטפתי ב'מחוברים', ואני מפחד להופיע - הביוב האנושי שרף אותי"

שריג, פאנליסט 'מועדון המבקרים', ישב עם נעמה תורן, שהיא במקרה גם האמא של 2 מילדותיו, לשיחה על התכנית, על 'מחוברים', דנה ספקטור ועוד
נעמה תורן |  14
מבקר המדינה. רן שריג ב'מועדון המבקרים' (צילום מסך: רשת, ערוץ 2) (צילום צילום מסך: רשת, ערוץ 2)
שנתיים אחרי \'מחוברים\' ששינתה את חייו והפכה אותו מתסריטאי לגיבור קבוע במדורי רכילות, כמה חודשים אחרי ש\'דיבור ישיר\' ירדה מהאוויר, ממש במקביל לעלייתה של העונה השנייה של \'חי בלה לה לנד\' ב-yes, חזר רן שריג לכיסא הפאנליסט - אבל הפעם בבניין אחר בשכונת רמת החייל - באולפני רשת.

חודש אחרי שעלתה \'מועדון המבקרים\', הוא כבר לא סובל מלצאת כל ערב מהבית להופעות, תערוכות ואירועים שידבר עליהם באותו שבוע, ומתחיל ליהנות. הוא עדיין רוצה לגעת באנשים, מאמין שכנות בטלוויזיה זה דבר חשוב, ומתמלא בדמעות בגלל הפגנת רשעות. השבוע נפגשנו לדבר על \'מועדון המבקרים\' והשתדלנו לא לריב. אחרי הכל, גילוי נאות - פעם, בגלגול אחר, היו לנו גם חיים משותפים.

-איך זה לעבור מ\'קשת\' ל\'רשת\' כטאלנט?
אנשים מדמיינים מעבר ודרמות ואת אבי ניר תופס את הראש. יש לי רק דברים טובים להגיד על אבי ניר. כשאמרתי לו שאני הולך לעשות את זה, הוא יצא הכי מלך כמו שאני מכיר אותו תמיד. לא היה לו שום דבר לתת לי, אז הוא לא עצר אותי. אני לא מרגיש שעברתי.

-עברת מבניין בראול ולנברג לבניין בברזל
אני מרגיש שעברתי למקום שקורים בו דברים עכשיו. כולם אומרים את זה ב\'רשת\'. אני לא מכיר את הכולם הזה, אבל כל מי שאני פוגש שם אומר שמשהו חדש קורה שם, ויש בזה משהו סוחף ומדבק. זאת הרגשה טובה. אני יכול להגיד שבתקופה שאבי ניר עסוק בלמכור לארה\"ב, מגלה את אמריקה - אבי צבי מגלה את הישראליות. ברשת עסוקים במה שקורה כאן ועכשיו.

-מה השתנה מאז שהופעת ב\'דיבור ישיר\'?
התעשייה השתנתה. כרגע כל אחד מרוויח פחות. הטלוויזיה עוברת שידוד מערכות. היא שואלת את עצמה אם היא טלוויזיה, גם האינטרנט שואל את עצמו אם הוא טלוויזיה, העיתונים שואלים את עצמם אם הם אינטרנט. התקשורת ממציאה את עצמה מחדש.

-אבל \'מועדון המבקרים\' היא דווקא דוגמה לפורמט ישן - יושבים ומדברים באולפן
אני חושב שלא. זה לא כמו \'דיבור ישיר\' - קודם כל זה המופע של גיל ריבה. יש בגיל משהו פיטר-פני והוא מזהה את הפרעת הקשב של הזמן הזה. \'דיבור ישיר\' נמשכה שעתיים שזה נצח במושגים של טלוויזיה. אנחנו משודרים ב-19:00 בערב, 24 דקות. כל אחד מאיתנו צריך לדעת בדיוק על מה הוא הולך לדבר במסגרת זמן שהיא סאונד בייטס טוויטרי, מסגרת של הזמן החדש.

-קצב הדיבור אולי השתנה, אבל לא הפורמט
גיל ריבה הוא גאון בלזהות את הדבר הזה. התכנית רצה כמו הפרעת הקשב של הזמן הזה, והוא עלה על זה. דבר שני זה הדיבור של התכנית. הטלוויזיה כיום מדברת רק במחמאית או בלשון השנאה - ככה זה בריאליטי ובטוק-שואו. כמו באינטרנט - לשון סופרלטיבית. או לשון של מלחמה או נשממוש. אין יותר ביקורת. ואני התחלתי לכתוב בתור מבקר. אז אחרי חודש באוויר אנחנו כבר יכולים להגיד שאצלנו זה אחרת.

-אתם מבקרים?
אנחנו מבקרים - מי יותר מי פחות, אחרי המון שנים שהטלוויזיה מדברת רק סופרלטיבית וכפרית, יש תכנית הנדלזלץ (הכוונה למבקר של \'גלריה\' מיכאל הנדלזלץ, נ\"ת). אנשים מקבלים ביקורת. בחודש האחרון קיבלנו טלפונים והרגשנו קצת כמו שמבקרים מרגישים. אנשים לא רגילים לקבל ביקורת, שאומרים בטלוויזיה - המופע שלך לא משהו.

-מי?
לא אגיד. זה מוזר לאנשים ואני מניח שיתרגלו לשיח ביקורתי. אני לא חושב שאני מרושע בתכנית הזאת. זה כמו שירות לציבור, אנחנו עושים לך סדר: ההצגה החדשה של עדנה מזי\"א - שווה או לא שווה, הספר החדש של ג\'יי קיי רולינג - שווה או לא שווה.

-אבל זה בדיוק ההיפך מהנדלזלץ
כי הוא מבקר עמוק?

-כי הוא מנומק ולא מדבר ב\"שווה לא שווה\"
יכול להיות שאם את שומעת את ג\'ודי (שלום ניר מוזס) ואותי ואת לינוי (בר גפן) ואת לוסי (אהריש), את מקבלת מניפה יותר מעניינת מהדעה הישנה האחת של הנדלזלץ, וזה גם שייך לזמן אחר. אנחנו מתחרים בטוויטר, מנסים לתת טון חווייתי: 4 אנשים הולכים לחוויה, וכל אחד חווה אותה אחרת, לא ממקום של אוטוריטות, אלא ממקום אמיתי.

-למה הלכת לזה?
כי התגעגעתי למסך. יש בי את המקום הזה, וביחוד התגעגעתי לדבר, לבמה. מה שעשיתי הכי הרבה היה רדיו. 10 שנים הלכתי כל שבוע לרדיו תל אביב לדבר. היה לי את המקום הזה הרבה לפני \'מחוברים\'. זה סיפק לי צורך לדבר.

-אבל כשאתם מארחים את רענן שקד בפאנל, ומקדמים את הדרמה שלו שמשודרת ב\'רשת\', זאת לא ביקורת - זה מה שטלוויזיה היום עושה
\'דיבור ישיר\' קידמה הרבה יותר. הרבה פעמים היא הייתה \'שלום האח הגדול\' ודיברה על \'האח הגדול\' ונהנתי בטירוף. הלוואי והייתי יכול עוד פעם לנתח את אופי האדם.

-ממה אתה יותר נהנה, מלנתח את אופי האדם או מלהיות מבקר?
בשבוע האחרון התחלתי ליהנות גם מלבקר.

-בהתחלה קיטרת
קיטרתי המון, קיבלתי על הראש, אבל הרע ביותר מאחורי - נהיינו להקה.

-ממי קיבלת על הראש?
מהביקורת. יום אחרי שעלינו, כותבים ביקורת. חכו, תבואו אחרי חודש. זה כמו להקה שהתחילה לנגן פעם ראשונה ועל ההופעה הראשונה כותבים את הביקורת. אני רגיל לזה, אבל עכשיו אני נהנה. וב\'רשת\' החליטו ללכת על 100 תכניות של מועדון המבקרים.

-איך אתם בוחרים למה ללכת?
יש לנו מערכת נורא טובה. אנשים עם מיומנות יתר מהעיתונות, שעובדים בשקל וחצי על מה שפעם לא היו חולמים לעבוד. לקח לנו זמן להתרגל, לי, ללינוי לכולנו. הטלוויזיה משטחת וכשאתה בנאדם אינטליגנטי, זה קשה להקרין ספונטניות על משהו שעבדת עליו.

-זה משחק בעצם. אז מה הדמות שלך בתכנית?
לא יודע. אף אחד לא מיתג אותי. כרגע הייתי אומר - הגבר. יש לי ידע נרחב ואני מנסה להביא קונטקסט, ולהגיד אם שווה או לא., בלי הזיוף. יש המון זיוף בכל עסקי יחסי הציבור, והיום יחסי הציבור שולטים בכל.

-אז כמה אתם חופשיים להביע את דעתכם?
הכי חופשיים. אנחנו קונים כרטיסים, גאים בזה אחוש שרמוטה.

-אבל הולכים לפי יח\"צ
לא בהכרח. אני לא הולך להקרנות של סרטים.

-הפורמט הזה הוא גם סימן של הזמן הזה בטלוויזיה - כי הכי זול זה לפתוח אולפן מהבוקר, מתחלפים שם הפאנלים, הצוות עובד מהבוקר עד הערב
לא מזמן התארחתי בערוץ טלוויזיה שעבדתי בו, ושאלתי איפה הצלמים. וענו לי - \"צלמים? למה לא צלם?\", ואני רואה 3 מצלמות אבל צלם אחד, והוא ילד בן 20, סטודנט וגם לא משלמים לו, וזה ערוץ טלוויזיה שעובד ומשדר בישראל. אז ב\'רשת\' יש 3 צלמים ממש טובים, אולפן עובד ומשקיעים בתכנית. הם בטח מפסידים על זה.

-הם לא מפסידים עליכם, אתה לא צריך לרחם עליהם
יש את המערכת של ריבה, יש את ג\'ודי ולינוי ואותי את לוסי.

-אבל עדיין זו הפקה זולה
אבל לפני שנתיים היינו מקבלים יותר.

-ועדיין יש אולפן רצף של פטפטת מהבוקר
אבל לאט לאט התכנית תופסת. גם ל\'דיבור ישיר\' לקח זמן עד שתפס. אנשים נהנו בסוף מהדינמיקה. זה מינון עדין בין הדעה לבין הסיפור האישי.

-כמו \'האח הגדול\' - רק באולפן
יכול להיות.

-אז זה ריאליטי זול
אז הנה הכותרת שלך: אני ממשיך להשתתף בריאליטי זול.

-התכוונתי זול כלכלית, לא ערכית
זה לא ריאליטי זול. אני לומד ברצינות את מלאכת הקיצור והצמצום. זה נראה לך קל או קשה?

-זה נראה לי יותר קל מלכתוב
נכון. הבנתי כמה קשה לכתוב כשהתחלתי לעבוד בלהופיע בטלוויזיה. הדבר הכי קשה בעולם בשבילי זה לכתוב, ובתור אחד שלא יוצא הרבה מהבית, התכנית הזאת מספקת לי מפגש עם המציאות, וזה חשוב לי. אני לא יוצא בכלל.

-בהתחלה אמרת שזה מה שקשה לך
כי זה כמו טיפול בהלם. לבנאדם כמוני, עכבר חדר עבודה ובנות - ללכת למסעדת סוהו בראשון זה טיפול בהלם בישראליאנה, כמו גם ללכת לתערוכת ואן גוך, או להופעה של עברי לידר או ריטה. את לא יודעת כמה זה קשה. זה בטח נראה כיף נורא גדול, אה?

-זה כמו דוגמניות שאומרות שזה קשה לטוס בעולם מתצוגה לתצוגה?
אין פה זוהר. הדבר ביחיד שאני נהנה ממנו זה אם אני מצליח להגיד משהו אמיתי על החיים. זה הצורך שלי. אם הייתי כותב בעיתונים, אולי זה היה מספק אותי. \'רמזור\' מצטלמת באפריל ותעלה בספטמבר, אני ושבי (זרעיה) כותבים עכשיו ספין אוף ל\'חי בלה לה לנד\' שמצטלם עוד חודשיים ויעלה לאוויר עוד שנה. ומה עם הסיפוק המיידי שלי? בא לי לדבר על המציאות ונמאס לי מטוויטר.

-נמאס לך מטוויטר?
זה לא מספק אותי. אני רוצה כן לגעת באנשים, לתווך את המציאות, ולפעמים זה מצליח.

-הייתי חושבת שאחרי \'מחוברים\' תפחד יותר להופיע
את לא יודעת כמה אני מפחד. חטפתי שם משהו שמחזיר אותי למסך אחרת. שריר הרוע שלי נעלם, אחרי הכוויה של לפני שנתיים. וזו חוויה מעניינת, להיות במקום שאתה צריך להיות ביקורתי בו. המקום הזה של הצביעות, שאנשים חייכו אלי ואמרו מאחורי הגב - בין אם במשפחה ובין אנשים שידעו עלי מהחדשות - החוויה הזאת, של הביוב האנושי - היא משהו ששרף אותי, ואני לא יכול לעשות את זה לאחרים. אני בחיים לא אגיד עליך משהו רע, מה שיכולתי אולי לעשות פעם. זה מת אצלי.

-בגלל \'מחוברים\'?
זה לקח לי משהו.

-אתה מתחרט על \'מחוברים\'?
אצלנו זה באמת שינה את החיים. זה היה כמו לצפות בתאונה מתרחשת. המציאות התפוצצה עלינו בתוך סדרת דוקו, ובסוף נהייתי כוכבן ריאליטי, וקשה לחזור מזה. להיות בנאדם שכתב ספר וסרט וסדרה שהצליחה, ולהגיע לטקס פרסי האקדמיה עם דנה שכותבת 11 שנים טור, כמועמד על התסריט - ולקבל כיתוב על התמונה \"ריאליטי טראש\" בוואלה סלבס - ואני אפילו יכול להבין את זה.

-אתה בוכה עכשיו... זה מעליב?
יש איזה כאב. את שואלת אם אני לא מפחד - בטח שאני מפחד. זה טיפול בפחד, ולנצח את הפחד, ולדעת שאני כן יכול לתת. אין בזה פרסום ולא כסף גדול... אני לא בוכה, היו לי דמעות בעיניים. זה פשוט מעלה לי דברים פיזית. אף אחד לא עבר את מה שאנחנו עברנו ב\'מחוברים\'.

-אתה לא מרגיש שהם שיחקו איתכם קצת, דורון צברי ורם לנדס? מעבר לאחריות שלך - העריכה בזמן הצילומים והשידור בזמן אמת - זה היה ניסוי חמור בבני אדם
כולם עשו טעויות, ובראשם אני. אין לי כעס על ההפקה של \'מחוברים\'. יכול להיות שגם הם עשו טעויות, אבל התאהבות זה מצב משוגע ותוסיפי לזה מצלמה שכולם מדברים על זה, וזה ב\'מחוברים\' וזה גם בטור של דנה. אם יש בי פחד? אני כמו אחרי התרסקות של מטוס. אחרי המצלמה של \'מחוברים\', שהיא מצלמה שיורה, אני לא מפחד יותר ממצלמות. כבר הרגתם, זה מת. עכשיו זה בסדר.

-השאלה היא כמה היוצר שבך נפגע מזה מופיע בטלוויזיה
אני מקווה שהדבר הבא שאני כותב יראה שהשתנה בי משהו.

-מה אתה כותב?
סידרה ליס על גבר שגרוש פעמיים, יקראו לה \'צ\'קים\'.

-עינאל רבאק
זאת דרמה קומית או קומדיה טרגית.

-איך יוצאות 2 הנשים שלו שם?
הן דמויות קבועות.

-איך יצאת מ\'ערים\', התכנית שלך ושל דנה מודן בערוץ 24?
זו חוויה זוגית, פרטית וציבורית, היינו צריכים לעבוד ביחד.

-זה קצת כמו ב\'מחוברים\' שוב
קצת. אני לוקח פחד פחד ומנצח אותו מחדש, וגם שם למדתי משהו חדש. שיחקתי עכשיו ב\'מקימי\' של רם נהרי ותמר מרום ונורא נהניתי, כי זה חדש. ניצחתי את הר הפחד. הייתי גרוע כל כך עד שרם הגאון הצליח לשחרר אותי, וחזרתי הביתה עם לחיים סמוקות. בשביל מה לחיות? אנחנו רק רוצים להתאהב.

-אבל התאהבת כבר... איזה באסה
יפה. אז הדרך היחידה להעלות סומק, זה להסתכן ולעשות משהו חדש. ואני עדיין מאוהב. לא יודע איך דנה, אבל אני מאוהב.

-ולא תעבדו עוד פעם יחד
אני חושב שכן. זאת הייתה חוויה מורכבת. לא בהכרח זה היה לי טוב, ולא בהכרח לה זה היה כמו לי, בתור זוג זה שרט, אבל גם חיזק מאד.

-להביא את הזוגיות עד הקצה, ושוב בפומבי. זה שווה את זה?
יכול להיות שזה היה מוקדם מידי, כסף קטן מידי. היום לא הייתי עושה את זה, אבל אבי ניר מת עליה והוא העביר אותה לערוץ 2. הרבה אנשים מדברים עליה.

-בגלל שעדי נוימן נשפכה שם
כי זה היה דיבור אמיתי על אהבה, ואנשים צמאים לזה. יש פסדה בטלוויזיה, דיבור ממלכתי, ואנשים מחפשים דיבור אמיתי.

-הרדיפה הזאת אחרי האמת - למי זה כל כך חשוב? איזו מן אמת זאת?
תגידי לי את מה חשבת על \'ערים\'.

-אני חשבתי שבאתם לדבר על האהבה שלכם והאורחים ישבו שם בכיף שלהם ושלכם
ממש לא רצינו לדבר על עצמנו, וגם זאת הייתה הביקורת עלינו, אבל זה כי אנשים לא מקשיבים. כל מה שעשינו זה לדבר במחמאית ובמרעיפית - יותר מידי כנראה - על החיים של אנשים אחרים.

-אני מדברת על מה שעבר לא במילים
יכול להיות שהיינו צריכים לעשות תכנית על משהו אחר, לא על אהבה.

-יכול להיות שזאת הייתה ליטרת הבשר שהייתם צריכים לשלם באותו רגע? שזה היה המנדט שקיבלתם, ואתם הסכמתם?
אמרתי לך מקודם - אין כסף בזה ולא פרסום, וכל מה שאתה רוצה זה לגעת באנשים.

-מה זה אומר בדיוק?
אני חושב שיש הרבה מאד נשים שהתחילו לכתוב בזכות הטור של דנה, או שהחליטו לא להישאר עם הגבר שלהם בזכות דנה. מגיעה לה פרס ישראל על הכתיבה שלה לנשים. בואי נזכור שלא היה \'מחוברות\' ללא הטור של דנה - \'מחוברות\' התחיילה בעקבות דיאלוג שצברי ולנדס ניהלו עם דנה על איך להפוך את הטור שלה לדוקו, כי זה טור שנוגע באנשים, ורק ככה אתה משחרר אנשים.

-זאת יומרה אדירה לשחרר אנשים
כי אתה משחרר ככה את עצמך. את לא מבינה?

-אני באמת לא מבינה. אז אתה משוחרר?
הרבה יותר ממה שהייתי. מה, לא?
תגובות לכתבה(14):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 13.
    אז זה בשבילי כל הוולגאריות והפסבדו אינטלקטואלית האלו?
    דורית 25/04/2017 13:26
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אם המטרה שלו היא "לגעת באנשים" עם ההתנהגות הזו שלא יתפלא אם האנשים נוגעים בו בחזרה עם תגובות.
    סגור
  • 12.
    מחוברים
    לי 03/05/2015 22:04
    הגב לתגובה זו
    1 1
    מסכנה הילדה שלו. איזה אבא חרא הילדה שלו פשוט עול בחיים המסכנים שלו. מזעזע .
    סגור
  • 11.
    סמרטוט !!! ביוב !!! (ל"ת)
    שחר 04/10/2014 21:27
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 10.
    לדן שריג, העבד
    עצמאית 12/04/2013 09:35
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לתשומת ליבו של העבד שריג שמכוסה בדגל ארצות הברית: אנחנו חוגגים את יום העצמאות הישראלי (!!!).
    סגור
  • 9.
    Wake up and smell the stench…
    ראשון מריח תחתיו מסר 10/02/2013 13:36
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יח. ראשון מדבר תחתיו מטרטר. אתה קלישאה של עצמך.
    סגור
  • 8.
    אתה הביוב האנושי שריג (ל"ת)
    רוברט 10/02/2013 09:42
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 7.
    פליטת פה של הכחשה
    אורי 10/02/2013 09:33
    הגב לתגובה זו
    1 0
    דנה מודן או דנה ספקטור?
    סגור
  • 6.
    מחוברים מעלה אנשים לתודעה ברמות קיצוניות של א
    דניאלה 09/02/2013 12:44
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ינטימיות. לראות בנאדם מנהל את החיים הכי פרטיים שלו מול מצלמה מייצר תמיד רגשות קשים. למה צריך לראות את זה? למה זה צריך לעניין אותנו? זה ראליסטי במסווה של איכות, אבל זה יותר מסוכן מכדורים
    סגור
  • 5.
    ה-גבר בטלוויזיה
    מעריצה 09/02/2013 12:40
    הגב לתגובה זו
    1 0
    רן לא מתבייש להיות גבר שמפרגן לנשים. זה מייצג בטחון,אומץ,נדיבות, נפש רומנטית, הבנה אמיתי של המציאות ... בקיצור ה-גבר
    סגור
  • הכי סקסי בטלוויזיה (ל"ת)
    דנה 10/02/2013 10:00
    הגב לתגובה זו
    0 1
    סגור
  • 4.
    מביאים לי את ה
    קפטן קוק 08/02/2013 19:25
    הגב לתגובה זו
    1 0
    הבחילה. רן שריג = שי גולדן = רענן שקד = דומיהם = חבורת הכלום והרייטינג. מי בכלל רוצה להאזין למלל האינסופי של שריג, שכמו האשם תמיד, כל הזמן מנסה לשחק אותה קול, של דודה לינוי, של ג'ודי הפוסטמה ושל הרביעית שהיא.. שהיא.. מיהי? מיהי? אלן דלון?
    סגור
  • 3.
    לא נפטרנו ממנו עדיין? (ל"ת)
    רן שריג 08/02/2013 17:56
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 2.
    הבחור מוכשר, זה בטוח (ל"ת)
    ינון 08/02/2013 16:55
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 1.
    אני לא מת על הטיפוס הזה
    גלעד 08/02/2013 12:52
    הגב לתגובה זו
    1 0
    נכון, יש לו פול כישרון, אבל הוא בנאדם שיכול להביא עצבים עם הפילוסופיה בגרוש שלו
    סגור