בשנת 2021 צפויה עליה חדה במספר התקריות האנטישמיות והאלימות נגד יהודים, כך עולה מדו"ח האנטישמיות של משרד התפוצות לשנת 2020. מגפת הקורונה נוצלה להפצת תיאוריות  קונספירציה אנטישמיות נגד יהודים ברחבי העולם ונגד מדינת ישראל. מי שעומדים מאחורי הקונספירציות הללו טוענים שהיהודים הפיצו את הנגיף בכדי להפיק רווח כלכלי מהכאוס שהוא גורם ובכדי ליצור סדר עולמי חדש.  

הדו"ח חושף כי בשנת 2020 נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בהפצת אנטישמיות ברשת. ניסיונות לקשור בין היהודים למגפת הקורונה תחת ההאשטאג #COVID48  במה שהיה נראה כקמפיין איראני, אשר הופץ 250,000 פעמים (כולל בידי האייתוללה ח'מאנאי) ונצפה בידי מאות מיליוני משתמשים בטוויטר. ההאשטאג השווה את מדינת ישראל לנגיף הקורונה. בנוסף, תשעה מתוך עשרה יהודים בארה''ב סבורים כי "אנטישמיות היא בעיה" .שמונה מתוך עשרה סבורים שהיא התגברה בשנים האחרונות. הקצנה בגרמניה: אנטישמיות גם בקרב שוטרים וכוחות ביטחון.

לקראת יום השואה הבינלאומי אשר יצוין ביום רביעי, ה-27 בינואר, משרד התפוצות חושף את דו"ח המגמות והתקריות האנטישמיות לשנת 2020 ואת פעילות המשרד בנושא. אלה עיקריו וכן - יש סיבות לדאגה:

התחזית – עליה באנטישמיות וירידה בביטחון האישי; על פי הדו"ח, המשך המגמות הקיימות צפוי להוביל לעליה חדה במקרי האנטישמיות והאלימות כלפי יהודים ומטרות יהודיות ברחבי העולם, מה שיציב בפני הקהילות היהודיות אתגר משמעותי בדגש על הקהילה היהודית בארה"ב על רקע משבר הקורונה והקיטוב החברתי. מגיפת הקורונה משפיעה באופן ישיר על המגמות האנטישמיות השנה; בעוד שהסגרים הנמיכו את פוטנציאל החיכוך בין האוכלוסיות, והובילו לראשונה מזה שנים- ל-0 נרצחים בתקריות אנטישמיות), התפרצות הנגיף הציתה גל האשמות ותיאוריות קונספירציה אנטישמיות כנגד יהודים.

הזירה המרכזית לביטוי האנטישמיות עברה מהמרחב הפיזי למרחב הוירטואלי: עם פרוץ משבר הקורונה איתרה מערכת הניטור של המשרד ניסיונות של פעילים אנטישמים מוכרים לקשור בין יהודים לבין המגיפה. שיאם של נסיונות אלו בא לידי ביטוי במה שנראה היה כקמפיין איראני תחת ההאשטאג #Covid48, אשר הופץ 250,000 פעמים, נצפה בידי מאות מיליוני משתמשים בטוויטר והשווה את מדינת ישראל לנגיף הקורונה.

עליה באנטישמיות בארה"ב: הגורמים לעליה הם משבר הקורונה שהיכה קשות במדינה,  הקיטוב הפוליטי במסעות הבחירות לנשיאות, הפצת תיאוריות קונספירציה והמחאות בעקבות מותו של ג'ורג' פלויד. מסקר שערך הוועד היהודי האמריקאי (AJC)- תשעה מתוך כל עשרה נשאלים השיבו כי הם מוטרדים מאנטישמיות ושמונה מתוך עשרה  (82%) סבורים שהיא גברה בחמש השנים האחרונות.

בגרמניה, אשר תציין השנה 1,700 שנות חיים יהודיים בשטחה, אובחנה עליה נוספת באנטישמיות. בין 2017-2020 נפתחו 380 הליכים נגד פעילי ימין קיצוניים שעבדו במשטרה הגרמנית. חוקרים בתוך המשטרה מצאו עדויות לשוטרים לבושים מדים וסמלים נאצים ונחשפו שערוריות רבות הקשורות לאנטישמיות וגזענות בשורות המשטרה הגרמנית.

פולחן דתי בסימן שאלה: לראשונה מאז השואה, ישנו איום ממסדי על חופש הדת היהודי באירופה על ידי איסור מנהגים ותיוג יהודים בציבור על ידי הממסד.  פסיקת בית הדין האירופי לצדק קבע כי כל מדינה תוכל לפסול באופן עצמאי שחיטה כשרה בגבולותיה, מבלי שהדבר יפר את החוק האירופי הכולל, וזאת תוך שהוא ממשיך להתיר ציד. הפסיקה מהווה תקדים מסוכן ומעלה חשש מהגבלות נוספות כגון איסור מילת בנים. באוקראינה, קשב רב מאשר בעבר לסוגיית האנטישמיות. ראשי המדינה ושרי הממשלה מתבטאים בגנות התופעה בצורה עקבית ונחרצת.

נורמליזציה במאבק נגד אנטישמיות - השנה אימצו שלוש מדינות בעלות רוב מוסלמי את הגדרת האנטישמיות כסטנדרט לזיהוי אנטישמיות ברחבי העולם, בהן לראשונה גם מדינה ערבית – בחריין. השלוש מצטרפות למדינות רבות נוספות ביניהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, איטליה ארגונים בין לאומיים ואוניברסיטאות מובילות אשר אישררו את הגדרת העבודה לאנטישמיות הכוללת גם הכחשת שואה ואנטי ישראליות.

ירידה במספר הפוסטים האנטישמיים ברשתות החברתיות: למרות שבכוחן של הרשתות החברתיות לעשות הרבה יותר כדי למנוע הפצה של דברי שטנה, נראה שהצעדים שנקטו הרשתות המרכזיות כנגד שיח שנאה הובילו את משתמשיהן הקיצונים ביותר להגר לרשתות פחות מפוקחות . נתוני מערכת הניטור של המשרד מצביעים על ירידה של כ50% במספר ההודעות האנטישמיות שפורסמו בטוויטר בין 2018 ו-2020.

מעבר לרשתות נטולות רגולציה: הרגולציה הגוברת ברשתות החברתיות דחקה את הפעילים הקיצונים לפלטפורמות "אלטרנטיביות" ברשת, שהפכו למקלט עבור לאומנים לבנים וניאו-נאצים. המידע הייחודי שנאסף ממערכת הניטור של המשרד מראה שמשתמשים שהודרו מאתרים אלו פשוט עברו להשתמש בפלטפורמות נטולות רגולציה, שם הם יכולים להתבטא בחופשיות.