כ-9,571 תלונות על עוקץ והונאה הוגשו למשטרה מתחילת 2020, כך עולה מנתוני המשטרה שהובאו לכנסת. בשנת 2019, הוגשו כ-13 אלף תלונות, בדומה ל-5 השנים הקודמות. חלקם של קורבנות עולים-חדשים מכלל תיקי הונאה הוא בין 1%-2%, אלא שמאז תחילת 2020, הוגשו רק כ-36 כתבי אישום נגד עושקי עולים, מה שמעודד את הנוכלים להמשיך בפעילותם.

אחד האירועים הזכורים לאחרונה בהקשר זה, הוא תקיפת מגיש "יצאת צדיק", חיים אתגר, בידי הטכנאי יריב בוהדנה, שנתפס בעדשת המצלמה מספר פעמים, ובפעם האחרונה תקף את אתגר בעימות מולם ואף גרם לו לפציעה בראשו. בעקבות התיעוד, ח"כ דוד ביטן מהליכוד יקדם שינוי חקיקה, שיאפשר החמרת הענישה על עושקי קשישים.

ביום חמישי האחרון נערך דיון, בעקבות התחקיר מהשבוע שעבר של חיים אתגר בתכנית "יצאת צדיק", המעלה חשד למעשים פליליים ופגיעה צרכנית בעולים החדשים והוותיקים, שהם אנשים מבוגרים שאינם שולטים בעברית. רב-פקד אבי בן אל, קצין עבירות הונאה ארצי, הציג את הנתונים לגבי הונאה ועושק, ואמר כי חלקם של קורבנות עולים-חדשים מכלל תיקי הונאה הוא בין 1%-2%. לדבריו, בשנת 2020 הוגשו 36 כתבי אישום נגד עושקי עולים חדשים, אך הדגיש כי "לא תמיד התקיימו כל יסודות העבירה – שתצדיק הגשת כתב אישום. פעמים רבות זה מילה מול מילה, ויותר נראה כסכסוך עסקי".

טלי פלוסקוב (הליכוד) הסבירה כי עולים מחבר העמים נרתעים היסטורית מלהתלונן במשטרה, וגם משום שהם אינם מפוצים כספית – גם אם יתלוננו. והבהירה כי עולים אלו כלל אינם מודעים לקיומה של הרשות להגנת הצרכן, למעמדה ויכולותיה, ועליה לפנות אליהם ברוסית ובעיתונות המסורתית. מיכל קוטלר-וונש (כחול לבן) הוסיפה כי כל עולה חדש, גם מארצות הרווחה, נתקל בקשיים לפניה לרשויות הצרכנות בישראל, ועל רשויות אלו לפנות לעולים בשפתם.

ביטן הביע חשש כי אין הרתעה מספקת למניעת התנהגות זו, מה שגורם להתרחבות התופעה ולתחכום כלפי אוכלוסיות חלשות אלו, שאינן מודעות לזכויותיהם ולגורמים אליהם צריך לפנות כדי להתלונן. "חשוב לוודא כי תופעה כזו של עושק קשישים עולים חדשים תיעלם לחלוטין, ושתהיה מספיק הסברה ונגישות למידע בדבר הזכויות של אותם נפגעים ולעודד אותם להגיש תלונות. משרד הקליטה  חייב להירתם להסברה על התופעה ולהזהיר מפניה בקרב ציבור העולים". ביטן פנה למשטרה להקים יחידה מיוחדת לעבירות אלו, וכן לחדד הנחיות אחידות לתחנות המקומיות. הוא הבטיח כי ייזום תיקון חקיקה שיוותר על הצורך בחובת כוונה פלילית להונות - שיעניק גורמי האכיפה את הכלים הדרושים למיגור התופעה. בנוסף דרש ביטן מהאיגודים המקצועיים כי יעקבו אחר פעילותם של חברי האיגוד ויוציאו מתוכם את אלה שלא מספקים שירות הוגן, ולשקול שלילת רישיונות במקצועות שקיים בהם רישוי.

חיים אתגר, מגיש התכנית, הדגיש כי "המשטרה ובתי המשפט משתוקקים לענישת מינימום, ואימת החוק חייבת להיות משמעותית דיו, לא רק מעצר – אלא מאסר ממושך וקלון ציבורי". הוא פנה למשטרה לאבחן בין מחיר יקר לשירות – לעושק, ואת ההכרח כי יוגדר בארץ רישוי לנותני שירותים שונים כמתקני מזגנים.

אניטה יצחק, ראש אגף חקירות ומודיעין ברשות להגנת הצרכן, סיפרה על חברות מרמה המחליפות זהויות ושמות, ברשות מתייחסים בחומרה להפרות נגד עולים-חדשים אותם הגדירו כאוכלוסייה מוחלשת. חוק הגנת הצרכן קובע את האיסורים על הטעיה, השפעה בלתי הוגנת ומסמיך את הרשות להטיל עיצום כספי או לפתוח בהליך פלילים נגד המפרים. עד היום הרשות הטילה קנסות בהיקף 160 מיליון ₪ נגד עבריינים. הרשות חשפה חברות שהתמקדו בעולים דוברי רוסית, והטילה עליהם קנסות במיליוני ₪, ונערכו ראיונות בתקשורת ברוסית כדי לעוד עולים לפנות לרשות. לדבריה, הרשות אינה מסתמכת רק על תלונות, אלא מנהלת חקירות יזומות המבוסס על מערך מודיעין במטרה לאתר כשלים באכיפת הוראות הגנת הצרכן, אך לא ידעה להשיב מדוע הרשות לא פעלה כנגד הטכנאי שנחשף בתכנית "יצאת צדיק".

יאנה בריסקין מרדיו רק"ע, סיפרה על פניות רבות בנושא טכנאי הגובה סכומים גבוהים על תיקון שלא צלח, ולמרות שהוגשו על כך תלונות למשטרה – הם נסגרו בטענה כי מדובר בסכסוך עסקי. הוועדה תשוב ותדון בנושא בעוד כשלושה שבועות.