כשאקסל שפרינגר רכשה את יד 2 בתחילת מאי, הדבר היחיד שאפשר היה לעשות היה למחוא כפיים. סוף סוף, הייתה עסקה ענקית, בעלת התמורה הגבוהה ביותר לחברת אינטרנט מקומית, וללא חשש של סגירת מקומות עבודה, העברת הייצור למדינות עולם שלישי, או השתלטות על משאבי הייצור הישראלים. העסקה שיקפה שווי גבוה ליד 2, בהתבסס על התחזית שפוטנציאל הצמיחה המשמעותי של יד 2 עוד לפניה. חלק טענו שהנה הבועה חוזרת והערך מנופח, אבל כשמסתכלים על הצמיחה של יד 2 והדומיננטיות שלה בשוק, אפשר להגיד שפשוט מדובר בסיפור הצלחה ישראלי.

עכשיו אקסל שפרינגר חוזרת. היא שבה אל השוק הישראלי, אבל הפעם אל זאפ, המצויה מזה תקופה בניסיונות מכירה. ההצעה של אקסל אגרסיבית יותר מההצעות האחרות: היא רוצה לרכוש את כל מניות החברה מידי המוסדיים המחזיקים בשליטתה, ובהתאם, התמורה שהיא מציעה גבוהה יותר. בקיצור: היא קונה רצינית, ואין על כך עוררין, השאלה האמיתית מה עומד מאחורי הרכישות האלו?

תשובה ראשונה: במה יד 2 וזאפ דומות ומה אפשר לעשות עם זה

יש דימיון בין יד 2 לבין זאפ, מעבר להיותן שני לוחות מקוונים ישראליים: המוכוונות הגבוהה להשוואת מחירים, קהל היעד המשלם המורכב במידה רבה מעסקים קטנים ובינוניים, המוכוונות אל הצרכן הישראלי והצורך בהבנה מעמיקה שלו, כדי לייצר מודלים עסקיים חדשים ורווחיים.

אם חברה אחת מחזיקה ביד 2 ובזאפ, אפשר להגיד שהאזרח הישראלי יכול להיכנס למקום אחד בלבד כשהוא רוצה לרכוש מוצר או לשכור שירות: זאפ-יד 2. אם האזרח יחפש טכנאי למכונת הכביסה, הוא יקבל גם הצעות לרכישת מכונה חדשה, אם הוא מחפש דירה לרכישה, הוא יקבל גם הצעות מעורכי דין המוכנים לטפל בחוזה המכר שלו. חלק מהפעילויות השיווק האלו מתרחשות כבר היום, אך איחוד של החברות, צפוי להעלות אותן רמה: הן מבחינת ההיקפים והן מבחינת אפשרויות הפניה ללקוחות.

תשובה שניה: הנכס הסמוי של זאפ ויד 2 ומה אפשר לעשות איתו

הנכס המעניין ביותר של שתי החברות זהה והוא הצרכן הישראלי והמידע אודותיו: מה הוא מחפש וכיצד? איפה הוא גר? מה גילו ומצבו המשפחתי? בין זאפ ליד 2 אפשר לייצר פרופיל מדויק של הצרכן הישראלי, ההיסטוריה שלו, ההעדפות והצרכים שלו וצמתי ההחלטה והרכישה שלו. מידע כזה, הוא מכרה נהדר לייצור הזדמנויות שיווק ממוקדות ורלוונטיות, לא עוד פרסום להמונים, אלא יצירת הצעות one to one. פוטנציאל צמיחה? בהחלט!

תשובה אחרונה, שהיא גם תשובת \"בית ספר\"

אקסל שפרינגר היא אחד המולים הדיגיטליים המובילים באירופה, מחצית מהכנסותיה נובעות מהמדיה האינטרנטית, ו-60% מה-EBIDTA משוייך לאותו המקור. בין אחזקותיה גם אפשר למצוא מגזין צרכנות בנושא אלקטרוניקה, לוחות אינטרנטיים ממוקדים ברכב ועוד. כלומר, אפשר לומר שאקסל שפרינגר טבלה אצבעות בבריכה של לוחות המודעות האינטרנטיים, אפשר לשער שהיא מבינה דבר או שניים בהצעת שירותים לצרכנים סופיים, ובתכנים המעניינים אותם. אם כן, מה יותר הגיוני מלחפש חברות דומות לאלו שבבעלותה, כאלו שסביר שתוכל לשפר אותן, ולהשתפר באמצעות הידע הצבור בהן.

התשובה האחרונה היא האופטימית מכולן: היא מניחה שאקסל שפרינגר מעוניינת בחברות אינטרנט מקומיות ישראליות כהשקעה לטווח ארוך. היא מצידה תשקיע בהן את הכסף, הידע והניסיון, הן מצידן יוכלו לבנות אסטרטגיה לטווח ארוך יותר, המושתת על גב פיננסי יציב ובעל מעורבות והבנה בתחום עיסוקן. הצרכן תמיד מרוויח במקרה זה: הוא נהנה משיפור השירות וממוצרים המותאמים לצרכיו. נכון, המילים שוב עומדות לנו על קצה הלשון: סיפור הצלחה ישראלי? הלוואי.

הכותב הוא יועץ שיווק ואסטרטגיה