שר הבינוי והשיכון, יעקב ליצמן, הודיע על התפטרות מתפקידו בשל הכוונה להטיל סגר כללי בחגים. במכתב ששלח לראש הממשלה נתניהו, הודיע ליצמן כי יעזוב את משרדו ויחזור לכהן כחבר כנסת לפי החוק הנורבגי.

ליצמן נימק את המהלך בכך שסגר מלא זו "החלטה קשה שתדלל ותקטין משמעותית את כמות הבאים לבתי הכנסת בראש השנה וביום כיפור". לפי ליצמן, המהלך יפגע במיוחד "ברבבות אלפי יהודים, ממגוון אוכלוסיות שונות, חלקם כאלה שזו בשבילם פעם יחידה בשנה שהם נוהגים להגיע לתפילה בבית הכנסת". 

עוד הסביר יו"ר יהדות התורה כי חזר על התנגדותו לסגר מלא בחגים בכל פורום שהוא - בקבינט הקורונה, בדיוני הממשלה, בשיחות עם נתניהו עצמו ועם חברי קבינט נוספים וגם בכלי התקשורת. "הדגשתי שאין להמתין עם עליית נתוני התחלואה בקצב הזה, וכי היה צורך להחליט על סגר כבר מלפני חודש או לפני שבועיים - ולא בחגים", כתב.

כמו כן, האשים ליצמן את הפרויקטור פרופ' רוני גמזו, שלטענתו הסביר לו שאין כוונה לסגר בחגים, ותקף: "לצערי הוכח שצדקתי בדבריי וההחלטה לסגר מלא בחגים סומנה מראש, תוך סיכון מיותר ועליית התחלואה במשך הזמן".

על התחייבויותיו של ראש הממשלה כלפיו, כתב ליצמן כי "התברר כי גם הסיכום הופר וכי החלטה להטלת סגר מלא לא תאפשר הפעלת בתי הכנסת בחגים לפי מתווה נומה, בניגוד למסוכם במפורש בינינו". 

בשעה זו מתקיים הדיון הגורלי בממשלה בסוגיית הסגר הכללי בחגים. הכוונה היא להטיל סגר החל מיום שישי בבוקר, כאשר מספר חברי כנסת ושרים הודיעו שיצביעו נגד המהלך. ליצמן כאמור, היה זה שהלך הכי רחוק, ואיים להתפטר בשל סגר שלא יאפשר קיום תפילות במהלך החגים - כך פרסמה לראשונה דפנה ליאל.

בתוך כך, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, פרסמה תחזית קודרת לפיה הטלת סגר נוסף תוביל לעלייה של לפחות 100 מובטלים, נתון שנתמך על ידי הביטוח הלאומי שצופה 200-100 אלף מובטלים חדשים. לפי התחזיות הקודרות, שנת 2020 תסתיים עם כ-800 אלף מובטלים. עלות הסגר למשק הישראלי מוערך בכ-20 מיליארד שקל.