16 שעות אחרי הבשורה על רצח הנערים הפיד שינה את פניו. בריחוף הפיד הבוקר היומי שלי נדהמתי לגלות עד כמה הצורך בהבנת המדיום הדיגיטלי החברתי חשובה עכשיו הרבה יותר מבעבר. היכולת להביע רגשות ודעות דרך שיתופיות הופכת להיות הכלי העיקרי שלנו להעביר את הבטן לאצבעות ומשם למסכים. אך לפעמים הבחירה נראית מאוד מוקפדת בגלל הידיעה שהעוקבים שלנו מסתכלים ולעיתים הטקסט כל כך אמציונלי שלא נעשית בו מחשבה תחילה - מי אלו שקוראים את התוכן - והאם אני צריך להתחשב.
.

על מנת להבין טוב יותר את ההודעה הרשמית של גופי התקשורת צריך לנתח את השיתוף שלהם בבשורה

כל גוף תקשורת מדבר בצורה אחרת ומנגיש את הידיעה בהתאם לשיח שלו לציבור. החלק המעניין זה הפוליטיקאים

יאיר שהעלה את התוכן קצת אחרי הפוסט של זאב ביילסקי, ראש עיריית רעננה, השתמש באותו מינוח שהשתמש זאב. האם זו העתקה? יכול להיות, אבל להבין את חוסר הרגישות של הפוסט והניתוק מהפיד אפשר בקלות על פי התגובות

נפתלי בנט וכל הבית היהודי אגרסייבים כהרגלם ומייצרים אחידות במסרים שלהם

בהמשך לכך ניתן לראות כיצד מיטב ידועני ארצינו לוקחים שירים של הדיסק האחרון ומחברים אותם לאירוע; המאמי הלאומית מביעה הזדהות באנגלית ומנסה לעשות טרנד HashTag שונה לחלוטין

ומורן אטיאס מפגינה הזדהות כוללת דמעות באינסטגרם

מה נכון ומה לא, אי אפשר להצביע. אך לפעמים חוסר שיתופיות היא הדרך הטובה ביותר להביא סולדידריות דיגיטלית ללא צורך להרחיב במילים מיותרות שיכולות להשתמע לאלפי עוקבים.

הכותב הוא המייסד והמנכ\"ל של חברת iSOCIA המתמחה בניהול מוניטין ברשתות חברתיות