לא רק הפיצול בערוץ 2 יוביל לירידה משמעותית בצפייה, אלא גם שיטת מדידת הרייטינג שתשתנה החל מ-1 בנובמבר. מאותו תאריך לא יוסרו יותר "פינות" מתכניות הטלוויזיה השונות, והמדידה תכלול את ממוצע הרייטינג של כל דקות השידור של התכנית – כך הצביעו היום (יום ד') חברי הוועדה למדרוג, הכוללת את נציגי ערוצי הטלוויזיה הארציים, הערוצים הייעודיים והרשות השנייה.

מאז החלה המדידה ב-1999, יכלו הערוצים לבקש להסיר "פינות", בתחילת התכנית או מהדורת החדשות ובסופה, כך שבאופן מלאכותי הרייטינג עלה לאחר שהוסרו דקות רבות מהשוליים של התכנית. כך יצא שבפועל היו תכניות בנות שעה, שרק 20 דקות מהן נמדדו, במרכזם, ואין הקצוות – 20 דקות בהחלה ובסוף, לא נמדדו.

באותן פינות, בקצוות התכנית, דאגו עורכיהן ובכירי הערוצים לשבץ ברייקים הפרסומות, שבאופן טבעי מובילים לירידה חדה במספר הצופים - שפורשים לערוצים מתחרים או נוטשים לכמה דקות את הצפייה בטלוויזיה - דבר שהוביל לנתונים מעוותים.

תכניות שהניבו למשל 25%, יכלו לאבד מספר נקודות רייטינג אם היו נמדדות בצורה מלאה. לאורך השנים נעשו מספר ניסיונות לשנות את שיטת המדידה הייחודית הזאת לישראל, אולם הזכייניות התנגדו לכך, ובצדק מבחינתן. בצורה כזו, הן יכולות להציג נתונים גבוהים הרבה יותר מאלה שישנם בפועל.

אגב, אין זה היה עיוות יחידי בנתוני הצפייה. כלי התקשורת (וגם אייס) נוהגים לפרסם את נתוני הצפייה במגזר היהודי, ולא בכלל המגזר (כולל המגזר הערבי, א"כ), מה שמציג נתונים גבוהים יותר לתכניות בקרב הצופים במגזר היהודי. ואולם הסיבה לכך היא שמשרדי הפרסום מתבססים אף הם על נתוני הרייטינג של המגזר היהודי, ולא על כלל המגזר. 

כעת, לצד הפיצול בערוץ 2 שיוביל באופן טבעי לירידה חדה בצפייה של קשת ורשת שייצאו לערוצים נפרדים, גם השינוי במדידה יוביל לנגיסה נוספת באחוזי הצפייה הרשמיים. אגב, בהצבעה היום, תמכו נציגי כל הערוצים בהצעה לביטול "חיתוך הפינות".