דעות

אגאדיר "סקסיסטים", זארה "אנטישמים" וכל הערבים "מחבלים": על תקשורת ורשתות

נדמה שהשנאה וההקצנה ברשתות החברתיות גואה מיום ליום. הגולש מבין כי ככל שהאמירה שלו קיצונית יותר, כך השיח סביבה רחב יותר. גילי כהן על תפקידה של התקשורת בשיח
גילי כהן |  5
גילי כהן, G group (יח"צ) (צילום יח"צ)
מפת התקשורת בישראל עברה אבולוציות רבות: אם בעבר העברת מסרים לציבור בעידן העיתונות השתמשו בעיתונות מגויסת, בימי הרדיו יצרו ג'ינגלים קצביים וראיונות רדיופוניים ובעידן הטלוויזיה הפיקו סרטים, הרי שבעידן הרשתות החברתיות יש לייצר שיח. כיום, לצד העיתונאים והפרשנים, נמצא שחקנים חדשים ואגרסיביים במגרש והם הגולשים. אם ננתח בצורה גסה את הגולשים, נגלה אזרחים ואנשים פרטיים, לצד גורמים בעלי זיקה פוליטית, מסחרית או פילנטרופית.
הגולשים בעלי הזיקה "האינטרסנטית", קרי גורמים פוליטיים, אידיאולוגים ומסחריים, מעוניינים לייצר לעצמם חשיפה ברשתות החברתיות, אבל הם לא אלה השולטים בשיח, הם אלה המשתמשים בשיח ולעיתים אלה המלבים אותו לצרכיהם.
אחת הדרכים ליצירת שיח ברשתות החברתיות, היא על ידי הצפת נושא אקטואלי הנמצא בשיח הכללי, כך שככל שהנושא טעון ויותר רגיש פוליטית, השיח סביבו יהיה רחב יותר. בשפה המקצועית -  Surfing ("גלישת גלים").
ככל שכוח ההתנגדות בין הגלשן לבין המים גדול יותר, כך מהירות הגלישה גדולה יותר. ככל שהדעה  קיצונית יותר ויוצרת קונפליקט גדול יותר, באופן פרדוקסלי דווקא ההתנגדות העזה לנאמר רק מעצימה את הוויראליות ואת השיח.
במקרים של קונפליקט, הגולש הממוצע יעמת את הנאמר עם מערכת הערכים והאמונות שלו. מערכת זו יכולה להיות מבוססת על הערכים והאמונות האותנטית שלו או "המערכת המאומצת" אותה הוא מטפח "באישיותו הווירטואלית" (יכול להיות גם שילוב של השניים) והוא יגן עליהן בתוקף הצדק כפי שהוא רואה אותו.
לרוב, הגולש נוטה לחלק את העולם באופן דיכוטומי ל"טובים" או "רעים". "הטובים" הם אלה שהוא חולק איתם עולם ערכים משותף, ואילו "הרעים" המשדרים ערכים המנוגדים לו. למעשה, "האישיות הווירטואלית" של הגולש פועלת כמשליטת סדר מטעם עצמה ולפי סולם הערכים שלה ולרוב עושה זאת ללא משפט, ראיות תומכות, עובדות אובייקטיביות וללא מתן זכות התגובה לנאשם.
חלק מהגולשים אינם מודעים "לפיצול האישיות" שלהם: ברשת הם אקטיביסטים חברתיים, אך במציאות הממשית הם אזרחים פסיביים שאינם מוכנים לקום מהספה. גולשים אלו מתנהלים לרוב באינסטינקטיביות גבוהה ובתחושת צדק פנימית עמוקה, ומגיבים ללא אסטרטגיה.
לעומתם קיימים "הגולשים המודעים" הפועלים בצורה מושכלת ואסטרטגית וממזגים את האישיות הווירטואלית המודעת שלהם עם אישיותם הממשית ועל ידי כך נוצרת ישות חדשה ודו ממדית. "הגולש המודע" מבין כי ככל שהאמירה שלו קיצונית יותר, כך השיח סביבה רחב יותר והוא אינו מתרגש מהביקורת האישית המוטחת בו כל עוד היא משרתת את האסטרטגיה שלו.
התחושה הנוראה ביותר מבחינת הגולש, היא חוסר התייחסות והתגובה של חבריו לרשת החברתית, ולכן הוא עשוי להקצין עוד ועוד את דעותיו ואמירותיו על מנת לעורר את הדיון והוא ירחיב את מנעד הערכים שלו בהתאם.
מאז גל המחאות החברתית, התקשורת הבינה את הלך הרוח הציבורי ולכן לא נלחמת ברשתות החברתיות ובכוחן, אלא טיפחה אסטרטגיה הפוכה - היא משתמשת בה על מנת ליצור רייטינג ובעצם מעצימה את השיח שמתרחש ברשתות החברתיות. כלי התקשורת המסורתיים נותנים ביטוי למתרחש ברשתות החברתיות ולכן יוצרים אפקט בומרנג כך שהשיח חוזר בחזרה לרשת שמעצימה ומשלהבת אותו יותר. כך נוצר שיח קיצוני ומתלהם המייצר רייטינג ותגובתיות עזה ולמעשה הופך לקרב התגוששות פומבי בין "הטובים" ל"רעים".
הפוליטיקאים השונים למדו למנף את השיח ולרתום אותם לצרכיהם הפוליטיים. בתחילה היה זה  יאיר לפיד שרכב על השיח שיצרו מחאות הקוטג' ומחאת האוהלים, ולאחר מכן נפתלי בנט שהצליח ללכוד את השיח הסמוי של הימין בישראל שהרגיש שהוא צריך להתנצל מאז רצח רבין והעלה אותו שוב לשיח בקמפיין "המפסיקים להתנצל". גם ראש הממשלה בנימין נתניהו מינף את השיח סביב נאום הגרבוזים ואת הבאזז סביב הרשימה הערבית המאוחדת, והפך אותה לנוקאאוט מוחץ.   
לסיכום: השיח הקיצוני של פרטים או של גורמים אינטרסנטיים, המציב אותם במרכז תשומת הלב ומעניק להם משמעות, תגמול רגשי או משרת מטרות יחצניות, יוצר שיח טעון ורחב שלאור משקלו הסגולי, מקבל ביטוי גם בכלי התקשורת המסורתיים המעוניינים לנצל את הרייטינג ברשת ולתרגם אותו לרייטינג בעל מימד כלכלי (GRP,TGI). אי לכך "השיח הציבורי הכולל" (ברשת ובכלי התקשורת המסורתיים) יוצר תחושת מציאות קיצונית שנצרבת בתודעה האזרחית והופכת לנבואה המגשימה את עצמה.
גילי כהן מנכ"ל קבוצת G GROUP  
תגיות אגאדיר | זארה
תגובות לכתבה(5):

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 4.
    "ישחקו הנערים לפנינו"
    אילנה עמרמי ירימי 08/2015/13
    הגב לתגובה זו
    0 1
    ותמיד גילי המוכשר יעמוד מן הצד עם סכין המנתחים שבדרך כלל עושה עבודתה במקצועיות. והעיקר, הנתוח הצליח וגם המנותח נשאר חי וחושב.
    סגור
  • 3.
    הנחת הבסיס
    אביב 08/2015/13
    הגב לתגובה זו
    1 0
    של המאמר שגוייה. השיח נהיה קיצוני מרגע שעם ישראל הרגיש סכנה לקיומו. מדעאש ועד צוק איתן והצטרפות הערבים ישראלים (בלי להעביר עליהם ביקורת רק ציון עובדות) לאחיהם הפלסטינים הצליחו לעררער תחושות רדיפה אצל העם היהודי , מרגע שמערערים את הבסיס הקיומי של כל אדם וכל עם( בהסבר תאוריית הצרכים של מאסלו) אז התגובה האנסטקטיבית של הנפש היא מגננה/ מתקפה וכדומה.
    סגור
  • 2.
    האיש הזה יודע לכתוב
    אדם 08/2015/13
    הגב לתגובה זו
    0 1
    מסביר ומפרט על נושא מאוד חם ומעניין.. כל הכבוד
    סגור
  • 1.
    כיוון מעניין
    גיא 08/2015/13
    הגב לתגובה זו
    1 1
    נחמד לראות פילוסופיה כמו זו, נחמד
    סגור
  • איך משנים?
    דינה 08/2015/14
    הגב לתגובה זו
    0 1
    גילי נשמע שאתה לא מרוצה עם המצב, כאיש יח"צ מפורסם, אולי יש לך גם כמה טיפים לקהל איך לשנות אותו? את המצב העגום אנו מכירים, מה עושים? זאת השאלה.
    סגור