דעות

הישראלים בחו"ל: חיי פליטים - אבל הם רק רוצים להתפרנס

גינגי פרידמן שהעביר כמה שנים בלונדון מתייחס לסוגיית הישראלים היורדים. "מי שמוותר על הזכות לחיות כאן דן את משפחתו לחיי פליטות וצר לי עליו"
גינגי פרידמן |  10
צילום יח"צ
סדרת הכתבות של מתן חודורוב בערוץ 10 הציתה מחדש את הוויכוח על תופעת הנהירה של ישראלים לחו\"ל. ברלין, לונדון וניו יורק קוראות להם. יש אומרים שזה המשכה של המחאה החברתית בדרכים אחרות. או התגובה לכישלונה. יש אומרים שזאת פשיטת הרגל של החינוך הציוני, יש הטוענים שזאת בריחת הצעירים מהתמודדות עם קשיי החיים ויש המאשימים את הגלובליזציה שביטלה את הגבולות והכשירה את נדידת העמים. ויש גם את יאיר לפיד שהאשים את התופעה בחוסר מודעות היסטורית.

כל אלה באשר לדיון הענייני. לצד טיעונים אלה צצו גם הטענות נגד ערוץ 10 שנתן במה ולגיטימיציה לתופעה ומייד קמו גם כל החכמים התורנים שבאמתחתם הצעות לפתרונות: חינוך, קמפיין הסברה, עידוד והטבות לחוזרים (וכמובן קמפיין) ופעולות מניעה (שימור לקוחות). כמי שהיה מספר שנים בלונדון (כסטודנט) הייתי רוצה לתרום חתיכה מדעתי לדיון הציבורי בנושא זה.

יש 2 דרכים להסתכל על חייהם של היורדים (מילה גסה?) כפי שהם משתקפים בסדרה. הדרך האחת היא דרך החור של הגרוש. אכן, מי שעובד בחו\"ל במקצועו, משתכר יותר ממה שהיה משתכר בארץ ומגיע לרמת חיים גבוהה יותר, מהר יותר.

הדרך השנייה היא דרך חריר ההצצה אל איכות החיים בחו\"ל. מי שמציץ רואה גם את הצד האפל. כל מי שחי תקופה בחו\"ל יודע ומי שלא, יכול לראות זאת בסדרה, שהחיים בחו\"ל הם חיים של פליט (גם אם בתנאים נוחים). השפה הנוהגת במקום אינה שפתו. ברגע שהוא פותח את פיו ניכרת בו זרותו. תרבות המקום איננה תרבותו וכן גם המאכלים, החגים והמנהגים.

מושג החברות (הכל כך ישראלי) לא קיים שם. ברוב הארצות יש לאנשים ידידים, מכרים ועמיתים אבל אין להם חברים כמו בארץ. לישראלים בחו\"ל החברים או מחסורם הם גורם הגעגועים מספר אחת. אין להם משפחה (רובה נשאר בארץ) מזג האוויר ברוב המקומות פחות נוח עד קשה מאוד בהשוואה לארץ. הילדים כבר גדלים על שפת המקום וחרף כל מאמצי ההנחלה ושימור העברית נוצר פער שפה בין ההורים לילדיהם היוצר קשיי תקשורת וריחוק (כבן למשפחת פליטים חוויתי זאת על בשרי, כאן) ולא אלאה אתכם בשורה ארוכה של נושאים המדרדרים את איכות חיי הישראלים מחוץ למולדתם.

בניסיון להציל ולו במעט את איכות חייהם העגומה נוטים הישראלים להתקבץ בקהילות מהגרים ומתאמצים לקיים בהן מראית עין של אורח חיים ישראלי. צורכים מוצרים ישראלים, קוראים חדשות באתרים הישראלים באינטרנט, הולכים בהמוניהם להופעות של אמנים המגיעים מישראל, מדברים ביניהם עברית ובקושי, אם בכלל, מתערים באוכלוסייה המקומית. התוצאה: הם לעולם יישארו מהגרים. ישראלים בחו\"ל, עד יום מותם. וככל ששהותם בחו\"ל מתארכת מצבם נהיה רע יותר וקשה יותר. מכל הבחינות (לאו דווקא הכלכליות).

כשצפיתי בהם מנסים לקושש כל פירור של ישראליות ומדברים בערגה על \"הארץ\" לא יכולתי שלא לעשות פרפרזה על פרק תהילים קל\"ז \"על נהרות ניו יורק/לונדון/ברלין שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון\".

אז מה המסקנה? מה צריך לעשות? לדעתי, כלום. השאיפה ללכת אחר הפרנסה היא טבעית, הייתה תמיד, בכל העולם וכנראה גם תמשיך להתקיים. אין דבר שיכול לעצור זאת מלבד הקמת ופיתוח מקורות פרנסה אטרקטיביים וקיום רמות מיסוי שפויות. ואת אלה יכולים לעשות רק כוחות המשק בסיוע הממשלה ולכן, יש לזה סיכוי, אם בכלל, רק בטווח הארוך.

אפשר לציין בסיפוק, שלמרות הרושם שנוצר מסדרת הכתבות המדוברת תנועת ההגירה מהארץ בשנים אלה היא הנמוכה ביותר בהיסטוריה של המדינה (אולי בגלל שהמצב הכלכלי ברוב הארצות האחרות גרוע יותר משלנו) אני עוד זוכר את השנים שלפני מלחמת ששת הימים כשכולם דברו על האחרון שיכבה את האור.

ואסיים באנקדוטה. לפני מספר שנים היינו מוזמנים לחגיגת יום הולדת 60 של עו\"ד אנגלי שעשה את רוב שנותיו בפריז כשותף בכיר בחברת עורכי הדין הגדולה בעולם. מטבע הדברים, היו שם אורחים מכל העולם. במשך הערב, פנה אלי יהודי אנגלי ושאל \"מה אתה יודע לספר לי על ישראל - אני לא יודע כלום חוץ ממה שאני רואה במדיה\" אמרתי לו, \"תשמע, ישראל היא נס שלא היה כדוגמתו בתולדות האנושות. לפני כ-60 שנה הגיעו לארץ שוממה וחרבה, למורת רוחם של היושבים בה, פליטי שואה שרק בגדיהם לגופם, ללא שפה משותפת וללא תרבות משותפת והקימו מדינה פורחת ומשגשגת, כנגד כל הסיכויים ונגד כל האיומים מסביב. מדינה שכמעט בכל תחום, להוציא כדורגל, נמנית עם 3-5 המדינות המובילות בעולם. מדינה שהוציאה מתוכה יותר זוכי פרס נובל מכל מדינה אחרת (יחסית לאוכלוסייתה), מדינה המקיימת חיי תרבות וחברה תוססים, מדינה שבכל הסקרים רוב תושביה (כ-80%) מצהירים שהם מרוצים מחייהם בה. מדינה שברגע שמישהו נקלע לצרה, כולם מתגייסים לעזרתו. לסיכום\" אמרתי לו \"בשביל ישראלים אין אף מדינה בעולם כמו מדינת ישראל\".

זאת דעתי ואני יודע שיש שיחלקו עלי ועדיין אני משוכנע שזכות גדולה נפלה בחלקי לחיות כאן ומי שמוותר על הזכות הזאת ודן את עצמו ואת משפחתו לחיי פליטות, צר לי עליו.

ועוד דבר. מדינת ישראל היא היחידה בעולם שתושביה ועוזביה נוהגים לכנות אותה בשם חיבה \"הארץ\". אין עוד מדינה כזאת בעולם!

הכותב הוא מנכ\"ל ADMAN החברה למשאבי אנוש לענפי הפרסום, השיווק והתקשורת

תגובות לכתבה(10):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 9.
    הפחדות ועוד הפחדות
    יואל 08/2017/16
    הגב לתגובה זו
    0 0
    לא שאין מידת אמת בנאמר, אבל לומר שאלו ״חיי פליטות״ ? הכל תלוי בנסיבות המקרה. יש אנשים שישפרו את מצבם ועתיד ילדיהם עשרות מונים אם יעברו לחו׳ל לעומת מה שמצפה להם בארץ. וכן - יש כאלה שיחוו קשיי קליטה וחוסר יכולת להטמע. (אגב, אלו קשיי שפה יש לישראלי שמהגר לאנגליה בדיוק?). אז שמענו הפחדות על שפה ומזג אוויר, ומה עם הפחדות על המצב בארץ? הפלסטינים, מחירי הדיור, הצפיפות, האין תחבורה ציבורית? איראן, חיזבאללה? הכי קל להפחיד אנשים.
    סגור
  • 8.
    אגב, אתה טועה ומטעה
    שוב אני 10/2013/22
    הגב לתגובה זו
    0 0
    הישראלים הם לא היחידים שקוראית למדינתם הארץ. גם ברומניה נוהגים לעשות זאת. תעשה שעורי בית לפני שאתה כותב... וחוצמזה לא כולם נוסעים כדי להרוויח יותר כסף. יש כאלה שנוסעים פשוט בגלל שמ ג ע י ל כאן. אנשים נוהגים כמו חיות, חוסר נימוס, חוסר התחשבות בזולת וכו' וכו'
    סגור
  • 7.
    מי שחי פה דן את ילדיו ואת עצמו למלחמה תמידית
    אני 10/2013/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    רע פה, מגעיל פה, כל שנתיים מלחמה, פה לא חיים כמו פליטים? טור לא אינטיליגנטי בעליל. הצבעת ביבי בבחירות האחרונות?
    סגור
  • 6.
    גם פה אנחנו כבר חיים כפליטים, (ל"ת)
    שלמה 10/2013/15
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 5.
    מסכימה עם כל מילה (ל"ת)
    מתה על גינגי 10/2013/15
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
  • 4.
    הכותב לא הוזמן למסיבות בלונדון
    אייל הראל 10/2013/08
    הגב לתגובה זו
    0 0
    ולכן בטוח שכולם חיים חיי "פליטות" שם?! אתה מוזמן לבוא (שוב)ללונדון לראות את חיי הקהילה ומצב הרוח. יש פה אנשים מקסימים ואם אתה מגיע למסיבה ורואה אותי אז בבקשה אל תגיד שאנחנו מכירים, בסדר? הא ג'ינג'? הוא מביך כמו סקר השכר שהוא עושה....
    סגור
  • 3.
    זה בסדר - אני מרגיש פליט גם פה
    אנונימי 10/2013/07
    הגב לתגובה זו
    0 0
    זכויות מעטות שרק מתקווצות, מצוקה כלכלית, אלימות בכל מקום וחוסר תקווה לעתיד - כבר עדיף להיות פליט במקום אחר. אגב גרמניה - מה עדיף לחיות בישראל? כאן מצב ניצולי השואה הגרוע ביותר מכל מדינות העולם?? ניצולי שואה שחיים בבדידות בעוני ותחת בריונות הבנקים ומוסדות השילטון עצמם?- מדינת חרפה, מדינה של צדקנים שיודעים להעביר ביקורת על מי שנתן הכל מהכל ובסוף התייאש אבל לעשות משהו אין מצב. אף אחד פה לא עסוק בשימור לקוחות - כולל המדינה עצמה. מדינה ארורה.
    סגור
  • 2.
    שמחתי לקרוא מאמר מרתק זה על עולם השיווק
    ערן 10/2013/06
    הגב לתגובה זו
    0 0
    רגע, בעצם המאמר לא היה על עולם השיווק. מה זה משנה, הוא היה רלוונטי באותה מידה. אולי מחר תתנו לעטרה בילר לכתוב על פתרון הבעיה הפלסטינית או האיום האיראני.
    סגור
  • אין על עטרה בילר
    אנונימי 10/2013/07
    הגב לתגובה זו
    0 0
    היא תמיד כותבת דברי טעם - על הכל.
    סגור
  • 1.
    יפה כתבת
    אורי 10/2013/06
    הגב לתגובה זו
    0 0
    יש לי ולילדי אזרחות אירופית, הרבה משפחה קרובה באירופה, הצעות עבודה. למרות כל זה, אני יודע שלנצח אהיה שם "אאוסלנדר". בכוונה בחרתי במילה הגרמנית כי היא מבטאת יותר מכל את התחושה הזו, שאתה מכנה אותה פליטים. אז נכון, בלונדון הטלוויזיה יותר טובה, בגרמניה המחירים יותר זולים וכמעט בכל מקום במערב אירופה / ארה"ב חיים טוב יותר ומשתכרים טוב יותר. אבל אאוסלנדר. לנצח.
    סגור