פוליטיקאים נוהגים לתקוף לא אחת את התקשורת ולטעון כי היא פרסומים שונים הם "פייק ניוז", אותו צמד מילים שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ העלה לסדר היום במהלך קמפיין הבחירות שלו, והפכו למושג שכיח בכל רחבי העולם וגם אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל מחקר שנערך עבור כנס אילת לעיתונות, חושף את ערוותם של אותם פוליטיקאים כשממנו עולה כי חלק גדול מטענותיהם העובדתיות, כלל אינו נכון.

את המחקר ערכו יפעת מחקרי מדיה בשיתוף מערכת המשרוקית המתמחה בבדיקת עובדות אובייקטיבית ועניינית בשיח התקשורתי באמצעות מחקר עומק. המחקר מיפה את האמירות המתפרסמות במדיה על ידי נבחרי ציבור ואת מידת הדיוק העובדתי שלהן. מטרת המחקר, שממצאיו יוצגו בכנס אילת ה-12 לעיתונות שיערך בשבוע הבא, היא לבחון את שכיחותן של אמירות שגויות והשפעתן על השיח הציבורי בישראל בשנת 2018.

על פי דירוג המשרוקית, 10 הנושאים הבולטים בשיח האמירות העובדתיות של פוליטיקאים ב-2018, נכונות ושגויות כאחד, היו חקירות נתניהו עם 19% מנתח השיח, דת ומדינה ודיוני "הדתה" עם 15%, ומדיניות חברתית-כלכלית עם 14%. הנה החלוקה המלאה.

 

נושא	נתח
חקירות נתניהו	19%
דת ומדינה	15%
מדיניות חברתית-כלכלית	14%
הסכסוך הישראלי-פלסטיני	12%
מבקשי מקלט ומהגרי עבודה	9%
יחסי החוץ של ישראל	9%
בג"צ והפרדת רשויות	7%
יהודה ושומרון	6%
חוק הלאום	5%
תאגיד השידור הציבורי	4%

על פי נתוני יפעת מחקרי מדיה, 75% מההופעות של פוליטיקאים במהלך השנה החולפת במדיה המשודרת הן של נציגי מפלגות הקואליציה ורק 25% מיוחסות לאופוזיציה, בהתאם לכך, האמירות שנבדקו על ידי מערכת המשרוקית בשנה האחרונה מתפלגות באופן זהה. מעל 70% מהאמירות העובדתיות שנבדקו נמצאו כשגויות – במלואן או ברובן, כאשר נציגי הקואליציה הפגינו נטייה גבוהה יותר לאמירות שאינן נכונות - 74% מתוכן התבררו כשגויות, 11% כנכונות בחלקן ורק 14% כנכונות. גם חברי האופוזיציה אינם מדייקים ברוב אמירותיהם כאשר 62% מתוך האמירות שנציגי האופוזיציה הציגו כעובדתיות היו שגויות, 15% נכונות בחלקן ו-23% היו נכונות.

בחלקו האיכותני של המחקר שיוצג בכנס אילת, נבחנו השפעתן של 33 אמירות על השיח הציבורי, שזוהו על ידי מערכת המשרוקית כשגויות. חלק זה התמקד בכמות האנשים שנחשפו לאמירות אלה בכתבות פולו-אפ וברשת, סך הנחשפים לתיקון העובדתי לאמירה באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות וסקר דעת קהל לבדיקת שיעור מכלל הציבור הזוכר את האמירה כיום ולבדיקת שיעור מכלל הציבור שחושב כי האמירה נכונה. נמצא כי החשיפה הממוצעת הכוללת לאמירה שאינה נכונה עומדת על 495 אלף איש, חשיפה ממוצעת לתיקון העובדתי של אמירה עומדת על 205 אלף איש - פי 2.5 פחות מרמת החשיפה לאמירה שגויה או בדויה. פועל יוצא לכך הוא שאפקטיביות של פייק-ניוז גבוהה בהרבה מהתיקון שיגיע לאחר מכן. הזכירות הציבורית הממוצעת לאמירה שגויה עומדת על 11% בעוד מידת האמינות הממוצעת שמקנה הציבור לאמירה שגויה עומדת על 77% - נתון גבוה למדי.

עוד נמצא במחקר כי מעל מחצית מהאמירות השגויות היו אמירות "מתחת לרדאר", שזכו לחשיפה יחסית נמוכה אך לא תוקנו מעולם. אמירות שגויות שזכו לתיקון משמעותי בהיקף דומה או גבוה יותר מהחשיפה המקורית לה זכו עומד על כ-30% מהאמירות והאמירות המשפיעות ביותר שהיו שגויות ולא זכו לתיקון משמעותי עומד על כ-15% מסך האמירות. עוד נמצא במחקר כי בנוסף לכך שרוב האמירות השגויות המתפרסמות בבמות תקשורת מרכזיות, נוגעות לנושאים בראש סדר היום, אלה מהן שמועברות באמצעות נאום או הודעה לעיתונות הן בעלות השפעה רחבה. כמו כן, האפקט של תיקון אמירה לא נכונה על ידי כלי תקשורת מרכזי הוא עצום.

על פי המחקר, האמירות הלא נכונות בעלות החשיפה הרחבה ביותר היו של ראש הממשלה נתניהו בנאום לתקשורת בסוף אפריל השנה, כשאמר כי "איראן נדרשה בהסכם הגרעין להתוודות בפני סבא"א בעניין תכניתה הגרעינית, זה היה תנאי חד משמעי לקיום ההסכם". לאמירה, ששודרה בכלל המהדורות וזכתה לפולו-אפים רבים במדיה וברשת ולא זכתה לניסיון תיקון חיצוני מסוקר, נחשפו 7 מיליון איש, כאשר 22% מהציבור זוכרים אותה ו-88% מקנים לה אמינות גבוהה.

גם מקומו של שר הפנים אריה דרעי לא נפקד, כשאמר בתחילת יוני השנה ש"על פי תקנות הממשלה, המוסמך היחיד להגיש הצעות חוק בנושא הגיור הוא שר הפנים". ציטוט זה שולב בהודעה לעיתונות וזכה לחשיפה ב-30 כתבות במגוון כלי תקשורת. לאמירה זו, שגם היא לא זכתה לתיקון חיצוני מסוקר, נחשפו 4.2 מיליון איש, זוכרים אותה 8% מהציבור ושיעור האמינות המוקנה לה בקרב הציבור גבוה יחסית ועומד על 78%.

ואילו ח"כ יאיר לפיד, שרואה עצמו כמועמד לראשות הממשלה, אמר בכנס המשפיעים של חברת החדשות שנערך בתחילת ספטמבר, כי "מאז הקמת הממשלה הזאת, מחירי הדירות עלו ב-13% ומחירי המזון ב-8%". לאמירה שסוקרה באתרים MAKO ורשת (המפרסמים את תכני חברת החדשות, א"כ) נחשפו 635 אלף איש. זוכרים אותה בקרב 13% מהציבור ו-80% מקנים לה שיעור אמינות גבוה.

יאיר לפיד (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

ח"כ מיקי זוהר אמר בגלי צה"ל באמצע אוגוסט כי "מי אמר שאירוח אירוויזיון זה 150 מיליון שקל? לא עשו אירוויזיונים ב-30-40 מיליון שקל?". לאמירה זו נחפשו 220 אלף איש. למרות שתיקון לאמירה זו מטעם המשרוקית פורסם ב-ynet ובגלי צה"ל ונחשפו לו מספר גבוה יותר של 1.7 מיליון איש, שיעור האמינות הציבורית לאמירה המקורית והלא נכונה עומד של 76%.

ח"כ דוד ביטן, לשעבר יו"ר הקואליציה, אמר לגלי צה"ל בסוף מאי כי "בצפון תל אביב הרבה מאד לא מתגייסים", אמירה אליה נחשפו 434 אלף איש. לתיקון לאמירה שפורסם באתר וואלה,  לדיון בנושא בערוץ עשר, לאייטם בגלי צה"ל ולשיח בנושא ברשתות החברתיות נחשפו 1.5 מיליון איש, אך שיעור האמינות הציבורית לאמירה הלא נכונה של ח"כ ביטן עומד על 75%.

"ריבוי האמירות שאינן נכונות בעייתי במיוחד לאור האמינות הגבוהה שהציבור עדיין מקנה למה שנאמר בתקשורת על ידי פוליטיקאים, בניגוד אולי לפרשנויות שהתקשורת עצמה מייצרת", אומר שחר גור, מנהל יפעת מחקרי מדיה. "אמינות זו באה לידי ביטוי בהשפעה על דעת הקהל ומדגישה את הצורך להגביר את בדיקת העובדות ולשלבה בשיח האקטואלי בזמן אמת".

בועז רקוץ', מנכ"ל המשרוקית הוסיף כי "רוח התקופה אמנם מלמדת אותנו ששיח רגשי ונרטיבי הוא גם העוצמתי ביותר, אך אלו הטוענים כי 'בימינו אין משמעות לעובדות' שוגים. המחקר מלמד אותנו שהעובדות חיוניות, ולמעשה מוכיח שנית את מה שאנחנו כנראה מנסים בכוח לשכוח - אם עובדות היו ׳פאסה', לא היה נעשה מאמץ גדול כל כך לייצר עובדות אלטרנטיביות. ליבוי רגשות לא באמת מספיק, וצרכני האקטואליה עדיין מחפשים עובדות בכדי להיאחז בהן תוך עיצוב השקפת עולמם. שיח ציבורי מועיל, ענייני ולא הרסני - מצריך לפני הכל שמירה על מעמדן של העובדות".