מדיה

הבריטים Vs פייסבוק: "גנגסטרית דיגיטלית שמרגישה מעל לחוק"

דו"ח ה-DCMS הוגש לפרלמנט וכצפוי הוא מסמן את פייסבוק כפורעת חוק עליה יש להחיל רגולציה קפדנית ומיסוי וחקירה של שוק הפרסום בסושיאל עם פתיחת ספרי חשבונות
משה בנימין | 
רשתות חברתיות (צילום Istock)
לאחר 18 חודשים של חקירה יסודית, הלילה (יום ב') בחצות שעון אנגליה פרסמה ועידת ה-DCMS של הממשלה הבריטית (Digital, Culture, Media and Sport committee) את הדו"ח הסופי שלה בחקיר, "הפייק ניוז והדיסאינפורמציה" שניהלה כנגד פייסבוק. 
הבריטים הובכו מפרשת קיימברידג' אנליטיקה שעל פי החשד השפיעה על תוצאות הבחירות בארה"ב וכן על ההחלטה לצאת לברקזיט, והתנהלה מתחת לאפם תחת חברת האם הבריטית SCL Group. מארק צוקרברג זומן על ידי הפרלמנט הבריטי לבוא ולהעיד אך סירב ל-3 בקשות מטעמו.
במקביל וייתכן שעם לא מעט מוטיבציה להשיב לפייסבוק את גמולה הבריטים השיקו את ה-International Grand Committee - ועידה שאליה זומנו נציגים מ-8 מדינות נוספות (ארגנטינה, בלגיה, ברזיל, קנדה, צרפת, אירלנד, לטביה וסינגפור) כדי לבחון את עומק הדיסאינפורמציה ברשת ואת יכולתה הזדונית לעוות, לשבש, להפריע וליצור חוסר יציבות. במסגרת זאת הבריטים גם הניחו את ידם על מסמכי התביעה של חברת Six4Three כנגד פייסבוק, מהם נשלפו לא מעט תכתובות חסויות ששפכו אור על מידע שלא היה נגיש לציבור ולכאורה מוכיח את הפער בין מה שידעה פייסבוק על המתרחש לבין תגובתה לאירועים ומה שאמרה לציבור שידעה. 
הדו"ח המלא על 111 עמודיו אינו אסופה טרחנית של סיכומים, עדויות והסברים אלא חומר הגלם שעליו צפויה הממשלה הבריטית לבסס חקיקה חדשה וקפדנית כנגד פייסבוק וחברות דיגיטל אחרות שעושות שימוש במידע על הגולשים למען מטרות מסחריות. "מה שצריך להשתנות" נכתב בדו"ח, "היא אכיפה של שקיפות גבוהה יותר של הזירה הדיגיטלית, כדי להבטיח שאנחנו יודעים מהו המקור לתוכן שאליו אנחנו נחשפים, מי שילם עליו ומדוע מידע זה נשלח אלינו. אנחנו צריכים להבין את אופן הפעולה של חברות הטק הגדולות ומה קורה למידע שלנו; פייסבוק מרוויחה את כספה על ידי מכירת גישה לדאטה של הגולשים באמצעות כלי הפרסום שלה. היא מגדילה את ערכה באמצעות חתימת הסכמי שיתוף דאטה מקיפים והדדיים עם מפתחי אפליקציות מובילות שרצות על הפלטפורמה שלה".


פייסבוק. משתמשת בכוחה לרעה כדי לקבוע מי ירוויח ומי יפסיד
מעבר לאינטרס הלאומי לפקח על פייסבוק ולהדק את הרגולציה כדי למנוע הפצת מידע שקרי, דו"ח ה-DCMS מצביע על ההשפעות השליליות ההרסניות שיש לחברות הסושיאל ובראשן פייסבוק על החברה והאנושות. "האפקט השלילי של הטכנולוגיה לא מופיע במאזני חברות ההייטק אלא במאזני החברה והחיים בה, לרבות אבדן הקשב, בריאות הנפש, בלבול במערכות יחסים בין אישיות, סכנה לדמוקרטיה וסוגיות שנוגעות לילדים". 
כל אלו הם פועל יוצא, שרק יחמיר, בעקבות ה"מיקרו-טרגוט המדויק של הודעות ומסרים שגורמים לגולשים לפתח עמדות שליליות על עצמם ועל אחרים. עיוות שיחמיר עוד יותר בעקבות השימוש בתרמיות כגון קטעי אודיו ווידאו שנראים ונשמעים כמו אדם אמיתי שאומר משהו שאף אדם מעולם לא אמר". 
הדו"ח הבריטי מציג את ההיגיון הלוגי שלו להצפת המידע השקרי בפייסבוק בכך שהאלגוריתם של החברה מנסה להנגיש לגולשים תוכן חדשותי מדויק ככל האפשר עבורו. האלגוריתם בוחר תוכן שמבוסס על היסטוריית הגלישה של המשתמש, רשת החברים שלו ומיקומו. מכיוון שמודל ההכנסות של החברות הללו בנוי על הכנסה ממכירת פרסום ומכיוון שהשורה התחתונה היא רווח, כל צורה של תוכן שמגדילה את הרווח מועדפת על ידי האלגוריתם שידחוף ויקדם תמיד תוכן שלילי מעצם העובדה שתוכן נגטיבי הוא זה שהגולשים משתפים יותר מכל תוכן אחר. 
כפי שפרסמה בדו"ח הביניים לפני כחודש, ה-DCMS מציגה עדויות מתוך מיילים פנימיים של פייסבוק מהם עולה כי החברה ניהלה "רשימה לבנה" של 5,200 חברות שלהן, למרות ההחלטה לחסום גישה של אפליקציות לחברים של חברים, הייתה עדיין היכולת "מתחת לשולחן" ובאמצעות "הסכמים שנחתמו בין הצדדים" גישה לחברים של חברים.
בין החברות שהאפליקציות שלהן עדיין אספו מידע במסגרת "הרשימה הלבנה" נמנות נטפליקס, AirBnb ו-Lyft. מהמסמכים שנחשפו עולה כי ההסכמים של חברות אלו מול פייסבוק נחתמו תחת הכותרת: Private Extended API Addendum. הסכם זה אפשר למפתחי אפליקציות גישה למידע שאינו נגיש בדרך כלל עבורם, כגון תמונות, וידאו, הודעות וחיבור לרשימת אנשי הקשר בטלפון. לפייסבוק הייתה שמורה האפשרות להפסיק את זרימת המידע למפתחים לפי החלטתה. 

שלב ההמלצות: מיסוי, פתיחת ספרים, רגולציה חיצונית, קוד אתי

בשלב המסקנות וההמלצות שחותם את הדו"ח הסופי של ה-DCMS, הוועידה ממליצה לפרלמנט הבריטי להדק את הפיקוח על חברות הסושיאל ולדרוש מהן להפסיק להסתתר מאחורי הטענה שהן בסך הכל פלטפורמה ולכן אינן אחראיות לרגולציה על התוכן המועלה דרכן. ההמלצה בעניין זה היא ליצור הגדרה חדשה לחברות אלו, לא תחת הכובע של כפלטפורמה או פאבלישר, וכזו שמפקידה בידיהן את האחריות. בדרך זו החברה כגון פייסבוק תישא באחריות פלילית לתוכן שמוגדר כפוגעני ומופץ דרכה.
כמו כן הוועידה ממליצה על רגולציה עצמאית-חיצונית כנגד פייסבוק ואחרות לצד קוד אתי מחייב שיעניק לרגולטור העצמאי כח סטטוטורי לנטר את פעילותן של חברות הדיגיטל. מהלך שכזה, הם מסבירים, יוביל לרגולציה אפקטיבית מהסוג שמלווה כיום את גופי האופליין כגון הטלוויזיה. לרגולטור המפקח תהיה הסמכות לקנוס את פייסבוק ואחרות במידה ולא יעמדו בתנאי הקוד האתי. 
בנוסף, לגוף הציבורי שבראשו הרגולטור תהיה הסמכות לדרוש מפייסבוק מידע רלוונטי לחקירות שאותן הוא מנהל. מידע זה כולל את הזכות לבדוק ולברר איזה מידע פייסבוק מחזיקה בנוגע לאדם כלשהו במערכותיה, במידה וגולש דורש מידע שכזה. לגוף זה גם תינתן הגישה למנגנון האבטחה והאלגוריתם של חברות אלו, כדי לבדוק האם הן פועלות באופן אחראי. הגוף גם ישמש ככתובת עבור הציבור לתלונות כנגד חברות סושיאל. 
בהרחבה של הגבלת השימוש במידע על הגולשים, הוועידה גם ממליצה לאמץ את מסקנות ה-ICO - הרשות להגנת המידע הבריטית - לפיה גם מידע שהוא נגזרת או תולדה של מידע על גולשים צריך להיות מוגן תחת החוק כפי שמידע פרטי מוגן ושמור. הדגש בסעיף זה נוגע לתקופות שבהן רצים קמפיינים פוליטיים ברשתות חברתיות. 
המלצה נוספת היא להטיל מיסוי על חברות כגון פייסבוק שבאמצעותו תמומן פעילותה של הרשות להגנת המידה ה-ICO שמפקחת על הגנת המידע של הגולשים בחברות סושיאל. על פי ההצעה שהועלתה ב-2018, משנת 2020 ייגבה מס של 2% מכל חברת דיגיטל-סושיאל. 
הדו"ח קורא גם לפיקוח של הרשות האחראית על תחרות ושווקים CMA - המקבילה הישראלית לרשות ההגבלים העסקיים. במסגרת זו, ההמלצה היא לערוך בדיקה קפדנית של מחזורי הפרסום בתחום הסושיאל כולל פתיחת ספרי חשבונות של הצדדים הנוגעים לדבר. בהתבסס על פרסום מסמכי התביעה של חברת Six4Three כנגד פייסבוק, הוועידה ממליצה לחקור האם פייסבוק ספציפית עבדה בצורה שעברה על חוקי התחרות (הגלבים עסקיים) והאם בתוך כך היא השתמשה בכוחה כדי לקבוע באופן לא הוגן מי החברות שיצליחו ומי החברות שייכשלו.  
"אנו מקווים", נכתב בדו"ח, "שהממשלה תקח לתשומת ליבה כשהיא בוחנת את התחרות בשוק הבריטי באפריל 2019. אסור שחברות כגון פייסבוק ינהגו כגנגסטריות דיגיטליות בעולם האונליין כשהן מרגישות שהן מעל לחוק".
השפעה על גולשים בקבלת החלטות פוליטיות: "הרבה יותר שכיח מאשר אנשים חושבים"
הסוגיה הפוליטית, ההתערבות בבחירות בארה"ב ובמשאל העם על הברקזיט ויציאה מהאיחוד האירופי שהייתה זו שיותר מכל הולידה את הצורך לבדוק ולבחון את מעשיה של פייסבוק זוכה מטבע הדברים לפסקה משלה. לטענת היושבים בוועדת ה-DCMS, פרשת קיימברידג' אנליטיקה מדגישה את העובדה שמידע גולשים היה ועדיין בשימוש נרחב של חברות פרטיות כדי לטרגט אנשים, לרוב בהקשר פוליטי, כדי להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלהם. "זה הרבה יותר שכיח מאשר אנשים חושבים". 
המחקר בן השנה וחצי כנגד פייסבוק וחברות דיגיטל, טכנולוגיה וסושיאל קידם גם את הצורך בהגדרה משפטית חדשה של קמפיין דיגיטלי ומאפייניו, לרבות הגדרה של מאפיינים מקובלים ומוסכמים שמציינים מהו קמפיין פרסום פוליטי. בנוסף, ההמלצה היא לבחון את תפקידם של קמפיינים שאינם ממומנים וקבוצות פייסבוק שמשפיעות על תהליכים כגון בחירות ומשאלי עם. 
החוק שמסדיר את נושא הבחירות בבריטניה אינו מתאים לזירה הנוכחית ועליו להשתנות כדי לשקף את השינויים שחלו על קמפיינים פוליטיים ואת המעבר מחלוקת עלונים ושלטי רחוב לזירת האונליין, עם קמפיינים מיקרו מטורגטים. בהתאם, נדרש שתהיה: שקיפות מוחלטת של קמפיינים פוליטיים באונליין, שכוללים גם הערה ברורה וקבועה לצד כל קמפיין פוליטי ממומן, וידאו או מודעה, שבה מצוינת זהות המפרסם. 
 
תגובות לכתבה(0):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה