נראה שישראל היא המדינה היחידה בעולם הדמוקרטי שנפתחו בה מחנות לחינוך מחדש של שופטים האומרים את מה שהם חושבים, דברים הפוגעים בבטן הרכה של הפמיניזןם האלים. אין ספק שסטלין ומאו צה טונג יכולים להיות גאים ב"דמוקרטיה" הישראלית.

אריאנה מלמד יקרה, ביום 5-6-13 פרסמת בפייסבוק פוסט נגד השופט שאמר ש"יש בנות שנהנות מאונס". הבעתי תמיכה בלתי מסוייגת בעמדתך ושיתפתי את הפוסט שלך. את הודית לי על כך בתגובה ששלחת אלי. אבל ביום 21-6-13התראיינת באייס, ושם, באותו נושא של מאבקך נגד השופט והפוסט שלך בפייסבוק, נשאלת: "היו כאלה, גם נשים, שמיהרו לטעון שזה משפט שדה" ולשאלה זו ענית: ” את מתכוונת ליעל ערבה שולדמן, עיתונאית כושלת שחיה בלונדון. . אריאנה, עכשיו אני מבולבלת. הרי הבעתי בך ובעמדתך תמיכה מלאה ובלתי מסוייגת. אז מאיפה באה ההשתלחות הזאת? ולעניין "עיתונאית כושלת" - במשפט הזה שאמרת כשלת בשתי טעויות: (1) אני לא טענתי שההתקפה שלך על השופט היא משפט שדה אלא להיפך - תמכתי בעמדתך. (2) אני לא חיה בלונדון אלא בישראל. אז מי כאן העיתונאית הכושלת? ומי עושה מניפולציות לאמת ? ומכנה אותי שקרנית בלי להניד עפעף כשהעובדות מתנגשות עם האג'נדה שלו כבר אמרתי שזה עצוב כשעיתונאים מתנהגים כאחרוני הטוקטביסטים.

שנונה , חכמה, מעזה. אמשיך לקרוא את הטורים שלך! תודה לך

האיחולים המלבבים ששלחה לשופט שפלט שטות. לאף אחד זה לא נראה מופרע? להזכירכם מה היא כתבה על ההתבטאות הדומה להפליא של גארי יורופסקי? אריאנה מלמד מקללת וקוטלת כאהבת נפשה בפוסטים שלה, אבל כשמישהו כותב לה שהיא שמנה היא נעלבת עד עמקי נשמתה ומאיימת בתביעת דיבה.