זכורה במיוחד הכרזתו של הבר על מותו של רבין ב-4 בנובמבר 1995: "ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה, בצער רב וביגון עמוק, על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין, אשר נרצח בידי מתנקש הערב בתל אביב. יהי זכרו ברוך". ההכרזה נצרבה בתודעתם של ישראלים רבים, והפכה לאחד מהאירועים הזכורים מאותו ערב.

פוליטיקאים ואנשי תקשורת רבים ספדו להבר לאחר מותו. ראש הממשלה נתניהו כתב: "אני מצר על פטירתו של איתן הבר, שהיה מעמודי התווך של העיתונות הישראלית במשך עשרות שנים. הבר קנה לו שם כאיש-עט יסודי ואמין. ביטחון ישראל עמד בראש מעייניו, והוא כתב עליו בלשון בהירה, מקורית ומרתקת. ספריו הרבים, שמעשירים את מדף הספרות הצבאית, הם בעלי ערך היסטורי".

עוד כתב ראש הממשלה: "איתן הבר סייע לכמה ממנהיגי המדינה, ובראשם יצחק רבין ז''ל. לעולם לא נשכח את הודעתו הנרגשת והדרמטית על הרצח המזעזע. כמנהל לשכת ראש הממשלה הוא היה חדור שליחות ומסירות לתפקידו. בין היתר נמנה עם הצוות שסלל את הדרך להסכם השלום עם ירדן. אני זוכר את שיחותיי הרבות איתו לאורך השנים, ואת התובנות שדליתי מתבונתו ומניסיונו. תנחומיי הכנים מסורים לבני משפחתו". 

שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ כתב: "איתן הבר יהיה נצור לעד בזיכרון הלאומי, כמי שהיה שם בזמן שההיסטוריה של מדינת ישראל נכתבה, והוא לא יישכח ממנה. זכיתי להכירו מקרוב אחרי שחרורי מצה"ל, אדם חד מחשבה ולשון שאהבתו למדינת ישראל שזרה את חייו בתולדותיה. יהי זכרו ברוך".
 

איתן הבר ז"ל יהיה נצור לעד בזיכרון הלאומי, כמי שהיה שם בזמן שההיסטוריה של מדינת ישראל נכתבה, והוא לא ישכח ממנה. זכיתי להכירו מקרוב אחרי שחרורי מצה"ל, אדם חד מחשבה ולשון שאהבתו למדינת ישראל שזרה את חייו בתולדותיה. יהי זכרו ברוך.

— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) October 7, 2020

נשיא המדינה רובי ריבלין מסר כי "איתן הבר היה אביר המילה הכתובה והמדויקת. הפך היסטוריה למילים והעניק לרגעים בלתי נשכחים, תיאורי מופת שעיצבו את הזיכרון הלאומי. הוא כתב את דברי ימינו בתקופות של מלחמה ושלום, תמיד בחדות, ביד-סופר שמילותיו יחסרו לי כל כך. יהי זכרו ברוך". 
 

איתן הבר היה אביר המילה הכתובה והמדויקת. הפך היסטוריה למילים והעניק לרגעים בלתי נשכחים, תיאורי מופת שעיצבו את הזכרון הלאומי.
הוא כתב את דברי ימינו בתקופות של מלחמה ושלום, תמיד בחדות, ביד-סופר שמילותיו יחסרו לי כל כך. יהי זכרו ברוך.

— ראובן (רובי) ריבלין (@ruvirivlin) October 7, 2020

דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, כתב: "פעם אחר פעם נהגתי לשבת דומם מול איתן הבר כשהיה מרעים בקולו 'שקט', נוטל לפיו צמד 'גליליות', אוחז בידו טוש שחור עבה ומשרבט על הנייר נאום מרגש והיסטורי שירעיד למחרת את המדינה. ואני ישבתי מולו וניסיתי ללמוד וללמוד. תודה חבר". 

הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושוע, שיתף תמונה מאירוע הפרידה של הבר מהעיתון, שגם היה המפגש האחרון בין השניים, וסיפר שהבר אמר לו "תתקשר מחר, אתן לך סקופ". יהושוע כתב הוסיף: "התקשרתי. זה לא היה הסקופ היחידי שקיבלתי מאיתן לאורך השנים. יהיה זכרו ברוך". 
 

המפגש האחרון עם איתן הבר. אירוע הפרידה ממנו, בתום עבודתו ב"ידיעות אחרונות". "תתקשר אליי מחר אתן לך סקופ".
התקשרתי. זה לא היה הסקופ היחיד שקיבלתי מאיתן לאורך השנים.
יהי זכרו ברוך pic.twitter.com/KBfr8FOXLz

— יוסי יהושוע (@YehoshuaYosi) October 7, 2020

הבר החל את הקריירה העיתונאית שלו ככתב "במחנה" עם גיוסו לצה"ל, ושם הכיר לראשונה את רבין, שהיה אלוף פיקוד הצפון. הוא סיקר, בין היתר, את מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה ומלחמת יום כיפור. הוא הצטרף ללוחמים ובכתבותיו תיאר באופן ברור ומדויק את הנעשה בשדה הקרב וגם במקומות שבהם שהו חיילי צה"ל בעת כוננות.

מאז שחרורו, שימש במשך 25 שנים ככתב צבאי ב"ידיעות אחרונות" ובמקביל הגיש וערך תוכניות בגלי צה"ל ובטלוויזיה הישראלית. ב-1985 מונה ליועץ התקשורת של רבין, שכיהן אז כשר הביטחון. הוא פרש עם רבין בעקבות "התרגיל המסריח" ב-1990, וחזר לכהן כראש לשכתו לאחר ניצחון העבודה בבחירות 1992. הוא כיהן בתפקיד כשלוש שנים, עד להירצחו של רבין ב-1995.

עם פרישתו מלשכת ראש הממשלה, המשיך הבר בכתיבת מאמרים ב"ידיעות אחרונות", הכנת תוכניות טלוויזיה ותוכניות-רדיו בגלי צה"ל. בספטמבר 2019 חשף כי הוא חולה בסרטן הלבלב ובפרקינסון ושבעקבות מצבו הבריאותי הוא פרש לגמלאות.