דעות

מי מנצח - ג'יימס בונד או המזכירה של שוקה? והקריאייטיב של לה קרמריה - מעורר התפעלות

אסטרטגית המיתוג של אייס על 2 פרסומות חדשות: לשכת סוכני הביטוח ולה קרמריה. האם סופסוף נמצאה התשובה החדה והישירה ל-'9 מיליון'?
עטרה בילר |  2
עטרה בילר (צילום צילום מסך)
סוף סוף, אחרי אינספור פרובוקציות של '9 מיליון', החליטה לשכת סוכני הביטוח לתת פייט. בקליפ ויראלי מאוייר אנחנו מקבלים פארודיה על ג'יימס בונד כאשר לאורך כל הקליפ ישנה דואליות בין מושג הסוכן כסוכן חשאי (007 בשירות הוד מלכותה) לבין סוכן הביטוח. השורה התחתונה - למרות מסע פרסום מתמשך שמציג את עמלת הסוכן כמיותרת ואת תרבות סוכני הביטוח כאפלה ודקדנטית, אי אפשר להחליף את עבודה הסוכן, ואין קיצורי דרך.

 
הקליפ משמש תשובה חדה וישירה לטיעון של "9 מיליון" שגורס כי הפרש המחירים בין ביטוח ישיר לביטוח מתווך סוכן נועד "לממן סוכן", כאשר ה'מימון' נועד להשביע את הנהנתנות והנצלנות שלו ולא את העבודה האמיתית של הביטוח והשירות. התיזה של הביטוח הישיר שמפלס דרך לשאר הביטוחים הישירים, היא כי ביטוח מתווך סוכן עולה יותר מביטוח ישיר לא כי הוא נותן ערך מוסף אלא כי הוא מפרנס את החבורה הריקנות של הסוכן שאפילו לא מכיר לא את הלקוח ולא את הקדמה.
9 מיליון, בכשרון קולנועי רב, יצר את דמותו של 'שוקה' שמעולם לא ראינו אותו, ואת מזכירתו (שני כהן המעולה) לזוג מתועב של בוס שפל ומזכירה מרי אנוטאנטית טפשה, רעה ובעיקר מגנה עליו.

 
 
קליפ הסוכן החשאי מטפל היטב בסטיגמה האפלה והמושחתת שסוכן הביטוח מתקשה לקלף מעצמו, באמצעות פטנט קולנועי שנון. במקום להיות צודק ואובייקטיבי ולהציג סוכן ביטוח, ובמקום להתווכח עם 9 מליון בזירה שלהם ולהצדיק את קיומו של 'שוקה' בחיינו -   אנחנו מקבלים את סוכן הביטוח דרך סוכן אחר שאנחנו מעריצים - הסוכן החשאי. בשבילכם בונד. ג'יימס בונד.
ובכן, דמותו של דניאל קרייג מדגימה מדוע אי אפשר להחליף את הסוכן בשום אפליקציה או מוקד אנונימי של מוקדנים. בקליפ אנו עדים לקלישאה הקולנועית הכי מפוארת שאנחנו מכירים - ג'יימס בונד שמחסל 'רעים', מפציץ צוללות ומחליף כלי רכב בלי לפרוע את הבלורית עושה את כל זה אגב דיבור שקט, חלקלק ואגבי. כמו שאנחנו רגילים לקבל אותו. נחיצותו של ג'יימס בונד איננה שנויה במחלוקת, היא כבר שתולה במוחנו. זה ברור שאין לו תחליף, ברור שהוא גם חשאי וצנוע וברור שחיינו תלויים בו נואשות, שלא לומר שחלקנו היה רוצה או להתחתן איתו או להיות הוא.
הסוכן, תוך הקבלה בין סוכן חשאי לסוכן ביטוח, פועל מאחורי הקלעים תוך הפגנת תושיה, שיקול דעת ויכולת תמרון ואלתור. זה מבסס את הנחיצות של סוכן הביטוח, ומעמידה כל אלטרנטיבה "ישירה" או "דיגיטלית" בספק רב. מה שנותר מהפרסומת הזו הוא שאי אפשר להפוך את הביטוח לאוטומטי כי כל מקרה הוא פרסונלי, מאתגר וכמעט בלתי אפשרי, ואילו ברגע האמת אנחנו ממש תלויים במקבץ יכולות ותכונות אישיות של הסוכן המיומן.
כל מה שקורה בקליפ הפוך מהסטיגמה המאובקת, הנצלנית והמיותרת של סוכן הביטוח. המהלך מחזיר אותנו לזרועותיו של סוכן הביטוח לאחר שנים של סקפטיות ומרעה בשדות זרים, ישירים ודיגיטאליים שהבטיחו לנו שביטוח זה טבלת אקסל חכמה שרק צריך ללחוץ בה על enter.
ועוד משהו/ על הפרסומת החדשה ללה קרמריה
הפרסומת החדשה ללה קרמריה מציגה לנו פיצוח קריאטיבי מצויין אבל בו בזמן מבצעת החייאה לבריף ארכיאולוגי.
כידוע, המנדט של טור זה הוא דיון באסטרטגיה של מותגים. לא בקריאייטיב. מאחורי כל פתרון קריאייטיבי עומדת אסטרטגיה שמטרתה לקדם את מעמדו של המותג ולממש את מטרותיו השיווקיות והעסקיות דרך יצירת תשומת לב אנושית וטיפוח האמונה שהמותג מציע לי משהו חדש, שונה ורלוונטי לי ברמה הפרקטית וגם הערכית.
לה קרמריה מביאה בריף שכבר ביקר בכל כך הרבה מותגים ונוסה בכל כך הרבה קמפיינים שאפשר להגיד שהוא לא מכבד את המותג לה קרמריה שחולק יחד עם המתחרה את הובלת שוק המארזים הביתיים של הגלידה.
 

בואו להיות הראשונים שצופים בפרסומת החדשה של לה קרמריה! הצלחתם להבין מה קורה בסרט? כתבו לנו ואולי תזכו במארז לה קרמריה מפנק ביותר :)

Posted by ‎גלידות נסטלה‎ on Friday, April 17, 2015
הבריף "מוציא את הילד מכל אחד מאיתנו" - מגיח אחת לכל כמה שנים מתוך ממתק או חטיף אחר. הוא מאד רלוונטי לגלידה אבל לה קרמריה, בדיוק בגלל שהרעיון גנרי לעולם הממתקים והפאסט פוד, לא יכולה לקחת עליו בעלות ולהפוך אותו לשלה בלבד. גם שוקולד השחר מקדם מהלך מושקע תחת הקונספט "ליהנות כמו ילד":

 
וגם מקדולנד'ס יצא זה מכבר עם ה Inner child ויש רבים וטובים שמבינים שאנחנו בקונפליקט בין הבוגר השקול שאנחנו לבין הילד משולח הרסן שחי בנו.

 
התובנה נכונה אבל לא בונים מנהיגות תוך שימוש באסטרטגיה של אחרים דומים. מאידך, קריאייטיב wise אני חייבת להתפעל מההברקה של הרעיונאי/ איש הארט/ הבמאי.  פרסומת שמתחילה כמו פרסומת לחיתולים או לחטיף תינוקות (חבורת פעוטות מתנפלת על מארז לה קרמריה בבית) שמסתבר לנו, בפתאומיות, דרך עיניה של אמא שנכנסת הביתה, שמדובר בבוגרים - זה פיצוח יצירתי חכם ש'מציל' את הפרסומת מאסטרטגיה לא מי יודע מה, ומייצר 'צריבה' סביב תמונת התינוקות - שהופכים - מבוגרים בן רגע.
הסרטון שמתחיל דווקא מהפעוטות כלומר מה'סוף' ולא מהבוגר ש'מיילד' את הילד שבו מייצרת גורם הפתעה וריגוש וחשק לצפות בזה שוב, ולזהות את הדמויות שלובשות אותם בגדים וממוקמות בדיוק באותו מקום סביב השולחן. מהבחינה הזו יש לפעמים פיצוי של האמנות על השכל.
 
תגובות לכתבה(2):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    אין ולא היה לך מושג (ל"ת)
    בולשיט ארטיסט 04/2015/22
    הגב לתגובה זו
    1 0
    סגור
  • 1.
    אייטיז
    שימי 04/2015/21
    הגב לתגובה זו
    5 0
    האסטרטגיה של איגוד הסוכנים אולי נכונה, אבל הקריאיטיב השרוטוני חלושעס ורק ממחיש עוד יותר את הארכאיות של הסוכנים מול הביטוחים הישירים. בפעם הבאה שישקיעו בהפקה נורמלית ויתנו פייט רציני
    סגור