האם הימין אלים יותר כלפי עיתונאים, או ש"שנאת החינם" היא נחלת הכלל? מני אברהמי, מנכ"ל קבוצת יפעת, הציג בדיקה ברשתות החברתיות שנערכה לקראת הסקר על האלימות ברשתות החברתיות, על עיתונאים מכל קצות הקשת הפוליטית סופגים אלימות ואיומים. עוד לפני כן, תיאר כתב ישראל היום באזור חיפה, דניאל סיריוטי, את אותו ערב בו הותקף קשות בשל היותו עיתונאי, לאחר שסיום עבודה עיתונאית.

בתחילת הפאנל סיפרה יו"ר חדשות 12, עו"ד תמי רווה, כי "סומנו עיתונאים ספציפיים, ובוודאי שאנחנו מרגישים את זה. לא בכדי הוצמדה לגיא פלג אבטחה. רק אתמול הקריא לי אוהד חמו (הכתב לענייני ערבים של חדשות 12, א"כ) את הקריאות נגדו ברשתות החברתיות. אני רוצה להראות עד כמה הכל צבוע. ניקח את הדבר הזה של הקדיש, כשעודד בן עמי ואמנון אברמוביץ' אמרו מה שאמרו. יכול להיות שהייתה קונוטציה שהם לא התכוונו אליה. לכן אבי וייס (מנכ"ל חדשות 12, א"כ) קרא להם וביקש מהם כי בזמן הזה צריך להיות יותר רגישים. הם אמרו שלא הייתה להם כוונה לפגוע, והם התנצלו בימים שלאחר מכן. אז בתחילה תקופו אותם על מה שאמרו, ולאחר מכן תקפו אותם על זה שהתנצלו. מימין ומשאל אין גבול להסתה. זה מצב שאנחנו חווים אותו ביום יום וזה דבר מדאיג". 

נציב תלונות הציבור ברשות השנייה, דוד רגב, סיפר כי ב-2018-2019 עשרת אלפים תלונות מתוך כלל התלונות, עסקו באמירות של מגישים. תלונות זה דבר ראוי, אבל השאלה מה נכתב בתלונות: מאות תלונות הכילו אלימות, ברמה של 'נפגע בו', קללות, 'אשפה אנושית', 'למה הוא (אברמוביץ', א"כ) לא נשרף'". 

אחת הנשים המתוקפות ברשתות החברתיות היא ג'ודי שלום ניר מוזס: "בבוקר אני מקבלת כמעט את כל העיתונים, ואז אני מוציאה את מה שיש לי בטוויטר. אני מקבלת קללות כמו זקנה, מוצצת, וכו'. חלק מפרופילים בלי תמונות או עם תמונות של ביבי. אני רואה חד משמעתית שזה מאורגן. יש גם איומים: תמותי, אני אבוא לגמור אותך, מזוינת - תשרפי בגיהנום, שרמוטה".

כשנשאלה על ידי מנחת הכנס שרון כידון האם היא מפחדת והגישה תלונה במשטרה, ענתה שלום ניר מוזס: "אני פוחדת רק מהילדים שלי וממחלות שאין להן מרפא. אני אומרת שזה שיש גוף מאורגן שמרשה לעצמו לדבר ככה, זה אותם טקסטים. זה לא מזיז לי מה שכותבים לי. גם אם האנשים האלה שמארגנים את זה, יש דבר לתקוף ולבקר, אבל שפת הביבים האלה זה עלוב".

שמעון ריקלין, איש ערוץ 20, התאמץ לא להתפרץ לדבירהם של חברי הפאנל, אבל כשקיבל את זכות הדיבור, הוא התקשה לסיים את דבריו בשל הפרעות: לדבריו, "אני הולך ברחוב בתל אביב, העיר בה אני עובד, וסופג קללות ולפעמים גם דחיפות. ממה ששמעתי עד עכשיו נשמע כאילו הכל בסדר, חדשות 12 בסדר גמור. האם הציבור מטומטם? התקשורת לא מועלת בתפקיד שלה? לציבור נמאס מזה. כשאתם (פונה לרווה, א"כ) שמים באולפן שישי 5 גברים מהשמאל, ומשחילים את עמית סגל כי חייבים מישהו עם כיפה, אז אתם בוגדים בציבור".

בהמשך תקף ריקלין את העסקה האפלה לכאורה בין התקשורת, המשטרה והפרקליטות, שלדבריו מתרחשת רק בישראל מתוך כל העולם המערבי. לדבריו, התקשורת לא מבקשת את הפרקליטות ואת המשטרה, ובשל כך איבד הציבור את האמון בתקשורת.