נדמה כי מאז פרצה הקורונה לחיינו הפכו החרדים לאוכלוסייה הכי מנותחת בתקשורת הישראלית: בהתחלה דיברו על הסברה למגזר, אחר כך על רמת שיתוף הפעולה האדוקה, תרתי משמע, שלו. אז עברו בתקשורת לדבר על ההפרות, על רמת ההתחסנות, שיעורי ההדבקה ועוד, תוך כדי חלוקת ציונים לחרדים: צל"ש או טר"ש. כן בסדר או לא בסדר, חרדים טובים מול חרדים רעים...

אתמול נדמה שהשתנתה הנימה: חדשות 12 פתחו במתקפה כוללת על הפרות הסגר בחברה החרדית: מיאיר שרקי ועד לפרופסור ברבש, מירון אברהם ועד ליונית לוי. גם המשטרה, במקביל, הסירה את הכפפות: בעוד מאות אלפי ישראלים מצקצקים בלשונם נוכח העובדה שהמשטרה אוכפת את הסדר בבני ברק, רק אחרי שבראנו טגניה מתעד אותו, נכנסה המשטרה לפעולה: אלות, דחיפות ומכות. הציבור בבית הרי דורש נקמה בעד העובדה שילדיו ספונים בביתם, מושבתים מלימודים, בעוד אצל החרדים עסקים כרגיל – או לפחות תלמודי תורה כרגיל.

צופה אחד ישב בביתו וצחק בפה מלא: בנימין נתניהו. שוב הצליח לו. הרי קולות החרדים ממילא בכיס שלו – ודי לו בגינוי פומבי (למשל של אותה חתונה בבני ברק) כדי למנוע מתומכיו החילוניים, שסולדים מהמראות, להצביע עבור מישהו אחר.

אז מה הבעיה? שהן בתקשורת והן בקרב גורמי האכיפה, מסתפקים ב"נקמה": אלה אמרו שהחרדים "רעים", אלה באו עם אלות ואזיקים. אזרחי ישראל החילוניים פרקו את התסכול – ורק הנגיף שלא מבין דבר בתקשורת, ממשיך להקפיץ את המדדים שמשאירים את כולנו בסגר.

האם "המלשינון" התקשורתי יעזור? האם פיזור בכוח מצד המשטרה יסייע – או שרק ייצור קדושים - מי שחטפו בעיטה משוטר על קידוש השם - גיבורים מקומיים שרק יתדלקו את המוטיבציה להפר כל הנחייה?

אם נדמה למישהו שאני מחייב את ההפרות, חלילה – רק שבכל מדורת ההבלים הזאת, שאין כמעט עיתונאי שלא הזדרז לשפוך עליה שמן, נשכחה מהלב עובדה אחת: מרבית ראשי החינוך החרדי מקבלים ממדינת ישראל כסף כדי להפר את הסגר. כן, כן – אתם שומעים נכון: מדינת ישראל היא שמשלמת לאנשי חינוך במגזר החרדי כדי שיפתחו את תלמודי התורה והישיבות עבור עשרות אלפי תלמידים ואברכים.

נכון ש"הפרת סגר" אינה מהמטרות המפורשות עבורן מוקצים הכספים, ובכל זאת: האיש שמסיר מדי בוקר את המנעול מעל השער, האיש שמקבל את פני התלמידים, המורים בכיתות וכל שאר אנשי הצוות, כולל המפקחים העירוניים על עבודתם, ראשי הערים שמאפשרים להם לפעול כרגיל ועוד, כולם ממומנים – גם בעצם הימים שבהם הם עוסקים בהפרת חוק שיטתית - על ידי ממשלת ישראל.
תארו לכם את מהדורות החדשות נפתחות לא בתיעוד שוטרים מחטיפים לחרדים (תמונות קשות שרק גורמות לכל צד להתבצר בעמדתו) אלא בהצגת תלושי המשכורת (הצנועים ברובם, אך המשולמים מדי חודש כמו שעון) של בכירי החינוך החרדי במקומות שהחליטו לעשות דין לעצמם...
זאת ועוד, עם הבעיה הגדולה איש אינו מעז להתמודד: העובדה שציבור גדול בחברה הישראלית רואה בחוקי המדינה המלצה שנתונה לפרשנותו של גדול בתורה, היא לב העניין.
ואפשר שמעז יצא מתוק: בשנים האחרונות עובר תהליך מרתק על החברה החרדית, שלמתבונן מבחוץ עלולה להיראות כחמישים גוונים של שחור. יש בה חרדים-עצמאיים, כאלה שלא משתייכים לשום זרם או נאמנים למישהו שרק על פיו יישק דבר. הם משמרים אורח חיים חרדי, אך שואפים להשכלה (גם השכלה גבוהה, כולל לימודי ליב"ה, ר"ל), הם שואפים לקריירה שתבטיח פרנסה טובה – והם, כרגע, הקורבנות הגדולים ביותר של אובדן השליטה המוחלט (רבנים, מנהיגים פוליטיים, תקשורת ומשטרה) בחברה שמקיפה אותם. הם נדבקים, הם חולים, הם הקורבנות בנפש – והם אלה שהבינו ראשונים כי עם כל הכבוד שהם רוחשים לשר-התורה, מוטב לפעמים להקשיב לשר הבריאות, הגם שהלה חובש כיפה קטנה יותר.
וטיפ קטן בכל זאת, להבנת הסיטואציה ההזויה: כשמישהו "מגנה בחריפות" בעודו מעביר תקציבים ישירים למפירים את החוק, סימן שהוא רק מרוויח מתמונות ה"כאוס" שהשתלט על הרחוב החרדי. הרי בסוף יקראו למבוגר אחראי להרגיע את המשטרה ולפייס את הציבור, נכון?