מדיה

הקולגות שהיו פורצי דרך, הרב שנתן אישור: הכתב החרדי הראשון בגל"צ מדבר

מיכאל שמש הוא לא החייל הסטנדרטי בתחנה הצבאית, וכדי להגיע לבניין הישן ברחוב יהודה ימית ביפו, הוא נלחם עד הסוף. מחר יתפרסם עימו ראיון במוסף מיוחד של 'מקור ראשון'
כתבי אייס | 
מיכאל שמש, הכתב החרדי הראשון בגל"צ (צילום הדס פרוש, פלאש 90)
התחושה שהוא לא יכול ללמוד יותר יומם ולילה, הלוויה של הרב עובדיה יוסף שהעצימה את הרצון, הפנייה לרב הישיבה וקבלת האישור והעיתונאים עמית סגל ויאיר שרקי שהתוו לו ולשכמותו את הדרך, מיכאל שמש מבני ברק, עוד לא בן 19, הוא הכתב החרדי הראשון בגל"צ, ולאחר שכנועים רבים הסכים להתראיין למקור ראשון, בראיון שיפורסם מחר (יום ו') במסגרת פרויקט מיוחד על המגזר החרדי.
שמש קיווה לא להיות החרדי המחמד של התחנה, זה שגם יסקר את המגזר, וכך קרה. לא מזמן הוא נכנס לתפקידו הרשמי בתחנה ככתב ועדות הכנסת והכתב לענייני ירושלים. "הכי קל היה לקטלג אותי בנישה של הכתב לענייני חרדים, ואני מאוד שמח שזה לא קרה", הוא אמר בראיון. "וזה בלי קשר לקונפליקטים שעלולים להיווצר כחרדי שעוסק בעניינים חרדיים, כי הרי גם ככתב בירושלים יש לי מורכבויות עם חרדים בעיר. עצם הקטלוג הזה לא נכון בעיניי. אני רוצה לעסוק בעוד דברים שהם לא אני".
-אשאל אותך שאלה פרובוקטיבית. יכול להיות שקיבלו אותך בגל"צ כדי להצטייר כליברלים ופתוחים לכל המגזרים, ופחות בגלל הכישורים שלך?
"אני באמת רוצה להאמין שהם קיבלו אותי כי התרשמו שיש לי יכולות עיתונאיות. אני מודע לכך שחלק אומרים שמדובר באפליה מתקנת, אבל העובדה היא שהם היו יכולים לשים אותי איפה שהוא במערכת ולא לתת לי תחום עיתונאי לכסות. בסוף, בקורס אתה נמצא בתחרות עם אנשים שיושבים לידך - מי יותר טוב בעברית, מי מביא יותר סיפורים. כאן שום אפליה מתקנת לא עוזרת, ויש שורה של מבחנים ומשימות שעברתי יחד עם כולם. לילות ארוכים של למידה ומשימות לא פשוטות. אני רוצה להאמין, ואכן מאמין, שזה מה שגרם לאנשי גל"צ להציב אותי בתפקיד, ולא בגלל שאני חרדי".
לדבריו, "לפני הכול חשוב לימוד התורה, ורק מי שמרגיש שאינו מסוגל ללמוד וחושב שיוכל לעמוד באתגרים הרוחניים, שילך להתייעץ עם רבותיו ושיספר להם על רצונותיו. אני יכול לומר מניסיון שהרבנים שלנו מאוד חכמים ופתוחים, ויודעים לתת את ההכוונה הנכונה. בצורה כזו, כמה שיותר חרדים שיגיעו לכאן - החברה החרדית תראה בהם ברכה. כמו שהחברה הזו צריכה פוליטיקאים, כך היא צריכה עיתונאים. אין לנו מושג איך זה היה נראה וכמה יכולנו לגוון, לקדם ולעזור לחברה הישראלית, אם הייצוג בתקשורת היה הולם. הבורות התרבותית, אם כבר הזכרנו אותה, היא הדדית. קח חילוני ממוצע ותשאל אותו מה ההבדל בין בחור ישיבה לאברך, או בין ישיבה קטנה לישיבה גדולה. ברור שהוא לא ידע".
בהיותו חייל חרדי, יש למיכאל שמש, בתנאים מסוימים, אישור ללכת בבגדים אזרחיים. לא מזמן הוא נכח ככתב גל"צ ללא מדים בהארכת מעצרו של הרוצח ממצעד הגאווה, ישי שליסל. כאן הוא חווה חוויה מטלטלת שהבהירה לו עד כמה הוא צועד בדרך הנכונה: "המאבטחים של בית המשפט שאלו אותי מהי קרבת המשפחה שלי לשליסל. אתה מבין? אם אני חרדי ומגיע להארכת המעצר שלו, כנראה שאני קרוב משפחה. את הלך המחשבה הזה אני מנסה לשבור ולשנות. למה שלא יהיה כתב חרדי בגלי צה"ל? במה זה כל כך שונה משאר המגזרים המיוצגים כאן?"
הראיון המלא יפורסם מחר במקור ראשון.  
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה