התבקשתי לכתוב על הדיגיטל שנחשפתי אליו במסגרת הקמפיינים של בחירות 2013. אם הכוונה לרכש המדיה ההמוני באתרים המובילים, זאת בעיה כי על באנרים אני לא לוחץ מסיבות אישיות כמו 99.9% מהעולם. גם גיליתי שאפשר לדלג על הפרסומות ביוטיוב אחרי 5 שניות, ואלו שאי אפשר לדלג עליהן, לחרדתי, אז אפשר להנמיך את הקול לגמרי עד שיתחיל השיר של יאיר דנאור (הג\'סטין ביבר הישראלי) שרציתי לשמוע.

כמו הסרטים המשעממים בטלוויזיה (חוץ מסמי בן טובים שמפרגן לילד שעלה מאיראן, שהרם מופזזקר, וזה שיש לו 60 שניות להביא את דברי המלך הבולטים) כך גם בדיגיטל, אין זכר לטכנולוגיה מתקדמת או סרט סוחף מבוסס תובנות כמו ה\'ביג שלאפ\' של שרה סילברמן שנעשה לאובמה. נכון שהייתה אפליקציה לשלי עם שלטי מחאה פרסונליים, מעברון דמוי שיחה באייפון מיאיר לפיד, אתר של \'עלה ירוק\' עם מצע מפלגות שבורח מהעכבר שלך ועוד, אבל קשה לי להאמין שגימיק, חמוד ככל שיהיה, ישפיע על מישהו להצביע למפלגה כלשהי אם הוא מעל גיל 13. מצד שני: ביבי באו\"ם, בנט האח ואיציק שמולי הם כולם גימיקים די מצליחים. אז לא בטוח שאני צודק.

אותנו צריך לעניין ה-earned media ולא ה-paid media (אלא אם כן אתם בין אלה שמתפרנסים יפה מהמפלגות בבחירות האלה. אמנם אתם מקבלים תיקוני קופי ממספר 7 במפלגה, מוטי שפירא, אבל היי, הכסף טוב. תיהנו, זה בסך הכל המיסים שלי), כי הקרב האמיתי הוא רק במדיה החברתית: מה משתפים, על מה מדברים, מי הפך למים השבוע ולמי יש פחות לייקים מסטטוס חלש שלי (התנועה).

יש 2 תופעות דיגיטליות חברתיות מעניינות: האחת היא כמובן \'ארץ חדשה\' שבעזרת עריכה דרמטית, יצרה סרטוני יוטיוב שערורייתיים-רכילותיים שנעים בין פרומו של אמנון לוי לסצנה אחרונה בפרק של \'רמת אביב ג\'\' אך הצליחו בפייסבוק התל-אביבי להשיג מאות אלפי צפיות שזה בערך 150 מנדטים. כבר אמרתי שלהצביע לאלדד יניב זה כמו שתושבי גות\'הם יצביעו לג\'וקר לראשות העירייה, אבל אני לא רוצה להסתבך יותר מדי, \'ארץ חדשה\' עוד עלולה להיות הפתעת הבחירות כמו אז, כשדץ ודצה הצביעו לגמלאים והתחילו את הטרנד.

התופעה השנייה היא ד\"ר מיכאל בן ארי ועמוד הפייסבוק-הארדקור שלו. לבן ארי יש שיטה פשוטה שעובדת: הוא מעלה תמונה של חנין זועבי מחייכת או אחמד טיבי קורץ, ושואל בתמימות \"מה אתם הייתם עושים לו?\". תוך שנייה כבר צצות מאות תגובות אלימות עם שגיאות כתיב ומשאלות מיניות מופרעות (אפשר להכיר שם בנות חמודות מהגבעות כמו קרן אודל ביטון שהשיר האהוב עליה הוא \"אמן וסודנים יאנסו את המשפחה שלך\").

למרות שבן ארי שונא זרים בדרך כלל, הוא מבין פייסבוק יותר מיאיר לפיד, שצוותו חסם אותי לתמיד בגלל תגובה קלילה שלא הייתה לרוחו. הד\"ר נותן אפילו לערבים גאים וזועמים להגיב בסטטוסים שלו בלי למחוק אותן (לא יאומן אבל גם בתגובות, ערבים מתבלבלים בין פ\' ל-ב\'), כי הד\"ר יודע שזה ילהיט את הרוחות ויסחוף עוד צעירים שומרי מסורת לתנועתו, וכשאני אומר מסורת - אני מתכוון לתליית חתולים.

בזכות \'עוצמה לישראל\', לא רק הביאו אריתראים ליום כיף בבריכת גורדון, אלא גם נולד העמוד הקומי של בחירות 2013 ורגע של עניין בבחירות המשעממות האלה: \"פי 1,000 יותר עוצמה לישראל\" בראשות אל\"מ פרופ\' אריה בן ארי. שוב הגולשים \"הטרולים\" הוכיחו יותר יצירתיות מהקמפיינרים המנוסים, אז לא נותר לי אלא לקרוא לכם, הצביעו תמנון ענק או יאיר דנאור או עבור מפלגה שתבטיח קריאייטיב טוב יותר.

אדי גולדנברג שימש עד לאחרונה מנהל קריאייטיב דיגיטל של באומן בר ריבנאי