תקשורת

פיצוח פרשת הברנוער: "המקרה האחרון הכריז על מותו של צו איסור הפרסום"

השופטת דורנר קוראת לעמיתיה להיות פרקטים יותר, עדי מאירי מרשת ב' מאמינה כי המחוקק צריך לצמצם למינימום את הצו, וניצן חן מהאקדמית אונו מייחל לשולחן עגול. אבל כולם יודעים - את הטכנולוגיה לא ניתן להשיג. מיוחד
אלכסנדר כץ |  3
צו איסור פרסום (צילום פנימי)
האם צווי איסור הפרסום כפי שאנחנו מכירים אותם כיום, יישארו בפורמט הזה גם בעוד שנה, חמש או 10? על השאלה הזאת קשה לתת תשובה, אבל בטוח שאחרי פארסת הברנוער, המשטרה, הנהלת בתי המשפט ומשרד המשפטים, יצטרכו לשבת ולדון לאן צריך לנווט את הספינה הזאת במציאות תקשורתית-טכנולוגית משתנה.

תקציר למי שלא היה פה בימים האחרונים, ופספס את אחד השיעורים המרתקים בתקשורת שאפשר לקבל, ובחינם. המשטרה אישרה ביום שני אחר הצהריים לחשוף את פרטי חקירת הרצח בברנוער לפני 4 שנים, אולם כעבור זמן קצר התברר כי השופט עידו דרויאן דחה את הסרת צו איסור הפרסום ליום שלאחר מכן. מדובר על אותו שופט שביקר את הבקשה לצו איסור פרסום גורף, כאשר כבר מיום חמישי שעבר זלגו שמות החשודים ופרטי המקרה לרשתות החברתיות ולבלוגים, וחצי מדינה כבר ידעה במי מדובר וכיצד הוא נראה. בעקבות החלטתו של השופט, האתרים הסירו את הכתבות שכבר היו באוויר, אולם כמו האמרה המפורסמת את הנעשה אין להשיב.

מאז ועד היום סוערות הרוחות בעקבות הפרסום, ביטולו, והפרסום שוב יום לאחר מכן. המשטרה תקפה את השופט, מערכת בתי המשפט החזירו מלחמה, והמפכ\"ל ביקר את החלטת בכירי מחוז תל אביב לקיים מסיבת עיתונאים.

בניסיון להתנתק מהמקרה עצמו, חשוב לדון בעתידו של צו איסור הפרסום בעידן טכנולוגי משתנה. הכותרת אולי נשמעת אקדמית, אבל הסוגיה היא פרקטית לחלוטין - כיצד מצליחים \"שומרי הסף\" לאכוף את החוק מול החיים העצמאיים של הרשתות החברתיות.

\"הפרשה האחרונה הכריזה על מותו של צו איסור הפרסום\", קובעת נחרצות עדי מאירי, כתבת המשטרה של רשת ב\', \"הרלוונטיות של הצו מתה מזמן\". לדבריה, \"יש רשתות חברתיות והכל פרוץ ופתוח ולא ניתן לאכוף זאת, כאשר גרוע מכך, אפילו העיתונות הממסדית, העיתונים, הטלוויזיה והרדיו, הפרו באופן קבוע את הצו. כל האירועים האלה פשוט מייתרים את הנחיצות בצו\".

ניצן חן, מרצה למשפט ותקשורת בקריה האקדמית אונו וראש לשכת העיתונות הממשלתית, היה בעבר יו\"ר מועצת הכבלים והלוויין, ומבין דבר או שניים בקושי של הרגולטורים להתמודד עם טכנולוגיה. \"התמורות הטכנולוגיות משתנות כל הזמן\", הוא אומר לאייס, \"וזה בדיוק כמו בתחום הרגולציה - המרדף אחרי השינויים הטכנולוגיים. השאלה הנשאלת היא האם מחילים את התקנות והחוקים הקיימים על הרשתות החבריות, ואז נראים פתטיים כי זה לא פשוט לא תופס. הרי הכללים בתקשורת הקונבנציונלית הרבה יותר ברורים וניתן לאכיפה\".

גורם במערכת בתי המשפט, הודה בשיחה עם אייס כי קשה עד בלתי אפשרי להתמודד עם האינטרנט, הגם שמדי פעם מתקיימים דיונים בנושא. למאירי יש הצעה, שדווקא מכוונת לעבר המחוקקים: \"איסור הפרסום צריך לחול על שמות קטינים, שמות נפגעי עבירה, עדי מדינה, משתפי פעולה, וזהו. כל השאר זה לא רלוונטי. אם המשטרה רוצה לחקור בשקט, אז שתצמצם את מספר האנשים שעוסקים בזה, תעשה מידור, ובכך תצמצם את האפשרות להדלפות. אבל איסורי פרסום בעידן האינטרנט של היום - זה פשוט בטלים בשישים לעומת המציאות\".

נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, מסכימה עם מאירי. \"ברגע שהמידע זולג החוצה ומפורסם, צריך להיות יותר גמישים בנוגע להמשך קיומו של צו איסור הפרסום\", אמרה דורנר לאייס, שמאמינה כי אם רוצים להילחם בפרסומים, צריך למנוע הדלפות. \"בפרשה האחרונה יותר מידי אנשים קשקשו\", מסבירה השופטת דורנר, \"אם מישהו רוצה לשמור סוד, שישמור סוד ריבונו של עולם\".

אם מאירי חותרת בדבריה לשינוי חקיקתי שיבטל כמעט כליל את צו איסור הפרסום, הרי שניצן חן לא תומך בהתערבותו של המחוקק בסוגיה. \"יש דילמה - הרשת החברתית ראויה להיות מחוץ לתחום התערבותו של המחוקק\", הוא מאמין. \"אם צריך לבצע שינויים בחקיקה, צריך להיות עדינים. מערכת המשפט, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, וגם המשטרה והעיתונאים, צריכים לעשות סיעור מוחות לגבי עתידו של מוסד \'צו איסור הפרסום\', הרי השבוע מערכת המשפט התגלתה במלוא מערומיה. צריך לעשות סיעור מוחות ולא בחקיקה, אלא על תקן של תקנות חדשות, נוהג, דרכי פעולה. הרי עד שתתקבל החקיקה, היא כבר תהיה מיושנת ולא רלוונטית\".

מאירי מספרת כי המשטרה כבר החלה בשנה האחרונה להגמיש את התנהלותה בכל הנוגע לצווי איסור הפרסום. \"היו שינויים במשטרה, אמנם מינוריים, אבל היו\", היא מתארת, \"למשל המשטרה מדווחת לכלי התקשורת על כוונה להוציא או להאריך צווי איסור פרסום, מי שאחראי על הוצאת הצו הוא רק אגף החקירות. זה אמור למנוע בלבול ובעיות, אבל זה מספיק ולא נותן מענה לבעיה הגדולה. הפיתרון הוא להיערך מחדש למציאות - שכולל אינטרנט חופשי ורשתות חברתיות. המשטרה חייבת לעשות הערכת מצב ולשנות את התנהלותה, הרי תמיד יהיו הדלפות, והיום יותר קל להפיץ אותן. תמיד יש עורכי דין בתמונה שהם הראשונים להוציא דברים החוצה כדי לפרסם את עצמם\". לדבריה, צריך לעשות תיקון לחוק שיגביל פרסום חקירות רק בסוגיות רגישות, \"כגון האירוע בברנוער למשל\".

השופטת דורנר מסבירה כי צווי איסור פרסום על חקירות שמתנהלות, מוצאים בקלות יתרה לדבריה. \"נכון\", היא מודה, \"לפעמים צריך להגן על החקירה, אבל צריך להגן עליה במשורה - ורק אם יש סכנה לחקירה. ברגע שהסוסים ברחו מהאורווה, צריך להחליט אם אי אפשר יהיה לשמור על זה. החוק בסדר, השאלה איך אוכפים אותו\".
תגובות לכתבה(3):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 3.
    אין טעם יותר לצו איסור פרסום
    יש עתיד 06/2013/16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    במתכונת הנוכחית אין לו שום טעם , הכל כבר היה מפורסם באינטרנט
    סגור
  • 2.
    הכל בפייסבוק ואפילו המשטרה מחפשת שם..
    דניאל 06/2013/14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    תחשבו איזה בזבוז של כספי ציבור. שוב. שעה-שעה וחצי של שופט, כל המנגנון... מפגרים, נמאסתם!
    סגור
  • 1.
    הפרש ההאחרונה לימדה אותנו דבר אחד
    שרית 06/2013/14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    אי אפשר להילחם בטכנולוגיה. הכל היה כבר בחוץ, בית המשפט התנהג בצורה ישנה כזאת, וגרם יותר נזק
    סגור