"תחום המדיה בכלל וסגמנט הווידאו והטלוויזיה בתוכו, עברו בעשור האחרון שינויים דרמטיים. ב-2009 הטלוויזיה המסחרית זכתה להכנסות פרסום של כ-1.5 מיליארד שקל. מקץ עשור, האוכלוסייה גדלה ביותר מ-20%, ההוצאה לצריכה פרטית גדלה ביותר מ-60% - אולם שוק המדיה והפרסום נותר בגדול ללא שינוי", כך אמר שלי תשובה, שותף בחטיבת הייעוץ האסטרטגי ומוביל מגזר הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בפירמת הייעוץ וראיית החשבון Deloitte בפתח כנס "עתיד הטלוויזיה והווידאו" שקיימה Deloitte השבוע בתל אביב.

לדבריו, "השינוי המרכזי, הדרמתי, היה המעבר של תקציבים מעיתונות מודפסת לאינטרנט ובעיקר, לגוגל ופייסבוק. ישראל מאופיינת כשוק קטן ומבודד יחסית, לכן שחקנים גלובליים מגיעים לישראל מספר שנים לאחר פריצתן בשווקים בחו"ל. לפיכך, לשחקנים המקומיים יש תקופת היערכות ארוכה יותר לשינויים מאשר במדינות גדולות אחרות כדוגמת ארה"ב".

בכנס לקחו חלק כ-100 בכירים בתעשיית הטלוויזיה, הווידאו, הפרסום והדיגיטל. תשובה התייחס גם למיזוגים עתידיים בענף המדיה, על רקע המיזוג בין רשת 13 לערוץ עשר: "המיזוגים יהיו גם רוחביים בין ערוצי ברודקאסט וגם אנכיים, בין פלטפורמות או חברות תשתית לבין גופי תוכן. הבעיה יכולה להיות בתקופת ההיערכות לאחר המיזוג ובניסיון של שני הצדדים לכבוש נתחי שוק יציבים".

עומר ניצני, סמנכ"ל מכירות באתר mako, אמר: "20 שנה בקשת לימדו אותי שכל שנה מכריזים על מותה של הטלוויזיה הליניארית. אני משתדל להגיע בשחור לעבודה כדי להיות מוכן כשההלוויה תצא, וזה לא קורה כי הצרכן הישראלי מחובר בתרבות שלו לראות טלוויזיה, כאשר השיא של הצפייה זה במהדורת החדשות. ישראלים אוהבים בידור, אוהבים שמפתיעים אותם, הם מגיעים כל ערב לצפות בטלוויזיה. בין 50-70% צופים בטלוויזיה. לצד זה, אנחנו יודעים שכל התכנים שאנו משדרים בטלוויזיה משודרים גם בדיגיטל. אם פעם בקשת היה סוג של ויכוח בין אנשי הטלוויזיה והדיגיטל עד כמה תכני הדיגיטל יפגעו ברייטינג, אנחנו רואים היום שזה לא פוגע, ה-VOD מייצר צפיות וקידום קהלים אחרים במקביל".

ניצני ציין עוד כי "תעשיית הטלוויזיה חיה ובועטת, הרייטינג המצרפי מטורף. האימפקט של הטלוויזיה עבור מפרסמים - אין לו אח ורע בעולם". לגבי העתיד הוא ציין כי "ברור שהדיגיטל יגדל אך קשה להתנבא בארץ, ויחד עם זאת, האימפקט של הטלוויזיה לא ירד, הטלוויזיה תשמור על כוחה, היא חזקה בישראל ויהיה שילוב בין השניים שיצור משהו חדש".

בניגוד לניצני, טוען אמיר וייס, מנכ"ל מקאן דיגיטל, כי "הטלוויזיה כמו שהיא היום - אני לא רואה את זה ממשיך, זה ייגמר. יהיו פרסומות על מסך הטלוויזיה אבל זה יתנהל בצורה אחרת. אין לי yes או HOT, יש לי סמארט TV, אני רואה חדשות באפליקציה שהיא OTT. שידור פרסומת אחת לכולם היא עניין של זמן וזה ימות. תהיה פרסומת מותאמת לבן אדם לפי דאטה שיש לנו ואלמנטים נוספים. מה שקורה היום בעולם זה מלחמת גוג ומגוג, כל השחקנים בעולם מנסים לעשות הכול. חברות מייצרות לעצמן נכסי דאטה, נכסי תוכן ופלטפורמות שדרכן אפשר להפיץ את התוכן, ורואים את זה בארה"ב ובאירופה. כל אחד מנסה להיות גם וגם וגם, ולדעתי זה לא אפשרי - זו מלחמה שעולה הרבה מאוד כסף. בסוף כנראה, אלא אם כן הרגולציה תתערב בצורה אגרסיבית - נמשיך לראות מונופולים, דואופולים או טריופולים, שככל הנראה יהיו אמריקאים".

גל תורג'מן, מנכ"ל ארטימדיה טוען כי גם בעתיד התוכן הנצפה ביותר יהיה תוכן טלוויזיה, רק אופן הצריכה יתפזר על פני מגוון מסכים, ואין סיבה שהברודקאסטים לא יהיו שם. "באופן עקבי אנחנו רואים גידול בצפייה בווידאו בדיגיטל בעולם בכלל ובארץ בפרט והמגמה צפויה רק להמשיך ולגדול. גם בעתיד יהיה משקל רב לתוכן מקומי ובכלל לייצור תוכן ולמי שלא עוסק בייצור תוכן כמו הפלטפורמות הבינ"ל צפויה להיווצר בעיה. אומרים שנטפליקס היא דוגמה לחברה שמשנה את התכניות העסקיות שלה ומתאימה עצמה לשוק - לדעתי זו דוגמה לחברה שמצליחה להשמיד את האסטרטגיה העסקית שהצליחה לה ובונה אסטרטגיה חדשה. נטפליקס צריכה למצוא מודל אחר של הכנסות אחרת היא לא תשרוד".

סמנכ"ל השיווק של קבוצת ZAP Group, עמית שגיא, אמר כי "הנושא הקהילתי הולך ומתחזק בישראל ובעולם, ויש יתרון משמעותי לגופים לוקאלים. התוכן יהפוך להיות עוד יותר אזורי וקהילתי ומקומי, במיוחד בישראל, את הצרכנים מעניין מה קורה בסביבה שלהם. אני רואה בתוכן גם תת-מגמה שאני קורא לה 'מיקרו-לוקאלי' - תוכן שיהפוך להיות הרבה יותר אזורי וקהילתי. הצרכנים היום הם גלובליים ולוקאלים - הם צורכים תכנים מנטפליקס ובמקביל צופים ב'כוכב הבא'".

שגיא התייחס גם לנושא הפרטיות של הצרכן וטען כי "צריך להתייחס לפרטיות כאל מטבע. אנשים מוכנים לשלם במטבע הזה עבור שירות או מוצר. וכמו כל דבר בחיים, לאנשים שונים כל שירות או מוצר מסוים שווה סכום אחר. הבן שלי בן ה-15, למשל, פרטיות בכלל לא מעניינת אותו. מבחינתו זה טבעי, אני קצת יותר מוטרד אבל גם אני מוכן לשלם עבור מוצרים מסוימים במחיר איבוד פרטיות וחשיפה. לכל אחד יש את הגבולות וצרכי הפרטיות שלו. התנהגות הצרכנים היא שונה אל מול כל ספק".

לדברי אורן רוזמן, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי ברשת, "בדיון על טלוויזיה ודיגיטל, לאט לאט הגבול מטשטש והופך להיות לא ברור, ותיווצר שפה חדשה. אנשים הם לא חד-ממדיים; מי שצופה בנטפליקס לא יפסיק לצפות בטלוויזיה ליניארית או בשידור חי או ב'אח הגדול'. הם עושים גם וגם, צופים בתוכן בדיגיטל ובטלוויזיה בסיטואציות שונות, ולכן, שני הדברים האלה חיים יחד. עדיין יש ביקוש לתוכן ישראלי איכותי, עדיין קיימת מדורת שבט. התחרות על הזמן הפנוי של הצופה היא רחבה, בטח שאנשים צופים בדיגיטל מחוץ לסלון שלהם".

רוזמן הוסיף עוד כי "יהיה קשה למנוע מחברות בינלאומיות להיכנס לשוק, והן נכנסות בעוצמה. התפקיד של הרגולטור הוא קריטי בכל הקשור לפלטפורמות הבינלאומיות שנכנסות לשווקים מקומיים. יכול להיות להן כוח אדיר בתעשייה מקומית אם לא יבלמו אותם".